## Steinsaltz on Shabbat Daf 51b ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:1 [Steinsaltz on Shabbat 51b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:1) **אינו נוטל ומחזיר.** ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:2 [Steinsaltz on Shabbat 51b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:2) **ר' יהודה אומר: נעורת של פשתן דקה הרי היא כזבל** ואין טומנים בה. ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:3 [Steinsaltz on Shabbat 51b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:3) **מניחין מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה** כי המיחם התחתון לא יוכל להרתיח את העליון, **אבל לא** מניחים **קדרה על גבי מיחם, ו**לא **מיחם על גבי קדרה**, שבכגון זה יש חשש שיתחמם הכלי עליון. **וטח** (סותם בטיח) אדם **את פיה** של הקדירה לסתום את נקביה **בבצק,** וכל אלו **לא בשביל שיחמו** המים, **אלא בשביל שיהיו משומרים** בדרגת החום כשהיו, שלא יצטננו ממה שהיו. ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:4 [Steinsaltz on Shabbat 51b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:4) **וכשם שאין טומנין את החמין כך אין טומנין את הצונן. רבי התיר להטמין את הצונן.** ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:5 [Steinsaltz on Shabbat 51b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:5) **ואין מרזקין** (מרסקים, שוברים) **לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו** ויוכלו לשתותם, כי יש בכך משום יצירת דבר חדש — מים משלג, בשבת. **אבל נותן הוא** את הקרח או את הברד **לתוך הכוס או לתוך הקערה** והקרח נמס מאליו **ואינו חושש.** ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:7 [Steinsaltz on Shabbat 51b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:7) א משנה בפרטי דיני ההוצאה בשבת אמרו חכמים: **במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה?** — **יוצא הגמל באפסר ו**ה**נאקה בחטם ולובדקים** יוצאים **בפרומביא,** וכל אלה יבוארו עוד להלן בדברי הגמרא. **וסוס** יוצא בשבת **בשיר** (צמיד סביב לצוארו). ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:8 [Steinsaltz on Shabbat 51b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:8) **ו**בכלל, **כל בעלי השיר,** אותם בעלי החיים שרגילים להוציא אותם בצמיד סביב לצוארם בחול, **יוצאים בשיר** בשבת, **ו**מותר לקשור חבל שיהיו אף **נמשכין בשיר.** ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:9 [Steinsaltz on Shabbat 51b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:9) **ו**כשנטמאים אלה **מזין עליהן** מי חטאת כדי לטהרם, **ו**כן **טובלן** כשהם **במקומן** שמזה על השיר ומטביל את בעל החיים כאשר השיר בצוארו, ואינו צריך להסירו. ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:10 [Steinsaltz on Shabbat 51b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:10) ב גמרא מילים אחדות שבמשנה לא היו מובנות לחכמי התלמוד ושאלו: **מאי** [מה פירוש] **"נאקה בחטם"? אמר רבה בר בר חנה: נאקתא חיורתי בזממא דפרזלא** [נקבת גמל לבנה (גאונים) בחח ברזל שמכניסים בחוטמה]. וכדי לבאר את פירוש המילים **"ולובדקים בפרומביא" אמר רב הונא: חמרא לובא בפגי דפרזלא** [חמור לובי ברסן של ברזל]. ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:11 [Steinsaltz on Shabbat 51b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:11) אגב הזכרת החמור הלובי, מסופר: **לוי שדר זוזי** [שלח זוזי, כסף] **לבי חוזאי למיזבן ליה חמרא לובא** [לקנות לו חמור לובי] שהוא משובח ביותר. **צרו שדרו ליה שערי** [צררו לו את הכסף ושלחו עמו שעורים], ועשו כן כדי **למימר דניגרי דחמרא שערי** [לומר לו על ידי כך שפסיעות החמור תלויות בשעורים שאוכל], שאם ישפר את מזונו של החמור — יהיה משובח כחמור לובי. ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:12 [Steinsaltz on Shabbat 51b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:12) ג **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: מחליפין** היו בני הישיבה את הפרטים הכתובים במשנה **לפני רבי,** ושואלים: **של זו בזו,** כלומר, נאקה באפסר וגמל בחטם, **מהו** הדין בכגון זה, האם מאחר ומניח את הריתמה של בעל חיים אחד על האחר האם בכך הוא נחשב כמשא ואין הוא יוצא בו, או לא? ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:13 [Steinsaltz on Shabbat 51b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:13) ומסבירים: **נאקה** היוצאת **באפסר לא תיבעי** [תישאל] **לך,** כי **כיון דלא מינטרא ביה** [שאינה נשמרת בו] — **משאוי** [משא] **הוא,** שהרי לצורך הנאקה אין האפסר מספיק, ואם כן הוא משא ללא תועלת. **כי תיבעי** [כאשר תישאל] **לך** הרי זה ב**גמל** היוצא **בחטם מאי** [מה] דינו? וצדדי השאלה: האם **כיון דסגי ליה** [שדי לו] לגמל **באפסר** בלבד — הרי החטם **משאוי** [למשא] **הוא** נחשב, **או דילמא נטירותא יתירתא לא אמרינן משאוי** [שמא בשמירה יתירה איננו אומרים של משא] **הוא** נחשב? ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:14 [Steinsaltz on Shabbat 51b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:14) **אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסי: כך אמר אבא** ר' יוסי: **ארבע בהמות יוצאות באפסר, הסוס והפרד והגמל והחמור.** ומעתה יש להבין **למעוטי מאי** [למעט את מה] בא מנין זה שארבע ולא עוד, **לאו למעוטי** [האם לא למעט] את ה**גמל** שלא יצא **בחטם** אלא באפסר בלבד, ואם כן יהא לנו לכאורה פתרון לשאלה! ודוחים: **לא,** מנין זה בא **למעוטי** [למעט] **נאקה** שאינה יוצאת **באפסר.** ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:15 [Steinsaltz on Shabbat 51b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:15) **במתניתא תנא** [בברייתא שנינו] **לובדקים וגמל יוצאים באפסר.** לגופו של ענין אומרים כי השאלה שנשאלה בדבר שמירה יתירה הרי היא **כתנאי** [כתנאים, שנחלקו בדבר]. ששנינו בברייתא: **אין חיה יוצאה בסוגר, חנניה אומר: יוצאה בסוגר ובכל דבר המשתמר.** ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:16 [Steinsaltz on Shabbat 51b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:16) וכדי להבין את הדבר תוהים: **במאי עסקינן** [במה עוסקים אנחנו] כאן? **אילימא** [אם תאמר] כי עוסקים אנו **בחיה גדולה** — **מי סגי** [האם מספיק] **לה** ב**סוגר?** ומאחר שאין הסוגר מספיק לה — אסור לשים עליה אותו בשבת, שהרי הוא כמשא! **ואלא** תאמר שהמדובר **בחיה קטנה, מי** [האם] **לא סגי** [מספיק] **לה סוגר?** ומדוע יבואו אם כן חכמים לאסור? ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:17 [Steinsaltz on Shabbat 51b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:17) **אלא לאו** [האם לא] תאמר כי ב**חתול איכא בינייהו** [הוא שיש ביניהם מחלוקת], שה**תנא קמא סבר** [הראשון סבור] כי **כיון דסגי** [שמספיק] **לה** לחתול **במיתנא בעלמא** [בחבל קטן בלבד] הרי הסוגר **משאוי** [משא] **הוא** על החתול. **וחנניה סבר** [סבור] כי **כל נטירותא יתירתא** [שמירה יתירה] **לא אמרינן משאוי** [אין אנו אומרים שמשא] **הוא.** ואם כן נחלקו תנאים בשאלה אם שמירה יתירה לבהמה נחשבת כמשאוי עליה, אם לא. **אמר רב הונא בר חייא** שכך **אמר שמואל: הלכה כחנניה** שאין דבר שהוא שמירה יתירה נחשב כמשא. ###### Steinsaltz on Shabbat 51b:18 [Steinsaltz on Shabbat 51b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/51b:18) מסופר: **לוי בריה** [בנו] של **רב הונא בר חייא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי באורחא** [היו הולכים יחד בדרך]. **קדמיה חמרא** [הקדים מעצמו החמור] של **לוי לחמרא** [את החמור] של **רבה בר רב הונא. חלש דעתיה** [חלשה דעתו, נפגע] **רבה בר רב הונא.** שהוא היה הגדול בהם, וחשב שלוי בנו של רב הונא בר חייא רוצה להראות בכך שהוא גדול ממנו, והולך לפניו. **אמר** לוי בלבו: **אימא ליה מילתא כי היכי** [אומר לו דבר כדי]שמספיק