## Steinsaltz on Shabbat Daf 52b

###### Steinsaltz on Shabbat 52b:1
[Steinsaltz on Shabbat 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:1)

הריהן **טהורות,** שרק כלי אדם מקבלים טומאה.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:2
[Steinsaltz on Shabbat 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:2)

**אמר ר' יצחק נפחא:** המדובר הוא **בבאין מנוי אדם לנוי בהמה,** שתכשיטים אלה היו שייכים בשעתם לאדם, ואחר כך צירפם לרצועת בהמה, וטומאתם שהיתה בהם קודם, עדיין לא בטלה.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:3
[Steinsaltz on Shabbat 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:3)

**רב יוסף אמר** תירוץ איחר: טבעות הבהמה טמאות **הואיל ואדם מושך בהם את הבהמה,** ואם כן כלי שימושו של אדם הן. **מי** [האם] **לא תניא** [שנינו בברייתא] כעין זה: **מקל של בהמה** שבו רודים בבהמה לכוונה בדרך, אם הוא **של מתכת** הריהו **מקבל טומאה. מה טעם** מקבלות הן טומאה אף שהן כלי בהמה? — **הואיל ואדם רודה בהן** ולכן המקל הוא לצורך האדם, ונטמא. **הכא נמי** [כך גם כאן] בענין הטבעות, **הואיל ואדם מושך בהן,** הריהן נעשות ככלי אדם.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:4
[Steinsaltz on Shabbat 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:4)

א שנינו במשנה שאת הטבעות שנטמאו **טובלן במקומן** בצוארה של הבהמה. ומקשים: **והאיכא** [והרי יש] **חציצה,** שהטבעת בדרך כלל צמודה היטב לשיר, ואין מקום למים לחדור, ובמקרה כזה אין הטבילה מועילה כי דרוש שהמים יוכלו להקיף את הדבר הנטבל מכל צדדיו!


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:5
[Steinsaltz on Shabbat 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:5)

**אמר ר' אמי:** המדובר הוא **בשריתכן,** שהיכה בהן בפטיש והרחיב בכך את הרווח בין הטבעות המרכיבות את השיר, שיוכלו המים להיכנס.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:6
[Steinsaltz on Shabbat 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:6)

ומעירים: **לימא** [האם נאמר] כי **ר' אמי כרב יוסף סבירא ליה** [סבור הוא] **דאי** [שאם] תאמר שמבין הוא את המשנה **כר' יצחק,** ש**אמר** שמדובר כאן **בבאין מנוי אדם לנוי בהמה** ולכן שייכת בהן טומאה, ו**הרי כיון** ש**ריתכן** הלא בכך **עבד בהו** [עשה בהן] **מעשה ו**בכך **פרחה לה** ה**טומאה מינייהו** [מהן].


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:7
[Steinsaltz on Shabbat 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:7)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה,** שאף שכלל הוא שכלי בלתי גמור אינו ראוי לקבל טומאה, אם חשב האומן שלא לעבדו יותר — מיד נעשה הוא ככלי גמור, ומקבל טומאה, **ו**אולם **אין** הכלים **עולין מטומאתן** (נטהרים) **אלא בשינוי מעשה,** שאם שבר את הכלי הטמא — שוב אינו טמא. ומכל מקום למדנו כי שינוי מעשה ודאי משנה את מהותו של הכלי מבחינת הטומאה, וריתוך הטבעת הלא הוא שינוי מעשה, הצריך לטהרה מטומאה שקיבלה בעבר!


