## Steinsaltz on Shabbat Daf 42a

###### Steinsaltz on Shabbat 42a:1
[Steinsaltz on Shabbat 42a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/42a:1)

**מותר,** כיון שאינו מתכוון למלאכה זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 42a:2
[Steinsaltz on Shabbat 42a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/42a:2)

א על הדברים הקודמים שואלים: **למימרא** [האם נאמר] כי **שמואל,** המתיר להוסיף מים אפילו בכדי שיעור לצרף **כ**שיטת **ר' שמעון** המתיר בכל מלאכה שאין מתכוין **סבירא ליה** [סבור הוא]? **והאמר** [והרי אמר] **שמואל: מכבין גחלת של מתכת** (חתיכת מתכת לוהטת) **ברשות הרבים** בשבת **בשביל שלא יזוקו בה רבים.** כי המתכת הלוהטת אינה אש ממש ואין בכיבויה איסור מן התורה אלא מגזירת חכמים ("שבות"), ובכל מקום שיש חשש היזק לרבים לא גזרו חכמים. **אבל לא** מכבים **גחלת של עץ** שכיבויה אסור מן התורה. **ואי סלקא דעתך סבר לה** [ואם עולה על דעתך כי הוא סבור] **כ**שיטת **ר' שמעון אפילו של עץ נמי** [גם כן] יהא מותר לכבות! שהרי בשעת כיבוי הגחלת אינו מתכוון לעשות מלאכה, או ליהנות מכיבוי זה, אלא רק למנוע את הגחלת מלהזיק והוא הנקרא "מלאכה שאין צריכה לגופה", והרי אמר ר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה!


###### Steinsaltz on Shabbat 42a:3
[Steinsaltz on Shabbat 42a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/42a:3)

ומשיבים: **בדבר שאין מתכוין סבר לה** [סבור הוא] שמואל **כ**שיטת **ר' שמעון,** ובהלכה **ב**ענין **מלאכה שאינה צריכה לגופה** — **סבר לה** [סבור הוא] **כ**שיטת **ר' יהודה** האוסר. **אמר רבינא: הלכך,** לפי הדברים שאמרנו, אם נמצא **קוץ ברשות הרבים** ועלול להזיק **מוליכו** משם בשבת **פחות פחות מארבע אמות** בשבת. שאף שמן התורה אסור לטלטל חפץ ארבע אמות ברשות הרבים, הרי בפחות מארבע אמות יש רק איסור מדברי סופרים, ומדברי שמואל למדנו שבכל דבר שיש בו כדי להזיק לרבים לא גזרו בו חכמים. ומשום כך, אם היה הקוץ **בכרמלית** שעיקר איסור הטלטול בה הוא מדברי סופרים מותר לטלטל את הקוץ **אפילו טובא** [יותר] מארבע אמות.


###### Steinsaltz on Shabbat 42a:4
[Steinsaltz on Shabbat 42a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/42a:4)

ב שנינו במשנה: **אבל נותן** אדם מים למיחם בשביל שיפשירו. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **נותן אדם חמין לתוך הצונן, ו**אולם **לא** את **הצונן לתוך החמין,** אלו **דברי בית שמאי,** שלדעתם מתחממים המים הצוננים מן המים החמים שמתחתם. **ובית הלל אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר.** ואולם לא בכל אופן התירו בית הלל, אלא **במה דברים אמורים** — **בכוס. אבל באמבטי** שמרובים בה המים מותר לשפוך **חמין לתוך הצונן, ו**אולם **לא צונן לתוך החמין. ור' שמעון בן מנסיא אוסר** אפילו בנתינת החמין לצונן. **אמר רב נחמן: הלכה כר' שמעון בן מנסיא** בדבר זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 42a:5
[Steinsaltz on Shabbat 42a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/42a:5)

**סבר** [סבור היה] **רב יוסף למימר** [לומר] ש**ספל** שהוא כלי המשמש לרחיצה **הרי הוא כאמבטי** ואסור למזוג בו מים. **אמר ליה** [לו] **אביי: תני** [שנה] **ר' חייא** בברייתא: **ספל** לענין נתינת מים לתוכו **אינו כאמבטי.** ושואלים: **ולמאי דסליק אדעתא מעיקרא** [ולפי מה שעלה על הדעת מתחילה] ש**ספל** לענין הלכה זו **הרי הוא כאמבטי ואמר רב נחמן** כי **הלכה** בענין זה **כר' שמעון בן מנסיא, אלא** אם כן נמצא ש**בשבת** איסור **רחיצה בחמין ליכא** [אין], שלא שמענו איסור רחיצה כולל בחמין בשבת!


###### Steinsaltz on Shabbat 42a:6
[Steinsaltz on Shabbat 42a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/42a:6)

ומשיבים: **מי סברת** [האם סבור אתה] כי **ר' שמעון אסיפא קאי** [על סוף המשנה הוא עומד, מתייחס], לא, אלא **ארישא קאי** [על ראשה הוא עומד, מתייחס], ששנינו בה ש**בית הלל מתירין בין** נתינת **חמין לתוך צונן ובין** נתינת **צונן לתוך החמין, ו**על כך אמרו ש**ר' שמעון בן מנסיא אוסר** נתינת **צונן לתוך חמין.** ומקשים: אם כן **לימא** [האם לומר] כי **ר' שמעון בן מנסיא** ש**אמר** דבריו כ**בית שמאי** אמר? והלא נפסקה הלכה כללית כבית הלל! ומפרשים: **הכי קאמר** [כך אמר, כך נתכוון לומר]: **לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה,** שהיתה לר' שמעון מסורת אחרת בדבר שיטות בית שמאי ובית הלל.


###### Steinsaltz on Shabbat 42a:7
[Steinsaltz on Shabbat 42a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/42a:7)

**אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: חזינא ליה** [ראיתי אותו] את **רבא דלא קפיד אמנא** [שאינו מקפיד על כלי] ואינו מבחין בענין זה בין חמין לצונן. ומנין לו היתר זה — **מדתני** [ממה ששנה] **ר' חייא: נותן אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים, בין חמין לתוך צונן, ובין צונן לתוך חמין. אמר רב הונא לרב אשי:** הרי יש חולשה בהוכחה זו, **דילמא שאני התם דמיפסק** [שמא שונה שם שמפסיק] **כלי,** שאינו שופך מים צוננים בספל עצמו אלא מכניס את הקיתון לתוכה ודפנותיו מפסיקות! **אמר ליה** [לו]: הלא באותה ברייתא לשון **"מערה" איתמר** [נאמרה], וכך היא הגרסה הנכונה: **מערה אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים, בין חמין לתוך צונן, בין צונן לתוך חמין.** ואם כן אין מקום להבדיל בדבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 42a:8
[Steinsaltz on Shabbat 42a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/42a:8)

ג משנה בהמשך לדיון באותם הדברים שיש בהם משום בישול, אף על פי שאינם מצויים ממש על האש, נקבע במשנה: **האילפס והקדרה שהעבירן** מן האש בעודם **מרותחין** (רותחים) אפילו לפני שבת — **לא יתן לתוכן תבלין** ביום השבת עצמו, שכן יכול לבוא לידי בישול בקדירה הרותחת שהיא כלי ראשון.