## Steinsaltz on Shabbat Daf 50b

###### Steinsaltz on Shabbat 50b:1
[Steinsaltz on Shabbat 50b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:1)

**נזיר** שאסור לו לגלח שערותיו **חופף** אותן בימות החול בחול ונתר **ומפספס** (מפריד בין השערות הדבוקות), **אבל לא סורק,** כי המסרק ודאי ישיר שערות. הרי שר' שמעון מתיר לחוף את הראש אף במקום שיש איסור בהורדת השערות, כיון שלדעתו אין לחשוש בכך להשרת השיער!


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:2
[Steinsaltz on Shabbat 50b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:2)

**אלא** יש לומר כי **הא והא** [זו וזו], שתי הברייתות החלוקות בענין רחיצה כשיטת **ר' יהודה היא, ותרי תנאי אליבא** [ושני תנאים על פי שיטת] **ר' יהודה. האי תנא אליבא** [תנא זה ההולך בשיטת] **ר' יהודה סבר גריר** [סבור הוא כי הנתר משיר] ולכן אסר לחפוף בו את השיער, **והאי תנא אליבא** [תנא זה ההולך בשיטת] **ר' יהודה** ומתיר, **סבר לא גריר** [סבור שאין הנתר משיר].


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:3
[Steinsaltz on Shabbat 50b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:3)

ומקשים: **במאי אוקימתא** [במה, כשיטת מי העמדת את הברייתא] — **כ**שיטת **ר' יהודה,** אם כן **אימא סיפא** [אמור את סופה של אותה ברייתא] ששנינו בה: **אבל** את **פניו ידיו ורגליו מותר** לרחוץ בחול ונתר. ולכאורה מדוע יהא מותר, **הא מעבר שיער** [הרי בכך משיר הוא את השערות]!


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:4
[Steinsaltz on Shabbat 50b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:4)

ומתרצים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שההיתר לרחוץ פניו ידיו ורגליו הוא **בקטן. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שהמדובר **באשה. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי המדובר **בסריס,** שכל אלה אין להם שערות בפניהם ידיהם ורגליהם ואין לחשוש להשרתן.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:5
[Steinsaltz on Shabbat 50b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:5)

א אגב בעיות אלה של רחיצה **אמר רב יהודה: עפר לבינתא** [לבונה שחוקה] (רה"נ) **שרי** [מותר] לרחוץ בו בשבת, שאינו משיר את השיער. ו**אמר רב יוסף:** ה**כוספא** הנשארת לאחר סחיטת השמן הריחני מן ה**יסמין שרי** [מותר] לרחוץ בה. ו**אמר רבא: עפר** (אבקת) **פלפלי שרי** [פלפלים מותר] לרחוץ בה. ו**אמר רב ששת: ברדא שרי** [מותר] לרחוץ בה בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:6
[Steinsaltz on Shabbat 50b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:6)

ושואלים: **מאי** [מהו] **ברדא** זו? **אמר רב יוסף: תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא סיגלי** [שליש אהל, ושליש הדס, ושליש סיגלים]. **אמר רב נחמיה בר יוסף: כל היכא דליכא רובא אהלא** [בכל מקום שאין רוב אהל] — **שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר], ואפילו היה האהל יתר על שליש, כי רק חומר חריף זה יש בו כדי להשיר את השיער, ולא כן בשאר המרכיבים.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:7
[Steinsaltz on Shabbat 50b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:7)

**בעו מיניה** [שאלו אותו] בני הישיבה את **רב ששת** שאלה זו: **מהו** הדין לענין ההיתר **לפצוע זיתים** על סלע בשבת כדי לרחוץ בשמן היוצא מהם (גאונים) **בשבת? אמר להו** [להם] **וכי** לפוצעם **ב**ימות ה**חול מי** [האם] **התירו? קסבר** [סבור הוא] שיש בכך צד איסור משום **הפסד אוכלין,** שעל ידי הפציעה מתקלקלים הזיתים, ואפילו בחול אסור להשחית דבר מאכל.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:8
[Steinsaltz on Shabbat 50b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:8)

ומעירים: **לימא פליגא** [האם נאמר כי חלוקה] הלכה זו על שיטת **שמואל?** ש**אמר שמואל: עושה אדם כל צורכו בפת** ואין חושש שמא תתקלקל אגב כך! ומשיבים: אין זו סתירה הכרחית כי **פת לא מאיסא** [אינה נמאסת], **הני מאיסי** [ואלה הזיתים, נמאסים] ומתקלקלים.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:9
[Steinsaltz on Shabbat 50b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:9)

מסופר: **אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי, אייתו לקמייהו** [היו יושבים בשבת והביאו לפניהם] **ברדא** לרחוץ. **אמימר ורב אשי משו** [רחצו], ואילו **מר זוטרא לא משא** [רחץ]. **אמרו ליה** [לו]: וכי **לא סבר לה מר להא** [אין אדוני סובר להלכה זו] ש**אמר רב ששת** כי **ברדא שרי** [מותר] לרחוץ בו בשבת?! **אמר להו** [להם] **רב מרדכי** שהיה אף הוא שם: **בר מיניה דמר** [חוץ ממנו, מאדוני], כלומר, אין ללמוד ממר זוטרא, שכן **אפילו בחול נמי לא סבירא ליה** [גם כן אינו סבור] שמותר להשתמש בברדא.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:10
[Steinsaltz on Shabbat 50b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:10)