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:8
[Steinsaltz on Shabbat 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:8)

ודוחים: יתכן ש**סבר לה** [סבור הוא] ר' אמי בענין זה **כר' יהודה,** ש**אמר** ש**מעשה** שנעשה בכלי במטרה **לתקן** ולשפר אותו **לאו** [לא] **מעשה הוא** לענין זה שיהא הכלי המתוקן נטהר מטומאתו. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] ש**ר' יהודה אומר: לא אמר** החכם ש**שינוי מעשה** בכלי נחשב כביטולו ובכך טהרתו כאשר שינוי **זה הוא לתקן, אלא** רק כאשר אותו שינוי נעשה בכוונה כדי **לקלקל** אותו, וכמו שבירתו.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:9
[Steinsaltz on Shabbat 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:9)

**במתניתא תני** [בברייתא שנה החכם] שמשנתנו עוסקת **במחוללין,** שהיה מלכתחילה חלל בין הטבעות המרכיבות את השיר, והמים נכנסים לתוכן ברווח.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:10
[Steinsaltz on Shabbat 52b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:10)

ב בתוספתא שנינו: **שאל תלמיד אחד מגליל העליון את ר' אליעזר: שמעתי שחולקין** לענין הלכה **בין טבעת לטבעת,** לפי סוגה של כל טבעת, אבל לא ידע במה המדובר. **אמר לו** ר' אליעזר: **שמא לא שמעת** שיש חילוק כזה **אלא לענין שבת,** ששם מחלקים בין טבעת העשויה לנוי, שמותר לטלטלה בשבת, וטבעות אחרות האסורות בטלטול. **דאי** [שאם] תחשוב ששמעת כן **לענין טומאה,** אין הדבר יכול להיות, שכן **דא ודא חדא** [זו וזו אחת] **היא,** ואין חילוק בהלכות טומאה.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:11
[Steinsaltz on Shabbat 52b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:11)

ומקשים: **ולענין טומאה דא ודא** [זו וזו] **אחת היא? והתנן** [והרי שנינו במשנה] במפורש: **טבעת אדם טמאה וטבעת בהמה ו**טבעת **כלים ושאר כל הטבעות טהורות,** והרי שיש חילוק לענין הלכות טומאה בין סוגי הטבעות! ומתרצים: **כי קאמר ליה איהו, נמי** [כאשר אמר לו הוא, אותו תלמיד, גם כן] בטבעת של **אדם קאמר ליה** [אמר לו], ובטבעת אדם אין לחלק.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:12
[Steinsaltz on Shabbat 52b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:12)

ועוד תוהים: **ו**האם בטבעות של **אדם דא ודא** [זו וזו] **אחת היא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **טבעת שהתקינה** בראשה של חגורה **לחגור בה** את **מתניו, ו**כן אם עשאה כדי **לקשר בה בין כתפיו** — **טהורה** מלקבל טומאה, **ולא אמרו** על טבעת אדם שהיא **טמאה אלא** בטבעת **של אצבע בלבד,** והרי שאף בטבעות אדם יש חילוק! ומתרצים: **כי קאמר ליה איהו, נמי** [כאשר אמר לו הוא, אותו תלמיד, גם כן] בטבעת של **אצבע קאמר ליה** [אמר לו], ולא דיברו בטבעות אחרות ובין טבעות האצבע למיניהן אין אכן חילוק.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:13
[Steinsaltz on Shabbat 52b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:13)

ועוד מקשים: **ו**בטבעת של **אצבע** עצמה **דא ודא** [זו וזו] **אחת היא? והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג** — **טמאה,** כי הולכים אחר עיקרה של הטבעת, ובתור כלי מתכת מקבלת היא טומאה. אבל אם היתה הטבעת כולה **של אלמוג וחותמה של מתכת** — **טהורה,** והרי שיש חילוק בענין טומאה אף בטבעות של אצבע! ומתרצים: **כי קאמר ליה איהו, נמי** [כאשר אמר לו הוא, אותו תלמיד, גם כן] בטבעת **שכולה של מתכת קאמר ליה** [אמר לו], ובענין זה אין לחלק בהלכות טומאה.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:14
[Steinsaltz on Shabbat 52b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:14)

