## Steinsaltz on Shabbat Daf 63a

###### Steinsaltz on Shabbat 63a:1
[Steinsaltz on Shabbat 63a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:1)

**ביין חרדלי** [שהיה שחור]? **במסב** (מטה לשבת עליה) **רחב, או במסב קצר** (צר)? **בחבר טוב, או בחבר רע?** ו**אמר רב חסדא: וכולן** רמז הם **לזנות.** שבכל אלה רמזו לענייני נשים מסוגים שונים. ש"פת עמילה" משמעו — בעולה, "יין גורדלי" — נערה בהירה, "מסב רחב" — אשה שמנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:2
[Steinsaltz on Shabbat 63a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:2)

וכיון שדובר בירושלים, **אמר רחבה** שכך **אמר ר' יהודה: עצי ירושלים של קינמון היו, ובשעה שהיו מסיקין מהם ריחן** היה **נודף בכל ארץ ישראל. ומשחרבה ירושלים נגנזו** עצי בושם אלה, **ולא נשתייר** מהם **אלא כשעורה, ומשתכח בגזאי דצימצמאי מלכתא** [ונמצא באוצר המלכה צימצמאי].


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:3
[Steinsaltz on Shabbat 63a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:3)

א משנה כשם שיש דברים המיוחדים לאשה שאסור לה להוציאם, כך אמרו ש**לא יצא האיש** בשבת **לא בסייף** (בחרב) **ולא בקשת ולא בתריס** (מגן) **ולא באלה ולא ברומח. ואם יצא** באחד מכלים אלה לרשות הרבים — **חייב חטאת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:4
[Steinsaltz on Shabbat 63a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:4)

**ר' אליעזר אומר:** כלי נשק אצל האיש **תכשיטין הן לו,** וכשם שמותר לאיש לצאת בתכשיטים אחרים, מותר לו לצאת בכלי נשק.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:5
[Steinsaltz on Shabbat 63a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:5)

**וחכמים אומרים:** כלי נשק **אינן אלא לגנאי** ועתידים להתבטל לעתיד לבוא, וכפי **שנאמר: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"** (ישעיהו ב, ד).


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:6
[Steinsaltz on Shabbat 63a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:6)

ובענין תכשיטי נשים הוסיפו שה**בירית** ששמים על הרגל להחזיק את הגרביים הריהי **טהורה** מלקבל טומאה ככלי, **ו**אף **יוצאין בה בשבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:7
[Steinsaltz on Shabbat 63a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:7)

ואילו ה**כבלים** שאף הם היו מתכשיטי נשים — הריהם **טמאים** (מקבלים טומאה), **ואין יוצאין בהן בשבת .**


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:8
[Steinsaltz on Shabbat 63a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:8)

ב גמרא מתחילה באים לברר פירושה של מלה שהוזכרה, ומסבירים: **מאי** [מהו] **"אלה"** זו — הוא המקל הקרוי **"קולפא".**


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:9
[Steinsaltz on Shabbat 63a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:9)

שנינו במשנה ש**ר' אליעזר אומר** שכלי נשק **תכשיטין הן לו** לאיש. **תניא** [שנויא ברייתא] העוסקת בענין זה בהרחבה: **אמרו לו** חכמים **לר' אליעזר: וכי מאחר** ש**תכשיטין הן לו,** לדעתך **מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן** ר' אליעזר: לא מפני שאינם לנוי אלא **לפי שאינן צריכים** עוד באותו זמן, וכפי **שנאמר** שם: **"לא ישא גוי אל גוי חרב "**ולכן לא ינהגו עוד בסוג זה של תכשיט. ושואלים: **ותהוי** [ושיהיה] הנשק **לנוי בעלמא** [בלבד], שאף שלא ישתמשו בנשק לצורך מלחמה, ישתמשו בו לנוי! **אמר אביי: מידי דהוה אשרגא בטיהרא** [כדרך שהוא ביחס לנר בצהרים], שכיון שאין נזקקים לאורו, אף איננו משמש לנוי. וכן כלי נשק, כאשר אינם נחוצים לתפקידם, אינם משמשים עוד לנוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:10
[Steinsaltz on Shabbat 63a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:10)

**ופליגא** [וחלוקה] ברייתא זו על דעת **שמואל.** ש**אמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד** שיסור מישראל, אבל סדרי העולם בכל שאר התחומים ישארו כמו שהם, וכפי **שנאמר: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ"** (דברים טו, יא), שאף סדרי החברה לא ישתנו, ויהיו מלחמות בעולם.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:11
[Steinsaltz on Shabbat 63a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:11)

