## Steinsaltz on Shabbat Daf 54b

###### Steinsaltz on Shabbat 54b:1
[Steinsaltz on Shabbat 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:1)

**והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **ובלבד שיגביה מן הקרקע טפח** ואין הגבלה לגבי אורך החבל היוצא מן היד! ומשיבים: **כי תניא** [כאשר נשנתה הברייתא] **ההיא** הרי זה **בחבלא דביני ביני** [בחבל שבינתיים], שהחבל בין הגמל לבין המחזיק בו לא ייגרר על גבי הקרקע, אלא יהיה מוגבה למעלה, שיראו הכל שהחבל קשור בגמל.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:2
[Steinsaltz on Shabbat 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:2)

א משנה במשנה זו רשימה נוספת של דברים שאסור להניח לבהמה לצאת בהם בשבת. **אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו** מבעוד יום, **ולא בזוג** (פעמון) **אף על פי שהוא פקוק** במוך כדי למנוע מהענבל לקשקש בתוכו ולהשמיע קול, **ולא בסולם** (שמהותו תבואר בגמרא) **שבצוארו**, **ולא ברצועה שברגלו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:3
[Steinsaltz on Shabbat 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:3)

**ו**כן **אין התרנגולים יוצאין בחוטין ולא ברצועה שברגליהם** ששמים להם לסימן, **ואין** האילים **הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן,** שהיו נוהגים לעשות מתחת לאליותיהם של כבשים מגודלים כעין עגלה קטנה, כדי שלא תגרר האליה על גבי הקרקע ותיפצע.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:4
[Steinsaltz on Shabbat 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:4)

**ואין הרחלים יוצאות חנונות, ואין העגל יוצא בגימון, ולא פרה בעור הקופר** (קיפוד), **ולא ברצועה שבין קרניה.** ומסופר כי **פרתו של ר' אלעזר בן עזריה היתה יוצאה** בשבת **ברצועה שבין קרניה** והיה זה **שלא ברצון חכמים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:5
[Steinsaltz on Shabbat 54b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:5)

ב גמרא שנינו במשנה שאין החמור יוצא במרדעת בשבת. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] אסור לשים אותה על גב החמור — **כדאמרן** [כפי שאמרנו], שיש לחשוש שמא תיפול המרדעת, ויבוא בעל החמור לטלטלה ברשות הרבים.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:6
[Steinsaltz on Shabbat 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:6)

עוד שנינו במשנה ש**לא** יוצא החמור **בזוג אף על פי שהוא פקוק.** וטעם הדבר — **משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא** [שנראה כמי שהולך לשוק] ומקשט את חמורו בפעמונים לכבוד יום השוק.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:7
[Steinsaltz on Shabbat 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:7)

שנינו במשנה ש**לא** יוצא החמור בשבת **בסולם שבצוארו. אמר רב הונא:** סולם זה הוא **בי לועא** [מכשיר ששמים על הלחי]. ו**למאי עבדי ליה** [לשם מה עושים אותו]? מה צורך באותו מכשיר? — **להיכא דאית ליה** [למקום שיש לו, לחמור] **מכה,** ש**לא הדר חייך ביה** [יחזור החמור ויחכך אותו] ויחמיר בכך את הפציעה.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:8
[Steinsaltz on Shabbat 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:8)

עוד שנינו במשנה ש**לא** יוצא החמור בשבת **ברצועה שברגלו.** ומסבירים: רצועה זו למה היא נדרשת — **דעבדו ליה לגיזרא** [שעושים לו לצורך פסיעותיו], שאם רגליו עקומות מעט ופוגעות זו בזו, קושרים לו רצועה במקום המועד לפגיעה, שלא יפצע.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:9
[Steinsaltz on Shabbat 54b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:9)

עוד שנינו ש**אין התרנגולין יוצאין בחוטין.** ומה סיבת קשירתם לתרנגול — **דעבדי ליה סימנא כי היכי** [שעושים לו בכך סימן כדי] ש**לא ליחלפו** [יתחלפו] באחרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:10
[Steinsaltz on Shabbat 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:10)

עוד שנינו שהתרנגולים **לא** יוצאים בשבת **ברצועה** שברגליהם. וסיבת קשירת אותה רצועה — **דעבדי ליה כי היכי** [שעושים לו כדי] ש**לא ליתברו מאני** [ישברו כלים], שעל ידי קשירת הרגליים זו בזו ממעטים הם בקפיצה. שנינו ש**אין** האילים **הזכרים יוצאים בעגלה** שתחת האליה שלהם. ומסבירים כי מטרת אותה עגלה **כי היכי** [כדי] ש**לא לחמטן אלייתיה** [יפצעו אליותיהם].