ג **ועוד שאל** אותו תלמיד: **שמעתי שחולקין** להלכה **בין מחט למחט. אמר ליה** [לו] ר' אליעזר: **שמא לא שמעת** שיש חילוק **כזה אלא לענין שבת, דאי** [שאם] **לענין טומאה** הלא **דא ודא** [זו וזו] **אחת היא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:15
[Steinsaltz on Shabbat 52b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:15)

על כך שואלים: **ולענין טומאה דא ודא** [זו וזו] **אחת היא? והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **מחט שניטל חורה או עוקצה** (חודה) — **טהורה,** כי אינה ראויה לשמש עוד למלאכתה, הרי שיש חילוק בין מחט שלמה לשבורה! ומתרצים: **כי קאמר ליה** [כאשר אמר לו] שיש חילוק בין מחט למחט היה זה **ב**מחט **שלימה,** ובשלימה אין חילוק בין המחטים.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:16
[Steinsaltz on Shabbat 52b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:16)

ועוד שואלים: **ו**האם **ב**מחט **שלימה** תמיד **דא ודא** [זו וזו] **אחת היא? והתנן** [והרי שנינו במשנה] **מחט שהעלתה חלודה, אם** חלודה זו רבה עד שיש בשימוש בה קושי לתפור והוא **מעכב את התפירה** — **טהורה, ואם לאו** [לא] — **טמאה. ואמרי דבי** [ואמרו בני בית המדרש] של **ר' ינאי: והוא שרישומה** של החלודה **ניכר** בתפירה. ולא עד שממש אי אפשר לתחוב את המחט בבד. ומכל מקום למדים אנו שאף במחט שלימה יש חילוק! ומתרצים: **כי קאמר ליה** [כאשר אמר לו] אותו תלמיד הרי **בשיפא קאמר ליה** [במחט משוייפת וחלקה אמר לו], ובחלודה לא דיבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:17
[Steinsaltz on Shabbat 52b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:17)

ועוד מקשים: **ובשיפא דא ודא** [והאם במחט משוייפת וחלקה זו וזו] **אחת היא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **מחט בין** שהיא **נקובה** (שיש בה נקב להשחלת חוט), **בין** ש**אינה נקובה מותר לטלטלה בשבת, ולא אמרינן** [ואין אנו אומרים] שיש הבדל בין ה**נקובה** לשאינה נקובה **אלא לענין טומאה בלבד,** והרי שיש הבדל בין מחט למחט לדיני טומאה!


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:18
[Steinsaltz on Shabbat 52b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:18)

ומשיבים: **הא תרגמה** [הרי כבר הסבירה] **אביי אליבא** [על פי שיטת] **רבא** שהמדובר הוא **בגלמי** [במחט גולמית], במחט שלא עובדה עדיין, וצריכים עוד לעשות בה נקב, שיש הבדל בין מחט נקובה שהינה כבר כלי מושלם ואין הבדל לענין טומאה, לבין מחט שאינה נקובה שאינה עדיין בגדר כלי.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:19
[Steinsaltz on Shabbat 52b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:19)

ד משנה **חמור יוצא במרדעת** (כעין אוכף העשוי לחמם את גופו של החמור) **בזמן שהיא קשורה בו** ואין לחשוש לנפילתה. **זכרים** (אילים) **יוצאים לבובין,** וה**רחלות יוצאות שחוזות, כבולות וכבונות.** וכל המונחים הללו נידונים ומתבארים אחר כך בגמרא. **העזים יוצאות צרורות,** שקושרים את עטיניהן. **ר' יוסי אוסר בכולן, חוץ מן הרחלים הכבונות** ואת כל השאר חושב הוא כמשאוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 52b:20
[Steinsaltz on Shabbat 52b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/52b:20)

**ר' יהודה אומר: עזים יוצאות צרורות ליבש,** כלומר, כאשר קושרים את עטיניהם כדי שתפסיק העז לתת חלב (בדרך כלל לפני לידתה), שאז קושרים קשר יציב וקבוע, **אבל לא** יוצאות העיזים כשהן צרורות בשבת אם המטרה היא **ל**צורך ה**חלב** שישתמר.