וברייתא זו **מסייע ליה** [מסייעת לו לשיטתו] של **ר' חייא בר אבא** השונה משל שמואל. ש**אמר ר' חייא בר אבא: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח** ולזמן זה נאמרו בשורותיהם, **אבל לעולם הבא** כבר נאמר: **"עין לא ראתה אלהים זולתך** יעשה למחכה לו**"** (ישעיהו סד, ג), ומה שיהא בעולם הבא אינו ניתן לתיאור אפילו בדרך הנבואה.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:12
[Steinsaltz on Shabbat 63a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:12)

**ואיכא דאמרי** [ויש אומרים] שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היתה באופן שונה במקצת: **אמרו לו** חכמים **לר' אליעזר: וכי מאחר** ש**תכשיטין הן לו,** לדעתך **מפני מה הן בטלים לימות המשיח? אמר להן** ר' אליעזר: **אף לימות המשיח אינן בטלין.** ו**היינו** [זהו] מעין הרעיון של **שמואל** שלא ישתנה העולם, **ופליגא** [וחלוק] הוא על **ר' חייא בר אבא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:13
[Steinsaltz on Shabbat 63a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:13)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרב דימי, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **לרב אויא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב יוסף לרב דימי, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת רב יוסף **לרב אויא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **אביי לרב יוסף: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר** ש**אמר** שכלי נשק **תכשיטין הן לו** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך"** (תהילים מה, ד), הרי שהחרב נחשבת כקישוט.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:14
[Steinsaltz on Shabbat 63a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:14)

מסופר שלאחר זמן **אמר ליה** [לו] **רב כהנא למר בריה** [בנו] של **רב הונא:** וכי הוכחה היא זו? והלא **האי** [פסוק זה] **בדברי תורה כתיב** [נאמר] וכוונתו סמלית! **אמר ליה** [לו]: אף על פי כן **אין מקרא יוצא מידי פשוטו,** ואף שניתן להידרש בדרכים שונות, אין לעוקרו לגמרי ממשמעותו הפשוטה.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:15
[Steinsaltz on Shabbat 63a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:15)

ו**אמר רב כהנא** על כך: **כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה תלמודא,** [כאשר הייתי בן שמונה עשרה שנה ולמדתי כבר את כל התלמוד], **ו**עם כל זה **לא הוה ידענא** [ידעתי] ש**אין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא** [עכשיו]. ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] רב כהנא כשסיפר זאת? ומשיבים: בא ללמדנו **דליגמר איניש והדר ליסבר** [שילמד אדם תחילה, ואחר כך ישתדל להבין].


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:16
[Steinsaltz on Shabbat 63a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:16)

ג **סימן "זרות".** אותו פסוק שנאמר בתהלים והובא קודם נקרש כאן בכמה פנים.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:17
[Steinsaltz on Shabbat 63a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:17)

ש**אמר ר' ירמיה** שכך **אמר ר' אלעזר: שני תלמידי חכמים המחדדין זה** את **זה בהלכה הקדוש ברוך הוא מצליח להם,** וכפי **שנאמר: "והדרך צלח** רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך נוראות ימינך**"** (תהלים מה, ה), ואמרו חכמים: **אל תקרי** [תקרא] **"והדרך" אלא** בשינוי מבטא האותיות וצורתן **"וחדדך",** לומר שהמחודד סופו שמצליח. **ולא עוד אלא ש**אותם הנוהגים כן **עולין לגדולה,** וכפי **שנאמר: "צלח רכב". יכול אפילו** אם למדו **שלא לשמה** — **תלמוד לומר: "על דבר אמת ".** יכול יצליח ה' דרכו אפילו **אם הגיס דעתו** (התגאה) — **תלמוד לומר: "וענוה צדק". ואם עושין כן** כראוי **— זוכין לתורה שניתנה בימין** של הקדוש ברוך הוא, וכפי **שנאמר: "ותורך נוראות ימינך".**


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:18
[Steinsaltz on Shabbat 63a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:18)

**רב נחמן בר יצחק אמר: זוכין לדברים שנאמרו בימינה של תורה.** וכפי ש**אמר רבא בר רב שילא, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **רב יוסף בר חמא** שכך **אמר רב ששת: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד"** (משלי ג, טז), שכן הדבר תמוה: **אלא בימינה ארך ימים איכא** [יש], ואילו **עושר וכבוד ליכא** [אין]? **אלא** יש להבין זאת כך: **למיימינין בה,** העוסקים בתורה לשמה ובכוונת הלב — **אורך ימים איכא** [יש] להם, **וכל שכן** שיש להם **עושר וכבוד.** ואילו **למשמאילים בה** — **עושר וכבוד איכא** [יש] להם, **ואולם אורך ימים ליכא** [אין] להם.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:19
[Steinsaltz on Shabbat 63a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:19)

**אמר ר' ירמיה** שכך **אמר ר' שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשיב להן, שנאמר: "אז נדברו יראי ה'** איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע **ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"** (מלאכי ג, טז) ו**אין** משמעות לשון **"דיבור" אלא נחת, שנאמר: "ידבר עמים תחתינו"** (תהלים מז, ד), שמשעמו שיכניע, ישקיט את העמים תחת עם ישרא, ואף כאן "דיבור" משמעו בבהכנעה ובנחת.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:20
[Steinsaltz on Shabbat 63a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:20)

וכיון שנדרש חלק מהפסוק, שואלים: **מאי** [מה] משמעות **"ולחושבי שמו "? אמר ר' אמי:** לומר **שאפילו** אם רק **חישב לעשות מצוה, ו**בסופו של דבר **נאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:21
[Steinsaltz on Shabbat 63a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:21)

ועוד בשבחם של בעלי מצוות **אמר רב חיננא בר אידי: כל העושה מצוה כמאמרה** (כראוי) **אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר: "שומר מצוה לא ידע דבר רע"** (קהלת ח, ה)**.**


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:22
[Steinsaltz on Shabbat 63a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:22)

והוסיף ו**אמר רב אסי ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' חנינא: אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה** — **הוא מבטלה,** וכפי **שנאמר: "באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה"** (קהלת ח, ד), **וסמיך ליה** [וסמוך לו] שאף שדבר מלך, הוא הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה מכל מקום **"שומר מצוה לא ידע דבר רע"** (קהלת ח, ה), ששומר המצוה יכול לבטל דבר זה ולא ידע דבר רע".


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:23
[Steinsaltz on Shabbat 63a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:23)

**אמר ר' אבא** שכך **אמר ר' שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא שומע לקולן, שנאמר: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני"** (שיר השירים ח, יג),


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:24
[Steinsaltz on Shabbat 63a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:24)

**ואם אין עושין כן,** שאינם מקשיבים זה לזה — הריהם **גורמין** בכך **לשכינה שמסתלקת מישראל, שנאמר: "ברח דודי ודמה** לך לצבי או לעופר האילים על הרי בשמים**"** (שיר השירים ח, יד).


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:25
[Steinsaltz on Shabbat 63a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:25)

**אמר ר' אבא** שכך **אמר ר' שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים** בודדים **המדגילים** [המשבשים, מטעים, (תוספות)] **זה לזה בהלכה** בכל זאת **הקדוש ברוך הוא אוהבם, שנאמר: "ודגלו עלי אהבה"** (שיר השירים ב, ד). **אמר רבא: והוא** דווקא בכגון **דידעי צורתא דשמעתא** [שהם יודעים את יסוד ההלכה] וטעותם נובעת מחסרון ידיעה מתקדמת יותר. **והוא** דווקא בכגון **דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה** [שאין להם אדם גדול בעיר ללמוד ממנו].


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:26
[Steinsaltz on Shabbat 63a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:26)

ד ועוד **אמר ר' אבא** שכך **אמר ר' שמעון בן לקיש: גדול המלוה** לחבירו כסף **יותר מן העושה צדקה. ו**זה ה**מטיל בכיס,** שנותן כספים לאדם הנזקק לכך ועושה עמו שותפות **יותר מכולם,** כיון שאז אין המקבל מתבייש בקבלת החסד.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:27
[Steinsaltz on Shabbat 63a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:27)

ועוד **אמר ר' אבא** שכך **אמר ר' שמעון בן לקיש: אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש הוא,** בכל זאת **חגריהו על מתניך,** שיש בידו לפחות זכות התורה. ולהיפך, **אם עם הארץ הוא חסיד** בכל זאת **אל תדור בשכונתו,** שאינו יוצא מגדר עם הארץ למרות חסידותו.


###### Steinsaltz on Shabbat 63a:28
[Steinsaltz on Shabbat 63a:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/63a:28)

ו**אמר רב כהנא** שכך **אמר ר' שמעון בן לקיש, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב אסי** שכך **אמר ריש לקיש, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **ר' אבא** שכך **אמר ר' שמעון בן לקיש: כל המגדל כלב רע בתוך ביתו** הרי בכך הוא **מונע חסד מתוך ביתו,** שחוששים עניים להכנס לביתו, וכפי **שנאמר: "למס**