כי **סבר לה** [סבור הוא] **כי הא דתניא** [כברייתא זו ששנינו]: **מגרר אדם גלדי** (קרומים יבשים) **צואה וגלדי מכה שעל בשרו בשביל צערו** שלא יכאיבו לו, ו**אם בשביל ליפות** עצמו על ידי שמסיר הלכלוך — אסור. שלדעת החכם בברייתא זו אסור כלל לגבר ליפות עצמו משום חשש "ולא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב, ה) שאסור לגבר להתקשט בבגדי נשים, או כדרך הנשים.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:11
[Steinsaltz on Shabbat 50b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:11)

ומעירים: **ואינהו כמאן סברוה** [והם החכמים שהתירו כמי סברו]? — **כי הא דתניא** [כמו ברייתא זו ששנינו]: **רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל** כבוד **קונו, משום שנאמר: "כל פעל ה' למענהו"** (משלי טז, ד), כלומר, שכל דבר נאה שישנו בעולם הוא שבח לשם ה', שברא בריות נאות, וראוי לאדם ליפות עצמו לשבחו של הבורא.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:12
[Steinsaltz on Shabbat 50b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:12)

ב שנינו במשנה ש**ר' אלעזר בן עזריה אומר** ש**קופה** המלאה בגיזי צמר (שהם מוקצה) שטמן בתוכה קדירת תבשיל, כשרוצה ליטול את הקדירה מתוכה בשבת הריהו **מטה** לאותה קופה **על צדה ונוטל** את הקדירה, **שמא יטול** את הקדירה מן הקופה ואינו יכול להחזיר, כי גיזי הצמר יפלו לחלל בו היתה מונחת הקדירה ויסתמוהו, וחכמים מתירים. **אמר ר' אבא** שכך **אמר ר' חייא בר אשי** שכך **אמר רב: הכל מודים,** אף חכמים, **שאם נתקלקלה הגומא** שהיתה בה הקדירה בקופה — **שאסור להחזיר** את הקדירה לאותה קופה.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:13
[Steinsaltz on Shabbat 50b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:13)

ומקשים: הרי **תנן** [שנינו במשנה], **וחכמים אומרים: נוטל ומחזיר.** ונברר את הדבר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי** [אם] במקרה ש**לא נתקלקלה הגומא** — **שפיר קא אמרי רבנן** [יפה אומרים חכמים] שמותר להחזיר, ומדוע יאסור ר' אלעזר בן עזריה במקום זה שברור היתרו. **אלא לאו** [האם לא] מדובר כאן **אף על פי** ש**נתקלקלה הגומא** ויש איפוא מחלוקת בדבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:14
[Steinsaltz on Shabbat 50b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:14)

ודוחים: **לא, לעולם** מדובר באופן ש**לא נתקלקלה, והכא** [וכאן] **ב**שאלה האם **חוששין** לקלקול **קמיפלגי** [נחלקו]. **מר סבר** [חכם זה, ר' אלעזר בן עזריה, סבור] כי **חוששין שמא נתקלקלה הגומא** ולכן אין מחזירים, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור] כי **אין חוששין** שמא נתקלקלה הגומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:15
[Steinsaltz on Shabbat 50b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:15)

בקשר לנושא זה של הכנסת חפץ בתוך מוקצה נאמרו הלכות אחדות. **אמר רב הונא: האי סליקוסתא** [ענף נרקיס] שנהוג היה להכניסו לנוי ולריח בעציץ בתוך הבית, ולהעמידו בעפר לח, אם בערב שבת **דצה** [נעצה] בעפר ואחר כך **שלפה, והדר דצה** [וחזר ונעצה] — **שריא** [מותרת] לשולפה שוב בשבת, כי על ידי הנעיצה והשליפה כבר הרחיב את החור שהיא מצויה בו, ואין לחשוש שבשבת יזיז את העפר ממקומו. **ואי לאו** [ואם לא] עשה כן מערב שבת **אסיר** [אסור] לשולפה שוב בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:16
[Steinsaltz on Shabbat 50b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:16)

**אמר שמואל: האי סכינא דביני אורבי** [סכין זו שמניחה בין הלבנים] אם **דצה** [נעצה] בין הלבנים בערב שבת ואחר כך **שלפה, והדר דצה** [וחזר ונעצה] — **שרי** [מותר] לשולפה בשבת מבין הלבנים. **ואי לאו** [ואם לא] עשה כן מערב שבת **אסיר** [אסור] לשולפה שוב בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:17
[Steinsaltz on Shabbat 50b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:17)

**מר זוטרא ואיתימא** [ויש אומרים] ש**רב אשי** הוא ש**אמר** זאת: **בגורדיתא דקני** [בקנים המפרידים בבית] (גאונים) **שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר] לנעוץ סכין ביניהם בשבת, ואין לחשוש שמא יבואו לחתוך.


###### Steinsaltz on Shabbat 50b:18
[Steinsaltz on Shabbat 50b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/50b:18)

**אמר ליה** [לו] **רב מרדכי לרבא: מתיב** [מקשה] **רב קטינא תיובתא** [קושיא חמורה] על שיטת רב הונא ושמואל האומרים שאם לא נעץ את ענף הנרקיס או הסכין בשבת ושלפו וחחר ונעצו אינו יכול לשולפו בשבת ממה ששנינו במשנה: **הטומן לפת וצנונות** בעפר ש**תחת הגפן** כדי לשומרם, **אם היה מקצת עליו** של הטמון **מגולים** ויש לו אפשרות לאחוז בהם לכשירצה לשולפם — **אינו חושש**