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:11
[Steinsaltz on Shabbat 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:11)

ג שנינו במשנה ש**אין הרחלים יוצאות חנונות.** מסופר כי **יתיב** [ישב] **רב אחא בר עולא קמיה** [לפני] **רב חסדא ויתיב וקאמר** [וישב ואמר] שלדעתו "חנונות" פירושו: ש**משעה שגוזזין אותה טומנין לה עזק** (צמר או דברים רכים אחרים) **בשמן ומניחין לה** לכבשה על גבי **פדחתה** (מצחה) **כדי שלא תצטנן. אמר ליה** [לו] **רב חסדא: אם כן** דעתך שזהו הטיפול הראוי בכל כבשה גזוזה, אם כן **עשיתה** והחשבת כל כבשה כראש הגולה **מר עוקבא,** שלכאורה רק הוא ראוי לטיפול כל כך טוב, וכי יבואו לטפל כך בכל כבשה גזוזה?


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:12
[Steinsaltz on Shabbat 54b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:12)

**אלא יתיב** [ישב] **רב פפא בר שמואל קמיה** [לפני] **רב חסדא ויתיב וקאמר** [וישב ואמר] שלדעתו "חנונות" פירושו: ש**בשעה שכורעת** הכבשה **לילד טומנין לה שני עזקין** (צרורות צמר רכים) **של שמן, ומניחין לה אחד על פדחתה ואחד על הרחם כדי שתתחמם. אמר לו רב נחמן: אם כן** דעתך שזהו הטיפול הראוי בכל כבשה גזוזה, אם כן **עשיתה** והחשבת כל כבשה כ**ילתא** אשת רב נחמן שאף היא היתה מבית ראש הגולה, ובודאי אין מטפלים כך בכבשה.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:13
[Steinsaltz on Shabbat 54b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:13)

**אלא אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים ו"חנון" שמו, ומביאין קיסם** ממנו **ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש** הכבשה **ויפלו דרני** [הקרציות] שב**ראשה.** על כך שואלים: אם זהו פירוש "חנונות", **אי הכי** [אם כן] **זכרים נמי** [גם כן] יעשו להם טיפול זה! ומשיבים: **כיון דמנגחי** [שמנגחים] ה**זכרים בהדדי** [זה את זה] **ממילא נפלן** [נופלות] הקרציות. **שמעון נזירא אמר:** "חנונות" פירושו ששמים להם **קיסמא דריתמא** [קיסם של רותם] בחוטמן לצורך זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:14
[Steinsaltz on Shabbat 54b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:14)

ומעירים: **בשלמא** [נניח] להסבר של **רב הונא** שמשתמשים בעץ ה"חנון", **היינו דקתני** [זהו ששנינו] בלשון **"חנונות"** על שם אותו עץ, **אלא לרבנן מאי** [לפי הסבריהם של שאר החכמים מהו] לשון **"חנונות"?** ומסבירים: **דעבדינן להו מילתא דמרחמינן עלייהו** [שאנו עושים להן דבר שמרחמים עליהן] ו"חנונות" הריהו לשון "חנינה".


