## Steinsaltz on Shabbat Daf 49a

###### Steinsaltz on Shabbat 49a:1
[Steinsaltz on Shabbat 49a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:1)

**וגזרו רבנן על** ה**טומאה אף שלא בשעת מלאכה משום טומאה שבשעת מלאכה** שייטמאו שני החלקים, **ו**לחומרה גזרו אף **על הזאה שבשעת מלאכה** שיצטרכו להזות על כל חלק **משום הזאה שלא בשעת מלאכה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:2
[Steinsaltz on Shabbat 49a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:2)

א במשנה נמנו דברים אחדים שאסור לטמון בהם את התבשיל בערב שבת **בזמן שהן לחין. איבעיא להו** [נשאלה להם, לבני הישיבה] שאלה זו: האם המדובר דווקא שהיו הדברים **לחין מחמת עצמן,** שזה טבעם והרטיבות היתה בהם מתחילת בריאתם, **או דילמא** [שמא] אפילו כאשר היו **לחין מחמת דבר אחר,** שנשפכו נוזלים עליהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:3
[Steinsaltz on Shabbat 49a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:3)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה שבמשנה פורטו הדברים: **לא בתבן ולא בזגים ולא במוכין ולא בעשבים בזמן שהם לחין.** ומעתה **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] כי מדובר ב**לחין מחמת דבר אחר** — **שפיר** [יפה, מובן הדבר], שכולם יכולים להירטב. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] כי מדובר ב**לחין מחמת עצמם, מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה** [כיצד מוצא אתה אותה] אפשרות שיהיה המוך רטוב מתחילתו? שהרי הצמר הוא דבר יבש מעיקרו! ומשיבים: **ממרטא דביני אטמי** [מן הצמר הנמרט מבין הירכיים], שצמר זה כרגיל רטוב מחמת זיעה.


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:4
[Steinsaltz on Shabbat 49a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:4)

**והא דתני** [וזו ששנה] **ר' אושעיא** הלכה ש**טומנין בכסות יבשה** או **בפירות יבשים, אבל לא בכסות לחה ולא בפירות לחין,** ולדברנו לכאורה הדבר תמוה, שכן **כסות לחה מחמת עצמה היכי משכחת לה** [כיצד מוצא אתה אותה]? ומשיבים: אף בזה יתכן לומר כי אותה כסות עשוייה **ממרטא דביני אטמי** [מצמר הנמרט מבין הירכיים], שטוו וארגו צמר זה בעודו לח. ואם כן לא הצליחו להוכיח הוכחה מכרעת אם חומרים אלה צריכים להיות לחים מחמת עצמם, או אף מחמת דבר אחר.


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:5
[Steinsaltz on Shabbat 49a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:5)

ב משנה **טומנין בכסות ובפירות, בכנפי יונה, ובנסרת** עץ **של חרשים** (נגרים) **ובנעורת של פשתן דקה. ר' יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה** (עבה).


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:6
[Steinsaltz on Shabbat 49a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:6)

ג גמרא כיון שהוזכרו כאן כנפי יונה, מובא סיפור הקשור בהן. **אמר ר' ינאי: תפילין צריכין גוף** נקי **כ**מו זה של **אלישע "בעל כנפים".** ושואלים: **מאי היא** [מה הוא] הענין שבו יש לשמור על גוף נקי? **אביי אמר: שלא יפיח בהן. רבא אמר: שלא יישן בהן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:7
[Steinsaltz on Shabbat 49a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:7)

ומסבירים: **ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לו לאלישע] **"בעל כנפים"?** — **שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל שכל המניח תפילין ינקרו** כעונש **את מוחו, והיה אלישע מניחם ויוצא לשוק. ראהו קסדור** (פקיד) **אחד ורץ** (ברח) אלישע **מפניו ורץ** הקסדור **אחריו. וכיון שהגיע** הקסדור **אצלו נטלן אלישע** לתפילין **מראשו ואחזן בידו. אמר לו** הקסדור: **מה זה בידך? אמר לו: כנפי יונה. פשט את ידו ונמצאו** בידו **כנפי יונה. לפיכך קורין אותו** בשל נס זה **"אלישע בעל כנפים".**


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:8
[Steinsaltz on Shabbat 49a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:8)

