## Steinsaltz on Shabbat Daf 43b

###### Steinsaltz on Shabbat 43b:1
[Steinsaltz on Shabbat 43b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/43b:1)

**דאיכא** [שכן בימות החמה יש] **דבש** בכוורת, ואולם **ב**יחס ל**ימות הגשמים דליכא** [שאין] **דבש** בכוורת, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר] כדי להתיר, לדעת ר' יצחק, את כיסוי הכוורת? ומשיבים: **לא נצרכא** הלכה זו **אלא** כדי להתיר **לאותן שתי חלות** דבש אותן משאירים בתוך הכוורת אף בימות הגשמים כדי שיתפרנסו מהן הדבורים, ולצורך דבש זה מותר לכסות את הכוורת. ומקשים: **והא** [והרי] **מוקצות נינהו** [הן] החלות הללו, שהרי הן מיועדות עבור הדבורים בלבד! ומשיבים: מדובר באופן **דחשיב עלייהו** [שחשב עליהן] עוד מלפני שבת והכינן לצורך אכילתו. ושואלים: **הא** [הרי] אם כן נבין כי אם **לא חשיב עלייהו** [חשב עליהן] **מאי** מה] יהא הדין בכגון זה — **אסור** יהיה לכסות את הכוורת?


###### Steinsaltz on Shabbat 43b:2
[Steinsaltz on Shabbat 43b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/43b:2)

**אי הכי, הא דתני** [זה ששנה] התנא באותה ברייתא **"ובלבד שלא יתכוין לצוד", לפלוג ולתני בדידה** [שיחלק וישנה באותה הלכה עצמה], ובאופן זה: **במה דברים אמורים** שמותר לכסות את הכוורת — **כשחישב עליהן, אבל לא חישב עליהן** — **אסור!** ומשיבים: **הא קא משמע לן** [זה השמיע לנו], חידוש נוסף בדברים ש**אף על פי שחישב עליהן,** מכל מקום התירו לו ו**בלבד שלא יתכוין לצוד.**


###### Steinsaltz on Shabbat 43b:3
[Steinsaltz on Shabbat 43b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/43b:3)

לגופו של דבר שואלים: **מני** [ברייתא זו דעת מי היא]? **אי** [אם] כשיטת **ר' שמעון** — הרי **לית ליה** [אין לו, אינו מקבל] את איסור **מוקצה,** ואין אם כן מקום לחלק בין כוורת לכוורת. **אי** [אם] כשיטת **ר' יהודה כי** [כאשר] הוא **לא מתכוין מאי הוי** [מה יש]? **הא** [הרי] ר' יהודה אינו מחלק, ולשיטתו אף מלאכה ב**דבר שאין מתכוין** — **אסור!** ומשיבים: **לעולם** יש לפרש שברייתא זו **כר' יהודה.** אלא **מאי** [מה, כיצד יש לפרש] **"ובלבד שלא יתכוין לצוד"** — **שלא יעשנה** את המחצלת **כמצודה,** אלא **דלישבוק להו רווחא כי היכי דלא ליתצדו ממילא** [שישאיר להם רווח כדי שלא ייצודו מעצמם].


###### Steinsaltz on Shabbat 43b:4
[Steinsaltz on Shabbat 43b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/43b:4)

**רב אשי אמר** אפשר לתרץ באופן אחר: **מי קתני** [האם שנה] **"בימות החמה ו"בימות הגשמים"?** למעשה נאמר שם רק **"בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים",** ויש אפשרות לפרש זאת **ביומי** [בימי] ניסן **וביומי** [ובימי] **תשרי, דאיכא** [שיש **חמה ואיכא** ויש] **צינה ואיכא** [ויש] **גשמים ואיכא** [ויש] **דבש** בכוורות.


###### Steinsaltz on Shabbat 43b:5
[Steinsaltz on Shabbat 43b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/43b:5)

א **אמר להו** [להם] **רב ששת** לחכמים: **פוקו** [צאו] **ואמרו ליה** [לו] **לר' יצחק** בארץ ישראל: **כבר תרגמא** [פירש] **רב הונא לשמעתיך** [להלכה זו שלך] **בבבל,** שאין אתה מחדש דבר בתוספת הכלל שקבעת שכלי אינו ניטל בשבת אלא לצורך דבר הניטל. ש**אמר רב הונא: עושין מחיצה למת בשביל חי, ואין עושין מחיצה למת בשביל מת.** כלומר, שלצורך המת אסור לטלטל דברים, כיון שהמת עצמו אסור בטלטול בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 43b:6
[Steinsaltz on Shabbat 43b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/43b:6)

