## Steinsaltz on Shabbat Daf 51a

###### Steinsaltz on Shabbat 51a:1
[Steinsaltz on Shabbat 51a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:1)

**לא משום כלאים,** כי אף שמיני זרעים הצומחים מתחת גפן נאסרים מן התורה משום כלאי הכרם, כיון שבמקרה זה שהשאיר מקצת הירק מגולה — אין כאן זריעה, ואין לחשוש לאסור. **ו**אף **לא** יחשוש **משום שביעית** (שמיטה), שמא יש בכך משום שתילת ירק בשנת השמיטה. **ולא משום מעשר,** שיחשוש שמא יצטרך לשוב ולהפריש מעשר מירק זה, כאילו הוצא מתחילתו מן הקרקע. **ו**כן **ניטלין בשבת,** ואין לחשוש להזזת העפר בשעת מעשה. ואם כן הרי זו קושיה על דברי רב הונא ושמואל, שחששו להזזת העפר בשבת! ומסכמים: אכן, **תיובתא** [קושיה חמורה] היא.


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:2
[Steinsaltz on Shabbat 51a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:2)

א משנה תבשיל שטמנו בערב שבת, אם **לא כסהו מבעוד יום** — **לא יכסנו** עוד **משתחשך. כסהו** מבעוד יום **ונתגלה** בשבת **מותר לכסותו, ו**מותר שיהא **ממלא** את **הקיתון** במים צוננים **ונותן** אותו **לתחת הכר או תחת הכסת** כדי שלא יתחממו.


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:3
[Steinsaltz on Shabbat 51a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:3)

א גמרא **אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר להטמין את הצונן** שהוא ודאי לא יתחמם ואין לחשוש משום הדמיון שיש בכך להטמנת חמין. **אמר רב יוסף: מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בדבריו? והלא כבר **תנינא** [שנינו במשנה] הלכה מפורשת בענין. ששנינו: **ממלא אדם קיתון** (ספל) במים **ונותן תחת הכר או תחת הכסת!**


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:4
[Steinsaltz on Shabbat 51a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:4)

**אמר ליה** [לו] **אביי: טובא קא משמע לן** [הרבה, דבר גדול השמיע לנו], **דאי ממתניתין הוה אמינא** [שאם ממשנתנו הייתי אומר] כי **הני מילי** [דברים אלה] שמותר להטמין את הצונן — הרי זה דווקא ב**דבר שאין דרכו להטמין** בחמין, **אבל דבר ש**כיוצא בו **דרכו להטמין** בחמין — **לא** הותר לטומנו בדרך זו, ועל כן אמר שמואל שהיתר זה כללי הוא.


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:5
[Steinsaltz on Shabbat 51a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:5)

**אמר רב הונא** שכך **אמר רב** (ראה גרסות): **אסור להטמין את הצונן.** ומקשים, **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] ש**רבי התיר להטמין את הצונן**! ומשיבים: **לא קשיא** [אין הדבר קשה], כי **הא מקמיה דלישמעיה** [זה שאסר רבי היה זה לפני ששמעה להלכה זו] **מר' ישמעאל בר' יוסי, הא לבתר דלישמעיה** [וזה שהתיר היה זה לאחר ששמעה ] **כי הא דיתיב** [כמו זה ששנינו שישב] **רבי ואמר: אסור להטמין את הצונן** בשבת. **אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסי: אבא התיר להטמין את הצונן. אמר** רבי: אם כן חוזר אני בי ש**כבר הורה זקן** (ר' יוסי) בנושא זה, ואני מבטל דעתי מפניו.


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:6
[Steinsaltz on Shabbat 51a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:6)

**אמר רב פפא: בא וראה כמה מחבבין** היו **זה את זה. שאילו ר' יוסי** היה **קיים** (חי), **היה** הוא **כפוף ויושב לפני רבי** כתלמיד, **דהא** [שהרי] **ר' ישמעאל בר' יוסי** ש**ממלא מקום אבותיו הוה** [היה], שהיה גדול בתורה כאביו, **ו**בכל זאת היה **כפוף ויושב לפני רבי** כתלמיד. **וקאמר** [ובכל זאת אמר] רבי: **כבר הורה זקן,** שביטל דעתו מפני ר' יוסי.


