## Steinsaltz on Shabbat Daf 49b

###### Steinsaltz on Shabbat 49b:1
[Steinsaltz on Shabbat 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:1)

**אבא שלחא הוה** [אבי מעבד עורות היה] **ואמר** פעם בשבת **הביאו שלחין ונשב עליהן** (ר"ח). שלדעתו אף שלחים של אומן מותרים בטלטול.


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:2
[Steinsaltz on Shabbat 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:2)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **נסרין** של עץ **של בעל הבית מטלטלין אותן** בשבת, **ושל אומן אין מטלטלין אותן. ואם חישב לתת עליהן פת לאורחין** — **בין כך ובין כך מטלטלין** אותם. הרי שחומרים השייכים לאומן אין מטלטלין! ומשיבים: **שאני** [שונים] ה**נסרים דקפיד עלייהו** [שהוא מקפיד עליהם] שלא יתקלקלו, מה שאין כך בעורות שאינם מתקלקלים בישיבה.


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:3
[Steinsaltz on Shabbat 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:3)

ועוד **תא שמע** [בוא ושמע] ראייה לדבר ממה ששנינו בברייתא אחרת: **עורות, בין** שהם **עבודין** (מעובדים), **בין שאין** הם **עבודין מותר לטלטלן בשבת. לא אמרו** כי לעורות ה**עבודין** יש בהם דין מיוחד המבדילם מעורות שאינם מעובדים **אלא לענין טומאה בלבד,** שרק עור מעובד ראוי לקבל טומאה. ולענייננו **מאי לאו** [האם לא] נאמר כי **לא שנא** [אינו שונה] אם העורות **של בעל הבית, ולא שנא** [ואינו שונה] אם העורות **של אומן?** ודוחים: **לא,** מדובר כאן רק בעורות **של בעל הבית.**


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:4
[Steinsaltz on Shabbat 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:4)

ומקשים: אם כן, **אבל** אם הם **של אומן מאי** [מה דינם]? אם תאמר כי **אין מטלטלין** אותם בשבת, **אי הכי הא דתני** [אם כך זה ששנינו] כי **לא אמרו** שיש הבדל להלכה בין **עבודין** לשאינם מעובדים **אלא לענין טומאה בלבד,** אם כן **לפלוג וליתני בדידה** [שיחלוק וישנה חלוקה דקה יותר בה, בתוכה]: **במה דברים אמורים** שאין מחלקים בין סוגי העורות — הרי זה דווקא **ב**עורות **של בעל הבית, אבל בשל אומן** — **לא!** ומתרצים: כל הברייתא **כולה ב**עורות של **בעל הבית קמיירי** [עוסקת] ולכן אין מקום לשאול מדוע אין דנים בעורות של אומן.


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:5
[Steinsaltz on Shabbat 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:5)

על עיקר השאלה מעירים שהיא **כתנאי** [כתנאים] שנחלקו בדבר זה, ששנינו בברייתא: **עורות של בעל הבית מטלטלין אותן** בשבת, **ושל אומן אין מטלטלין אותן. ר' יוסי אומר: אחד זה ואחד זה מטלטלין אותן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:6
[Steinsaltz on Shabbat 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:6)

א אותם חכמים שישבו ודנו בענין העורות **הדור יתבי וקמיבעיא להו** [חזרו וישבו ונשאלה להם] שאלה זו: **הא דתנן** [זו ששנינו במשנה] שמספר **אבות** ה**מלאכות** האסורות בשבת מן התורה הן **ארבעים חסר אחת, כנגד מי?** כלומר, מה מקורו של מנין זה?


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:7
[Steinsaltz on Shabbat 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:7)

**אמר להו** [להם] **ר' חנינא בר חמא: כנגד עבודות המשכן.** שכל אותן העבודות שהיו במשכן הרי הן חשובות ונמנו כאבות מלאכות לדיני שבת. ומלאכות אחרות, אף שהן חשובות, כיון שלא היו במשכן — אינן נמנות בין אבות המלאכות. **אמר להו** [להם] **ר' יונתן בר' אלעזר, כך אמר ר' שמעון בר' יוסי בן לקוניא:** מספר זה של ארבעים חסר אחת הוא **כנגד** מספר הפעמים שהמילים **"מלאכה" "מלאכתו" ו"מלאכת"** כתובים בתורה, **ש**מניינם בסך הכל **בתורה ארבעים חסר אחת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:8
[Steinsaltz on Shabbat 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:8)