ושואלים: **מאי היא** [מה היא דרך שימושה של הלכה זו]? — ש**אמר רב שמואל בר יהודה, וכן תנא** [שנה] **שילא מרי** בברייתא: **מת המוטל בחמה** וחוששים שמא יסריח, **באים שני בני אדם ויושבין בצדו.** לאחר זמן, כאשר **חם להם מלמטה, זה מביא מטה ויושב עליה וזה מביא מטה ויושב עליה,** משני צידי המת, שהרי לצורך עצמם מותר לטלטל מיטות. **חם להם מלמעלה, מביאים מחצלת ופורסין עליהן,** על ראשם. אחר כך **זה זוקף מטתו** שתשאר המחצלת מונחת עליה **ונשמט והולך לו, וזה,** השני **זוקף מטתו ונשמט והולך לו, ונמצאת מחיצה** על המת **עשויה** כאילו **מאליה** בלא שיעשו אותה בגלוי לצורך המת. ומכאן למדנו שלא התירו לטלטל מחצלת כדי לכסות את המת לצורך עצמו, אלא בעקיפין, ולצורך החיים.


###### Steinsaltz on Shabbat 43b:7
[Steinsaltz on Shabbat 43b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/43b:7)

ב אגב הזכרת הלכות הקשורות במת בשבת, מביאים את זה ש**איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים מה עושים ב**מת המוטל בחמה. רב יהודה אמר** בשם **שמואל: הופכו ממטה למטה** עד שיגיע בדרך זו לצל. ורב **חנינא בר שלמיא משמיה** [משמו] של **רב אמר: מניח עליו ככר** לחם **או תינוק ומטלטלו,** שנעשה המת כאילו בסיס לדבר המותר בטלטול בשבת, ונושאים אותו אגב הדבר המותר. ומוסיפים: **היכא דאיכא** [היכן שיש] **ככר או תינוק כולי עלמא לא פליגי דשרי** [הכל אינם חלוקים שמותר] להשתמש בדרך זו לטלטל את המת. **כי פליגי דלית ליה** [כאשר נחלקו הרי זה במקרה שאין לו ככר או תינוק]. **מר סבר** [חכם זה רב סבור] כי **טלטול מן הצד,** שאינו נעשה כדרכו אלא כבדרך אגב, ובאופן שונה מן המקובל, **שמיה** [שמו, נחשב] **טלטול,** ולכן לדעתו אין לטלטלו בדרך העברה ממיטה למיטה. **ומר סבר** [וחכם זה, שמואל סבור] כי טלטול מן הצד **לא שמיה** [אין שמו], **טלטול,** ולכן לדעתו מותר לטלטל את המת כבדרך אגב ממיטה למיטה.


###### Steinsaltz on Shabbat 43b:8
[Steinsaltz on Shabbat 43b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/43b:8)

על מחלוקת זו של רב ושמואל מעירים: **לימא כתנאי** [האם לומר שמחלוקת זו היא כמחלוקת תנאים] במקום אחר? שבתוספתא נחלקו בדבר. שאמרו חכמים: **אין מצילין את המת מפני הדליקה** בשבת. **אמר ר' יהודה בן לקיש: שמעתי שמצילין את המת מפני הדליקה.** ומבררים את הדבר: **היכי דמי** [איך בדיוק היה הדבר], **אי דאיכא** [אם מדובר באופן שיש] **ככר או תינוק, מאי טעמא** [מה הטעם] של ה**תנא קמא** [הראשון] שאסר להוציאו מפני הדליקה? **אי דליכא** [אם מדובר באופן שאין] ככר או תינוק, אם כן **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה בן לקיש** המתיר? **אלא לאו** [האם לא] ש**בטלטול מן הצד פליגי** [חלוקים הם], **דמר סבר** [שחכם זה חכמים סבור] ש**טלטול מן הצד שמיה** [שמו, נחשב] **טלטול,** ולכן אסר להוציא את המת אף בדרך זו. **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יהודה בן לקיש סבור] כי **לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] **טלטול,** ולכן לדעתו מותר להוציא את המת בדרך זו. ואם כן הרי שכבר נחלקו תנאים במחלוקת אמוראים זו! ודוחים: **לא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] **טלטול מן הצד שמיה** [שמו, נחשב] **טלטול, ו**אולם **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **ר' יהודה בן לקיש:** ש**מתוך שאדם בהול על מתו** וחושש מאד לכבוד המת