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:7
[Steinsaltz on Shabbat 51a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:7)

**אמר ליה** [לו] **רב נחמן לדרו עבדיה** [עבדו]: **אטמין לי צונן** בשבת, **ואייתי** [והבא] **לי מיא דאחים קפילא ארמאה** [מים שחימם טבח ארמי, גוי] בחול. ובכך רצה להראות שאין בכך משום בישולי גוים. **שמע ר' אמי** על מעשה רב נחמן **ואיקפד** [והקפיד עליו]. **אמר רב יוסף: מאי טעמא איקפד** [מה טעם הקפיד] ר' אמי? והרי רב נחמן **כרבוותיה עביד** [עשה], **חדא** [אחת] **כרב, וחדא** [ואחת] **כשמואל.**


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:8
[Steinsaltz on Shabbat 51a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:8)

ומפרטים: **כשמואל** — ש**אמר ר' יהודה אמר שמואל: מותר להטמין את הצונן.** ו**כרב** — ש**אמר רב שמואל בר רב יצחק** שכך **אמר רב: כל** דבר **שהוא נאכל כמות שהוא חי** ואין הכרח לבשלו, גם אם נתבשל — **אין בו** איסור **משום בשולי גוים,** ומים הניתנים לשתיה גם בלא בישול מותר לשתותם, אפילו חיממם גוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:9
[Steinsaltz on Shabbat 51a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:9)

ומסבירים: **והוא,** רבי אמי שהקפיד, **סבר** [סבור היה] כי **אדם חשוב שאני** [שונה] וחייב להקפיד על עצמו ביותר, ולהתרחק אף מדבר הנראה כאיסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:10
[Steinsaltz on Shabbat 51a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:10)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **אף על פי שאמרו** חכמים ש**אין טומנין** ביום השבת **אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה,** בכל זאת בשבת **אם בא להוסיף** על הדברים שהטמין בהם מבעוד יום — **מוסיף. כיצד הוא עושה? רבן שמעון בן גמליאל אומר:** כגון ש**נוטל את הסדינין** שכיסה בהם את הקדירה **ומניח את הגלופקרין** (שמיכות עבות), **או** אם חושש לחום יתר **נוטל את הגלופקרין ומניח את הסדינין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:11
[Steinsaltz on Shabbat 51a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:11)

**וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר** ומקל עוד בדיני הטמנה: **לא אסרו** להטמין בשבת **אלא** ב**אותו מיחם** שחיממו בו את המים, **אבל פינה** מקודם **ממיחם למיחם** שעכשיו המיחם השני הוא כלי שני — **מותר** להטמין בו. וטעמו של דבר: **השתא אקורי קא מקיר לה, ארתוחי קא מירתח לה** [הרי עתה רואים אנו שהוא מקרר אותו, את המיחם בכוונה בעברת תוכנו למיחם אחר, וכי יש עוד לחשוש שמא יבוא להרתיחו] בשבת?!


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:12
[Steinsaltz on Shabbat 51a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:12)

ועוד אמר: **טמן וכיסה** את הקדירה **בדבר הניטל בשבת, או** ש**טמן בדבר שאינו ניטל בשבת** משום מוקצה **וכיסה בדבר הניטל בשבת** — **הרי זה נוטל** את הדבר שהטמין בו **ומחזיר** אותו למקומו ואינו חושש, שכיון שהכיסוי ניטל בשבת הריהו יכול לאחוז בכיסוי ולגלותה.


###### Steinsaltz on Shabbat 51a:13
[Steinsaltz on Shabbat 51a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51a:13)

ואם **טמן וכיסה בדבר שאינו ניטל בשבת או שטמן בדבר הניטל בשבת, וכיסה בדבר שאינו ניטל בשבת,** בכגון זה אינו יכול ליטלו, ולכן **אם היה** הכלי **מגולה מקצתו נוטל** את הכלי ומטהו על צידו והכיסוי נופל מאליו **ו**כן **מחזיר** את הכלי אחר כך. **ואם לאו** [לא], היה מגולה מקצתו —