**בעי** [שאל] **רב יוסף:** האם הלשון "מלאכתו" הכתוב ביוסף "ויהי כהיום הזה **ויבא הביתה לעשות מלאכתו** ואין איש מאנשי הבית שם בבית" (בראשית לט, יא) **ממנינא** [ממנין] שלושים ותשע הפעמים **הוא, או לא? אמר ליה** [לו] אביי: **וליתי** [ושיביאו] **ספר תורה ולימני** [וימנו], ואפשר לבדוק מיד אם בלא פסוק זה יש שלושים ותשע לשונות "מלאכה". **מי** [האם] **לא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן** שבמקרה של ספק כזה **לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום!**


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:9
[Steinsaltz on Shabbat 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:9)

**אמר ליה** [לו] : אין אני יכול לקבוע את הדבר על סמך מנין בלבד, משום שיש עוד פעם אחת לשון "מלאכה" שאין משמעותה ברורה בעיני, **כי קא מספקא לי** [כאשר מסופק אני] הרי זה **משום דכתיב** [שנאמר]: **"והמלאכה היתה דים** לכל המלאכה לעשות אותה והותר**"** (שמות לה ז), והשאלה היא האם **ממנינא** [ממנין] שלושים ותשע לשונות ה"מלאכה" **הוא** או לא? ומהות השאלה היא: האם לשון "המלאכה" הראשונה ("והמלאכה היתה דים") נחשב במשמעות של מלאכה ממש, **והא** [ופסוק זה] בענין יוסף הריהו **כמאן דאמר** [כשיטת מי שאומר] ש"לעשות מלאכתו" כאן היא בלשון נקיה, וכוונתה **לעשות צרכיו** עמה בתשמיש נכנס.


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:10
[Steinsaltz on Shabbat 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:10)

**או דילמא** [שמא] **"ויבא הביתה לעשות מלאכתו" ממנינא** [מן המנין] **הוא,** שכוונתו למלאכה ממש, **והאי** [פסוק זה] **"והמלאכה היתה דים" הכי קאמר** [כך אמר, כך יש להבינו]: **דשלים ליה עבידתא** [שהושלמה לה מלאכת ההכנה, הבאת הנדבות], ואין משמעו מלאכה ממש. בסיכומו של דבר לא נמצא פתרון לבעיה זו, ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:11
[Steinsaltz on Shabbat 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:11)

ולגופם של דברים: **תניא כמאן דאמר** [שנויה ברייתא כדעת מי שאמר] ששלושים ותשע מלאכות שבת הרי הן **כנגד עבודות המשכן. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אין חייבין** בשבת **אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן. הם זרעו** כדי לגדל צמחים מהם הפיקו צבע כהכנה לבנין המשכן, **ואתם לא תזרעו** בשבת. **הם קצרו** לצורך המשכן, **ואתם לא תקצרו** בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:12
[Steinsaltz on Shabbat 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:12)

**הם העלו את הקרשים מקרקע** המדבר שהיא רשות הרבים **לעגלה** שהיא רשות היחיד, **ואתם לא תכניסו** בשבת **מרשות הרבים לרשות היחיד. הם הורידו את הקרשים מעגלה לקרקע, ואתם לא תוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים. הם הוציאו** קרשים וחפצים אחרים והעבירום **מעגלה לעגלה,** כלומר, מרשות היחיד לרשות היחיד, **ואתם לא תוציאו** בשבת **מרשות היחיד לרשות היחיד.**


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:13
[Steinsaltz on Shabbat 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:13)

על המשפט האחרון תוהים: **מרשות היחיד לרשות היחיד, מאי קעביד** [מה הוא עושה] שיהא בכך איסור? ומשיבים, **אביי ורבא דאמרי תרוויהו** [שאמרו שניהם], **ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **רב אדא בר אהבה:** שיש להבין שהיה זה טלטול **מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים,** שהרי בית שתי העגלות היה המדבר שהוא רשות הרבים.


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:14
[Steinsaltz on Shabbat 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:14)

ב שנינו במשנה שטומנים **בגיזי צמר ו**אולם **אין מטלטלין** אותם. **אמר רבא,** יש להבין את המשנה כך: הדין שאין מטלטלים בגיזי צמר הוא הוראה כללית בדיני מוקצה, ו**לא שנו** הלכה זו **אלא** באופן **שלא טמן** את התבשיל **בהן, אבל** אם **טמן בהן** את התבשיל — **מטלטלין אותן,** כיון שבאותו זמן שטמן גילה דעתו שרצונו להשתמש בהם בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 49b:15
[Steinsaltz on Shabbat 49b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/49b:15)

**איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה** [הקשה לו אחד החכמים בן יומו שהיה זה יומו הראשון בבית המדרש] **לרבא** ממה ששנינו במשנתנו: **טומנין בגיזי צמר ו**אולם **אין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה?** —