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:15
[Steinsaltz on Shabbat 54b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:15)

ד שנינו במשנה ש**אין העגל יוצא בגימון.** ושואלים: **מאי** [מהו] גימון זה שאמרנו שאין ה**עגל** יוצא **בגימון? אמר רב הונא:** גימון זה הוא **בר נירא** [בן עול, עול קטן] ששמים על העגל כדי להרגילו מצעירותו לשאת בעול. **אמר ר' אלעזר: מאי משמע דהאי** [מה **המשמעות,** מהיכן אתה למד] ש**"גימון" לישנא דמיכף** [לשון כפיפה] הוא — **דכתיב** [שנאמר]: **"הלכף כאגמון ראשו"** (ישעיהו נח, ה), ולדעתו "גימון" ו"אגמון" שורש אחד להם.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:16
[Steinsaltz on Shabbat 54b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:16)

עוד שנינו במשנה ש**לא** יוצאת ה**פרה בעור הקופר** ששמים לה בעטיניה בשבת. ומסבירים: **דעבדי** [שעושים] **לה כי היכי** [כדי] ש**לא למציוה יאלי** [ינקו ממנה שרצים].


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:17
[Steinsaltz on Shabbat 54b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:17)

עוד שנינו ש**לא** יוצאת הפרה **ברצועה שבין קרניה.** ומעירים: **אי** [אם] **ל**שיטת **רב** ש**אמר** כפי שכבר שנינו שאף שמירה יתירה של בעל חיים יש בה משום משא, הרי **בין** כאשר רצועה זו נקשרה בקרני הפרה **לנוי** ו**בין** כאשר נקרשה לקרניו כדי **לשמר** — **אסור.** ו**אי** [אם] **ל**שיטת **שמואל** ש**אמר** ששמירה יתירה של בעל חיים אין בה משום משא, הרי אם כן **לנוי** — **אסור,** ו**לשמר** — **מותר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:18
[Steinsaltz on Shabbat 54b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:18)

מסופר ש**פרתו של ר' אלעזר בן עזריה** היתה יוצאת בשבת שלא ברצון חכמים ברצועה בין קרניה. ושואלים: **וחדא פרה הויא ליה** [וכי פרה אחת היתה לו]? **והא** [והרי] **אמר רב, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **רב יהודה** שכך **אמר רב: תריסר אלפי עגלי הוה** [שנים עשר **אלף עגלים היה] מעשר ר' אלעזר בן עזריה מעדריה** [מעדרו] ב**כל שתא ושתא** [שנה ושנה]. וכיון שאין מפרישים למעשר אלא מן העגלים הנולדים באותה שנה, בהכרח שהיה לו עדר עצום, ובודאי אי אפשר לדבר על "פרתו של ר' אלעזר בן עזריה".


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:19
[Steinsaltz on Shabbat 54b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:19)

ואכן, **תנא** [שנינו] בתוספתא שנו: **לא שלו היתה** הפרה **אלא של שכינתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה** לומר לה שאסור הדבר כדעת חכמים **נקראת על שמו** לגנאי, כאילו היתה זו פרה שלו.


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:20
[Steinsaltz on Shabbat 54b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:20)

ה מסופר: **רב ור' חנינא ור' יוחנן ורב חביבא מתנו** [שונים]. ומעירים מיד: **בכוליה** [בכל] **סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי** [בכל סדר מועד כל כמו זוג זה, מחליפים] בגרסה אחת את **ר' יוחנן ומעייל** [ומכניסים] במקומו את **ר' יונתן.** על כל פנים ארבעה חכמים אלה אמרו: **כל מי שאפשר** לו **למחות לאנשי ביתו** על מעשה שאינו ראוי שהם עושים **ולא מיחה** — הרי הוא עצמו **נתפס על** עוונם של **אנשי ביתו.** ואם יכול למחות **באנשי עירו** ולא מחה — הריהו **נתפס על** עוון **אנשי עירו.** ואם יכול למחות **בכל העולם כולו** — הריהו **נתפס על** עוון **כל העולם כולו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 54b:21
[Steinsaltz on Shabbat 54b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/54b:21)

**אמר רב פפא: והני דבי ריש גלותא נתפסו על כולי עלמא** [ואותם אנשי בית ראש הגולה נתפסים על עוונות כל העולם], לפי שכח שררתם מוטל היה כמעט על כל העולם היהודי, ובידם היה לדאוג שלא יבואו לעבור עבירה. וזהו **כי הא** [כמו זו] ש**אמר ר' חנינא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו** ואתם בערתם הכרם גזילת העני בבתיכם**"** (ישעיה ג, יד). ולכאורה **אם שרים חטאו** בגזל,