ושואלים: **ומאי שנא** [ומה שונה, מיוחד] **כנפי יונה משאר עופות**, שאמר אלישע שכנפי יונה בידו? ענו על כך: **משום דאמתיל** [שנמשלה] **כנסת ישראל ליונה, שנאמר: "כנפי יונה נחפה בכסף** ואברותיה בירקרק חרוץ**"** (תהילים סח, יד) וביאורו: **מה יונה כנפיה** הן ה**מגינות עליה,** שאין לה נשק אחר להלחם בו, **אף ישראל מצות** הן ה**מגינות עליהן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:9
[Steinsaltz on Shabbat 49a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:9)

ד שנינו במשנה שלדעת התנא הראשון טומנים את התבשיל **בנסורת של חרשין,** ר' יהודה מחלק בין הטמנה בנסורת דקה לגסה. **איבעיא להו** [נשאלה להם, לבני הישיבה] שאלה זו: האם דברי **ר' יהודה** על **נסורת של חרשין קאי** [עומדים, מוסבים], **או** על ענין **נעורת של פשתן קאי** [עומדים, מוסבים]?


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:10
[Steinsaltz on Shabbat 49a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:10)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה **דתניא** [ששנינו בברייתא] ש**ר' יהודה אומר: נעורת של פשתן דקה הרי היא כזבל,** שמוסיף חום. ואם כן **שמע מינה** [למד ממנה] כי על **נעורת של פשתן קאי** [עומדים, מוסבים] דברי ר' יהודה. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד ממנה].


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:11
[Steinsaltz on Shabbat 49a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:11)

ה משנה **טומנין** את התבשיל בערב שבת **בשלחין** (עורות) **ומטלטלין אותן** בשבת. וכן טומנים **בגיזי צמר** (צרורות צמר גזוז), **ו**אולם שלא כבשלחים **אין מטלטלין אותן,** ו**כיצד הוא עושה** כשטמן באלה ורצונו להוציא את הקדירה? **נוטל את הכסוי** של הקדירה, שאותו מותר לטלטל, **והן,** גיזי הצמר, **נופלות** מאליהן, בלא שיצטרך לנגוע בהן.


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:12
[Steinsaltz on Shabbat 49a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:12)

**ר' אלעזר בן עזריה אומר:** אם טמן את הקדירה בתוך **קופה** (סל) המלאה בגיזי צמר, **מטה** את אותה קופה **על צדה** כדי שתיפולנה גיזי הצמר לצד הקדירה, **ונוטל** אותה ממקומה, **שמא יטול** את הקדירה, ויפלו גיזי הצמר לתוך החלל שנוצר בצמר כתוצאה מהנחת הקדירה **ואינו יכול להחזיר,** שהרי אסור להזיז את הצמר משום מוקצה. **וחכמים אומרים: נוטל ומחזיר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:13
[Steinsaltz on Shabbat 49a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:13)

ו גמרא מסופר: **יתיב** [ישב] **ר' יונתן בן עכינאי ור' יונתן בן אלעזר, ויתיב** [וישב] **ר' חנינא בר חמא גבייהו** [אצלם, לידם], **וקא מיבעיא להו** [ונשאלה להם] שאלה זו: האם במשנה ב**שלחין של בעל הבית תנן** [שנינו] אותה הלכה, **אבל** אם היו השלחים **של אומן** שמקצועו בעורות **כיון דקפיד עלייהו** [שהוא מקפיד עליהם] שלא יתקלקלו שהרי הם נחוצים לו למלאכתו **לא מטלטלינן להו** [מטלטלים אנו אותם]. **או דילמא** [שמא] שלחים **של אומן תנן** [שנינו] שמותר לטלטלם, **וכל שכן של בעל הבית?**


###### Steinsaltz on Shabbat 49a:14
[Steinsaltz on Shabbat 49a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49a:14)

**אמר** להם **ר' יונתן בן אלעזר: מסתברא** [מסתבר] לומר ששלחים **של בעל הבית תנן** [שנינו] **אבל** ב**של אומן** אסור כי הוא **קפיד עלייהו** [מקפיד עליהם]. **אמר להו** [להם] **ר' חנינא בר חמא, כך אמר ר' ישמעאל בר' יוסי:**