## Steinsaltz on Shabbat Daf 54a

###### Steinsaltz on Shabbat 54a:1
[Steinsaltz on Shabbat 54a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:1)

**שית זונה ונצרת לב"** (משלי ז, י), ושחוזות דומה ל"שית זונה".


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:2
[Steinsaltz on Shabbat 54a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:2)

א שנינו במשנה ש**הרחלים יוצאות כבולות.** ומסבירים: **מאי** [מה פירוש] **"כבולות"?** — **שמכבלין** (קושרין) **אליה שלהן למטה כדי שלא יעלו עליהן הזכרים.** ומסבירים: **מאי משמע דהאי** [מה המשמעות, מהיכן אתה למד שזה] לשון **"כבול" לישנא דלא עביד פירי הוא** [מלשון דבר שאיננו עושה פירות] — **דכתיב** [שנאמר] שכאשר נתן שלמה לחירם חבל ארץ התאונן חירם ואמר: **"מה הערים אשר נתת לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה"** (מהזהם א', ט, יג).


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:3
[Steinsaltz on Shabbat 54a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:3)

**מאי** [מה משמעות] **"ארץ כבול"? אמר רב הונא: שהיו בה בני אדם שמכובלין** (קשורים ומוקפים) **בכסף ובזהב. אמר ליה** [לו] **רבא: אי הכי, היינו דכתיב** [אם כך, האם זהו מה שנאמר] **"**ויצא חירם לראות את הערים אשר נתן לו שלמה **כי לא ישרו בעיניו"?** וכי **מפני שמכובלין בכסף ובזהב לא ישרו בעיניו? אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], אכן לא ישרו בעיניו ודווקא בשל עושרם הרב כי **כיון דעתירי ומפנקי לא עבדי עבידתא** [שהם עשירים ומפונקים אינם עושים עבודה], וחירם רצה אנשים שיוכל לגייס לעבודת המלך.


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:4
[Steinsaltz on Shabbat 54a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:4)

**רב נחמן בר יצחק אמר: ארץ חומטון** (חולות) **היתה. ואמאי קרי** [ומדוע קורא] **לה "כבול"** — **דמשתרגא** [שטובעת] **בה כרעא** [הרגל] **עד כבלא** [הקרסול]. **ו**כן **אמרי אינשי** [וכך אכן נוהגים אנשים לומר] על אדמה רעה: **ארעא מכבלא דלא עבד פירי** [ארץ כבולה, קשורה, שאינה עושה פירות].


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:5
[Steinsaltz on Shabbat 54a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:5)

ב שנינו במשנה שהרחלים יוצאות **כבונות.** ומסבירים: **מאי** [מה פירוש] **"כבונות"?** — **שמכבנין אותו למילת,** שעוטפים את הכבש מיומו הראשון במעין בגד כדי שהצמר ישאר נקי מאד, וישמש לכלי צמר משובחים. וכפי ששנינו במשנה שה**שאת** שהיא אחת מדרגות הצרעת, לבנה היא **כצמר לבן.** ואמרו: **מאי** מהו וכיצד הוא **צמר לבן** [מהו וכיצד הוא אותו צמר לבו] ו**אמר רב ביבי בר אביי: כצמר נקי בן יומו שמכבנין אותו למילת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:6
[Steinsaltz on Shabbat 54a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:6)

ג שנינו במשנה שנחלקו חכמים אם מותר לעיזים לצאת צרורות, שלדעת חכמים **העזים יוצאות צרורות,** ור' יוסי אוסר, ור' יהודה מחלק שאם היו צרורות להתייבש — מותר, ולהיחלב — אסור. **איתמר** [נאמר] מפי האמוראים, ש**רב אמר: הלכה כר' יהודה, ושמואל אמר: הלכה כר' יוסי.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:7
[Steinsaltz on Shabbat 54a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:7)

