## Steinsaltz on Shabbat Daf 68b

###### Steinsaltz on Shabbat 68b:1
[Steinsaltz on Shabbat 68b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68b:1)

**אבל** אם **לא שכחה** את עיקרה של השבת, וידע שהיום שבת **מאי** [מה] יהא דינו — בודאי יהא **חייב על כל מלאכה ומלאכה,** אם כן **אדתני** [עד שהוא שונה במשנה] את הדין **בהיודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה** שהוא **חייב על כל מלאכה ומלאכה, ליתני** [שישנה] את הדין ב**היודע עיקר שבת, ו**מכך נבין כי **כל שכן הא** [זה], שהיודע שהיום שבת ודאי יתחייב על כל מלאכה ומלאכה! **אלא** בהכרח יש לומר כי **מתניתין** [משנתנו] המדברת מענין השוכח, הכוונה היא **כשהכיר ולבסוף שכח. ו**דברי **רב ושמואל נמי** [גם כן] **כהכיר ולבסוף שכח דמי** [נחשב], **והכי איתמר** [וכך נאמר] כך יש להבין, ש**רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] כי **אפילו תינוק שנשבה בין הגוים** או **גר שנתגייר לבין הגוים** — **כהכיר ולבסוף שכח דמי** [נחשב], **וחייב** להביא קרבן חטאת על שגגתו, אף שלא ידע מעולם.


###### Steinsaltz on Shabbat 68b:2
[Steinsaltz on Shabbat 68b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68b:2)

א **ו**אילו **ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] כי **דוקא** ב**הכיר** פעם שיש שבת בעולם **ולבסוף שכח** מאיזה טעם שהוא — חייב להביא קרבן, **אבל תינוק שנשבה לבין הגוים** או **גר שנתגייר לבין הגוים** — **פטור** מקרבן, כאנוס. **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא הדנה בנושא זה: **כלל גדול אמרו ב**דיני **שבת: כל השוכח עיקר שבת,** שאיננו יודע כלל שיש מצות שבת בתורה, **ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה** — **אינו חייב אלא אחת. כיצד?** — **תינוק שנשבה לבין הגוים** ולא למד מאומה, או **גר שנתגייר לבין הגוים** ואינו יודע דיני שבת, **ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה** — **אינו חייב אלא חטאת אחת** על כל ששגג באיסורי שבת. **ו**כן **חייב על** כל **דם** שאכל בימיו בשגגה עד שנודע לו איסורו חטאת **אחת, ועל החלב** שאכל — חטאת **אחת, ועל עבודה זרה** שחטא בה — **אחת. ו**אילו החכם **מונבז** היה **פוטר** בכל אלה מקרבן כלל.


###### Steinsaltz on Shabbat 68b:3
[Steinsaltz on Shabbat 68b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68b:3)

**וכך היה מונבז דן לפני ר' עקיבא: הואיל ו**העובר **במזיד קרוי** בתורה **"חוטא" ו**אף העובר ב**שוגג קרוי "חוטא",** עלינו להשוותם ככל האפשר, ולומר: **מה מזיד** הרי זה דווקא באופן **שהיתה לו ידיעה** קודמת שהדבר אסור — **אף שוגג** הרי זה דווקא באופן **שהיתה לו ידיעה.** ומי שלא היתה לו ידיעה קודמת כלל — אינו קרוי שוגג, אלא קרוב הוא להיות אנוס, ופטור לגמרי. **אמר לו ר' עקיבא: הריני מוסיף על דבריך,** כלומר, אמשיך בקו המחשבה שלך ולפי אותה שיטה, עד למיצוי המסקנות, ונראה אם תסכים למסקנות אלה, ואומר: **אי** [אם] **מה** (כשם) ש**מזיד** משמעו דווקא **שהיתה הידיעה בשעת מעשה** בעבירה, שבשעה שעבר ידע שהוא חוטא — **אף שוגג** תאמר **שהיתה לו ידיעה בשעת מעשה,** וכיון שכן שוב איננו שוגג!


###### Steinsaltz on Shabbat 68b:4
[Steinsaltz on Shabbat 68b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68b:4)

**אמר לו** מונבז: **הן,** ואין הדבר מוזר בעיני, ולדעתי אף הגדרה זו נכונה, **וכל שכן שהוספת** על דברי, ובהגדרת השוגג יש להכניס גם את התנאי של ידיעה בשעת מעשה, וכאשר תבואר עוד שיטתו. **אמר לו:** השוגג ש**לדבריך,** כיון שבשעת מעשה יודע העבריין שהדבר אסור **אין זה קרוי שוגג אלא מזיד** גמור.


###### Steinsaltz on Shabbat 68b:5
[Steinsaltz on Shabbat 68b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68b:5)

ולענייננו: **קתני מיהא** [בכל אופן שנינו] **כיצד תינוק** כדוגמא לשוכח עיקר שבת את המקרה של תינוק שנשבה. **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **רב ושמואל ניחא** [נוח הדבר], שהרי אף הם רואים תינוק שנשבה כשוגג ששכח עיקר שבת. **אלא לר' יוחנן ולר' שמעון בן לקיש** הרואים זאת כאונס גמור ופוטרים, **קשיא** [קשה], שהרי לדעת חכמים במשנה חייב קרבן! **אמרי** [אומרים] **לך** כתירוץ **ר' יוחנן וריש לקיש: לא מי איכא** [האם אין] את דעת **מונבז** ש**פטר** בכגון זה? **אנן דאמרינן** [אנו שאמרנו] דברינו — **כמונבז** אמרנום.


###### Steinsaltz on Shabbat 68b:6
[Steinsaltz on Shabbat 68b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68b:6)

ב לגופה של שיטת מונבז שואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **מונבז,** והאם סומך הוא לגמרי על הדימוי הלשוני ששניהם נקראו בלשון הכתוב "חוטא"? ומסבירים: **דכתיב** [שכן נאמר]: **"**האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם **תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה"** (במדבר טו, כט), **וסמיך ליה** [וסמוך לו] הפסוק **"והנפש אשר תעשה ביד רמה** מן האזרח ומן הגר את ה' הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה**"** (במדבר טו, ל), וממה ש**הקיש** [השווה] הכתוב **שוגג למזיד** ("תורה אחת" וכו') למד אתה כי **מה מזיד** מדובר באופן **שהיתה לו** כבר **ידיעה, אף שוגג** מדובר באופן **שהיתה לו** כבר **ידיעה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 68b:7
[Steinsaltz on Shabbat 68b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/68b:7)

ושואלים: **ורבנן, האי** [וחכמים, פסוק זה] **"תורה אחת" מאי עבדי ליה** [מה עושים הם בו]? ומשיבים: **מיבעי להו לכדמקרי ליה** [צריכים הם לו לאותו ענין שלימד לו] **ר' יהושע בן לוי לבריה** [לבנו], נאמר: **"תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה", וכתיב** [ונאמר]: