## Steinsaltz on Shabbat Daf 68a

###### Steinsaltz on Shabbat 68a:1
[Steinsaltz on Shabbat 68a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:1)

**אב מלאכה ומלאכה** (סוג מלאכה) שעשה. ואילו **העושה מלאכות הרבה** שהן **מעין מלאכה אחת,** כיון שהן נכללות בהגדרה אחת של אב מלאכה מסויים, **אינו חייב אלא חטאת אחת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 68a:2
[Steinsaltz on Shabbat 68a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:2)

א גמרא מתחילה באים לברר את לשון המשנה, ושואלים: **מאי טעמא תנא** [מה טעם שנה] בלשון **"כלל גדול "? אילימא** [אם תאמר] **משום דקבעי למיתני** [שרצה התנא לשנות] במשנה בהמשך הפרק "ו **עוד כלל אחר** אמרו" שלא כלל בו אלא שתי הלכות, ועל כן במשנתנו שכללה יותר הלכות **תנא** [שנה] בה התנא בלשון **"כלל גדול". וגבי** [ואצל] **שביעית נמי** [גם כן] **משום דקבעי למיתני** [שרצה התנא לשנות] במשנה (שביעית פ"ז מ"ב) לשון **"עוד כלל אחר " תנא** [שנה] שם בתחילת הפרק לשון **"כלל גדול",** ותובן איפוא לשון זו אף במסכת שביעית. **והא גבי** [ואולם הרי אצל] **מעשר** שנאמרו שם במשנה (מעשרות פ"א מ"א) שני כללים בזה אחר זה, **דקתני** [ששנה] התנא בהמשך המשנה לשון "ועוד **כלל אחר** אמרו", **ו**אף על פי כן **לא תני** [שנה] התנא בתחילתה בלשון **"כלל גדול",** אלא "כלל אמרו"!


###### Steinsaltz on Shabbat 68a:3
[Steinsaltz on Shabbat 68a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:3)

**אמר ר' יוסי בר אבין:** הביטוי "כלל גדול" אכן אינו תלוי במציאותו של כלל נוסף, אלא בחשיבותו של הכלל. ולכן **שבת ושביעית דאית בהו** [שיש בהם] דינים שונים שחלקם **אבות ו**חלקם **תולדות** — **תנא** [שנה] התנא במשנה בלשון **"**כלל **גדול",** ואילו **מעשר דלית** [שאין] **בה אבות ותולדות,** אלא לכל דיניו הגדרה זהה **לא תנא** [שנה] בלשון **"כלל גדול ".** ומקשים: **ול**גירסת המשניות של **בר קפרא, דתני** [ששנה] לשון **"כלל גדול " במעשר, מאי** [מה, אלו] **אבות ומאי** [ומה, אלו] **תולדות איכא** [יש] במעשר?


###### Steinsaltz on Shabbat 68a:4
[Steinsaltz on Shabbat 68a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:4)

**אלא לאו היינו טעמא** [האם לא זהו הטעם] שבכל מקום שנאמר "כלל גדול" הרי הוא ביחס לכללים אחרים בהלכות אחרות; וכך יש להבין: **גדול עונשו של שבת,** כלומר, התחום בו חלים דיני שבת והעונשים על חילולה **יותר משל שביעית,** ש**אילו שבת איתא** [ישנה, הלכותיה חלות] **בין בתלוש** מן הקרקע ו**בין במחובר, ואילו שביעית בתלוש ליתא** [אינה, אין הלכותיה חלות] ו**במחובר איתא** [ישנה]. **ו**כן **גדול עונשה של שביעית יותר מן המעשר,** ש**אילו שביעית איתא** [ישנה] מן התורה **בין במאכל אדם** ו**בין במאכל בהמה, ואילו מעשר במאכל אדם איתא** [ישנו] ו**במאכל בהמה ליתא** [אינו].


###### Steinsaltz on Shabbat 68a:5
[Steinsaltz on Shabbat 68a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:5)

**ול**שיטת **בר קפרא דתני** [ששנה] לשון **"כלל גדול "**אף **במעשר** יש להבין כך: **גדול עונשו של מעשר יותר משל פיאה,** ש**אילו** חובת **מעשר איתא** [ישנה, חלה] מדברי סופרים גם **בתאנה ו**גם על **ירק, ואילו פיאה ליתא** [אינה שייכת] **בתאנה ו**ב**ירק. דתנן** [שכן שנינו במשנה] במסכת פיאה, **כלל אמרו ב**דין **פיאה: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידולו מן הארץ, ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום** — **חייב בפיאה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 68a:6
[Steinsaltz on Shabbat 68a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:6)

ומסבירים מה בא כל פרט בהגדרה זו להדגיש: מה שאמרו **"אוכל"** — הרי זה בא **למעוטי** [למעט, להוציא] **ספיחי סטיס וקוצה** שלמעשה שימושם רק לצורך צביעה ולא למאכל, ולכך אין בהם דין פאה. ומה שאמרו **"ונשמר"** — הרי זה בא **למעוטי** [למעט, להוציא] גידולי **הפקר,** שכיון שאינם נשמרים הריהם פטורים מן הפיאה. **"וגידולו מן הארץ"** — הרי זה בא **למעוטי** [למעט, להוציא] **כמיהין ופטריות** שאינם כשאר הצמחים, ואין כוח גידולם מן האדמה, ולכך אי אפשר לומר עליהם שגידולם מן הארץ. **"ולקיטתו כאחת"** — הרי זה בא **למעוטי** [למעט, להוציא] **תאנה** שפירותיה נלקטים במשך זמן רב, לפי שאינם מבשילים בבת אחת. **"ומכניסו לקיום"** — הרי זה בא **למעוטי** [למעט, להוציא] **ירק,** שאין אדם אוצר (מקיים) אותו זמן ממושך במחסנים, כיון שאינו נשמר לאורך זמן.


###### Steinsaltz on Shabbat 68a:7
[Steinsaltz on Shabbat 68a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:7)

**ואילו גבי** [אצל] **מעשר תנן** [שנויה משנה], **כלל אמרו במעשר: כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ** — **חייב במעשר. ואילו** התנאים של **לקיטתו כאחת ומכניסו לקיום לא תנן** [שנינו], ומכאן שתאנה וירקות נכנסים בגדר חובת המעשר, ורחב איפוא תחום חלות דיני מעשר מזה של הפיאה.


###### Steinsaltz on Shabbat 68a:8
[Steinsaltz on Shabbat 68a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:8)

ב במשנה דובר בשוכח עיקר שבת, ויש צורך לברר כיצד יתכן שאדם מישראל ישכח את כל עיקרה של שבת. **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **מתניתין** [משנתנו] מדברת **בתינוק שנשבה לבין הגוים** ולא למד מאומה, או **גר שנתגייר לבין הגוים** ולא ידע את דיני השבת. **אבל** מי ש**הכיר** פעם שיש שבת בעולם **ולבסוף שכח** מאיזה טעם שהוא — **חייב על כל שבת ושבת** כמי שיודע עיקר שבת. ומעתה באים לברר את השיטה ולמצות את פרטיה. **תנן** [שנינו במשנתנו]: **"השוכח עיקר שבת", לאו** [האם לא] **מכלל** לשון "השוכח" אתה למד **דהויא ליה** [שהיתה לו] **ידיעה מעיקרא** [מתחילה]?! שהרי שיכחה משמעה שנעלם דבר שהיה ידוע פעם, וקשה איפוא לשיטת רב ושמואל! ודוחים: **לא, מאי** [מה פירוש] **"כל השוכח עיקר שבת"** — ש**היתה שכוח ממנו** מאז ומעולם **עיקרה של שבת,** שלא ידע ממנה כלל.


###### Steinsaltz on Shabbat 68a:9
[Steinsaltz on Shabbat 68a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68a:9)

ושוב מקשים: **אבל** אם כן, לשיטה זו אם **הכיר ולבסוף שכח מאי** [מה יהא דינו] — הריהו **חייב על כל שבת ושבת,** אם כן **אדתני** [עד שהוא שונה] במשנה את הדין הבא ש**היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה** שהוא **חייב** חטאת **על כל שבת ושבת, ליתני** [שישנה] במקום זאת **"הכיר ולבסוף שכח", ו**נבין מעצמנו ש**כל שכן הא** [מקרה זה] שהיודע ממש עיקרה של שבת וודאי שיהא חייב על כל שבת ושבת! ומתרצים: לשיטת רב ושמואל **מאי** [מה משמעות] הביטוי **"היודע עיקר שבת"** — **מי שהיה יודע עיקרה של שבת** פעם אבל עכשיו **שכחה,** והוא הוא הדין שאפשר להוציא מדברי רב ושמואל.