**ואיכא דמתני להא שמעתא באפי נפשיה** [ויש שהיה שונה הלכה זו בפני עצמה] כמחלוקת לגופה של הלכה ולא לגבי המשנה, ובלשון זו, **רב אמר: ליבש מותר ולא לחלב, ושמואל אמר: אחד זה ואחד זה אסור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:8
[Steinsaltz on Shabbat 54a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:8)

**ואיכא דמתני לה אהא** [ויש שהיה שונה מחלוקת זו על ברייתא זו], ששנינו: **עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב. משום** (בשם) **ר' יהודה בן בתירא אמרו: כך הלכה** מעיקר הדין, **אבל מי מפיס** (מטיל גורל). כלומר, מי יכול להבחין בדבר שאי אפשר להכירו בראייה בלבד, **איזה ליבש ואיזה לחלב? ומתוך שאין מכירין,** אמרו חכמים: **אחד זה ואחד זה אסור. אמר שמואל: ואמרי לה** [ויש אומרים] שכך **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: הלכה כר' יהודה בן בתירא.** ולענין הלכה למעשה לכל הלשונות דברי שמואל מכוונים לדבר אחד. **כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' יוחנן: הלכה כתנא קמא** [הראשון] שמתיר בכל מקרה.


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:9
[Steinsaltz on Shabbat 54a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:9)

ד משנה **ובמה** הבהמה **אינה יוצאה** בשבת לרשות הרבים? — **לא יצא גמל במטולטלת** שהיא כעין מרדעת, וכן לא יצא **לא עקוד ולא רגול** שהם סוגי קשירת הרגליים זו לזו כאשר יבואר בגמרא. **וכן שאר כל הבהמות** אסור לקשור אותן כך.


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:10
[Steinsaltz on Shabbat 54a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:10)

וכן **לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך** אותם אחריו כשיירה, **אבל מכניס חבלים** של כל גמל וגמל **לתוך ידו וימשוך** את כולם. **ובלבד שלא יכרוך** את החבלים הללו יחד.


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:11
[Steinsaltz on Shabbat 54a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:11)

גמרא **תנא** [שנינו] בתוספתא: **לא יצא הגמל במטולטלת הקשורה לו בזנבו** בלבד, **אבל יוצא הוא במטולטלת הקשורה** גם **בזנבו ו**גם **בחוטרתו** (דבשתו), כיון שיש לשער שבכגון זה לא תיפול המטולטלת. **אמר רבה בר רב הונא: יוצא** נקבת **הגמל במטולטלת הקשורה לה בשילייתה,** כי מטולטלת זו הקשורה במקום המכאיב לה, ודאי לא תנתקה.


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:12
[Steinsaltz on Shabbat 54a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:12)

ה שנינו במשנה שלא יצא הגמל **לא** כשהוא **עקוד ולא** כשהוא **רגול. אמר רב יהודה: "עקוד"** משמעו — **עקידת יד ורגל** שקושרים יד אחת ורגל אחת, **כ**עין עקידת **יצחק בן אברהם** שנאמר בו לשון "עקידה". **"רגול"** — **שלא יכוף ידו** של הגמל **על גבי זרועו ויקשור,** שכך עושים כדי שילך הגמל על שלוש רגליים בלבד ולא יוכל לברוח.


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:13
[Steinsaltz on Shabbat 54a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:13)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא בהגדרת "עקוד" ו"רגול": **"עקוד"** משמעו — קשירת **שתי ידים ושתי רגלים. "רגול"** — **שלא יכוף ידו על גבי זרועו ויקשור**. והרי זה שלא כדברי רב יהודה בענין עקידה! ומשיבים: **הוא** ש**אמר כי האי תנא** [כשיטת תנא זה] שהובא בברייתא, **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **"עקוד"** — **עקידת יד ורגל או שתי ידים ושתי רגלים, "רגול"** — **שלא יכוף ידו** של הגמל **על גבי זרועו ויקשור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:14
[Steinsaltz on Shabbat 54a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:14)

ועוד מקשים: **ואכתי לא דמי** [ועדיין אינו דומה] שכן **בשלמא רישא וסיפא** [נניח לראש וסוף הברייתא] — **ניחא** [נוח, מובן], ואולם **מציעתא קשיא** [האמצע קשה], שהרי בברייתא נאמר כי "עקוד" הינו גם עקידת ידיים ורגליים, ולא כדברי רב יהודה!


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:15
[Steinsaltz on Shabbat 54a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:15)

**אלא** יש לומר כי **הוא,** רב יהודה ש**אמר כי האי תנא** [כמו תנא זה, תנא אחר] שדבריו מפורשים בברייתא אחרת, שלדבריו **"עקוד"** משמעו — **עקידת יד ורגל, כ**עקידת **יצחק בן אברהם. "רגול"** — **שלא יכוף ידו על גבי זרועו ויקשור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:16
[Steinsaltz on Shabbat 54a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:16)

ו שנינו במשנה ש**לא יקשור גמלים** זה בזה ויצא. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **אמר רב אשי: משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא** [שנראה כמי שהולך לשוק] למכור סחורות או להוביל שיירה של גמלים, ואינו לכבוד השבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:17
[Steinsaltz on Shabbat 54a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:17)

עוד שנינו במשנה שאסור לכרוך את החבלים השונים הקשורים בגמלים על גבי היד, **אבל מכניס** את החבלים של כל הגמלים בידו ומושך. **אמר רב אשי: לא שנו** איסור זה משום דיני שבת, **אלא לענין** איסור **כלאים.** ושואלים: **כלאים דמאי** [של מה]? **אילימא** [אם תאמר] שהבעייה היא כאן ב**כלאים** של **אדם,** שיהא אסור לאדם ובהמה להיות קשורים זה בזה, כדרך שאסור בכלאיים לחרוש בשור וחמור, **ו**אולם דבר זה לא יתכן, שכן **התנן** [הרי שנינו במשנה]: **אדם מותר עם** כל בעלי החיים **כולם לחרוש ולמשוך,** שאיסור כלאיים לענין זה הוא בבהמות בלבד!


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:18
[Steinsaltz on Shabbat 54a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:18)

**אלא** תאמר שהאיסור הוא משום **כלאים** שב**חבלים,** שאם היה חבל אחד עשוי צמר וחבל אחד של פשתן אסור לכרוך אותם יחד משום כלאי בגדים (שעטנז). ואולם גם דבר זה קשה, שכן **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] **התוכף תכיפה אחת,** כלומר, שמכניס את המחט פעם אחת בלבד בבד או כורך דברים פעם אחת בלא קשר כפול — אותה תכיפה **אינה** משמשת **חיבור** לכל דבר, ומה חשש יש אם יכרוך את החבלים על ידו?


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:19
[Steinsaltz on Shabbat 54a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:19)

ומשיבים: **לעולם** המדובר ב**כלאים** שב**חבלים, והכי קאמר** [וכך אמר]: **ובלבד שלא יכרוך ויקשור,** שאז נוצר קשר כפול שהוא חיבור גמור לדיני שעטנז.


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:20
[Steinsaltz on Shabbat 54a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:20)

הגבלה נוספת לגבי משיכת הגמלים בחבלים בשבת **אמר שמואל: ובלבד שלא יצא חבל מתחת ידו טפח,** שלא ייראה כנושא חבל בידו בשבת. ומקשים: **והא תנא דבי** [והרי שנה החכם מבית מדרשו] של **שמואל** שלא יצא החבל **טפחיים!**


###### Steinsaltz on Shabbat 54a:21
[Steinsaltz on Shabbat 54a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54a:21)

**אמר אביי: השתא** [עכשיו] ששמענו ש**אמר שמואל טפח, ותנא דבי** [והרי שנה החכם מבית מדרשו] של **שמואל טפחיים,** הרי **שמואל הלכה למעשה אתא לאשמעינן** [בא להשמיענו] שאף על פי שהתירו התנאים בברייתא טפחיים, ואולם הלכה למעשה יש להחמיר עד טפח.