## Steinsaltz on Shabbat Daf 69b

###### Steinsaltz on Shabbat 69b:1
[Steinsaltz on Shabbat 69b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:1)

על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] אביי שאין הדבר כן. **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **איזהו שגגת שבועת** ביטוי **לשעבר,** כלומר, כיצד ניתן למצוא דוגמא לאדם שנשבע לשקר על מאורע שהיה בעבר מתוך שגגה, אך לא משום שיכחת המאורע — הרי זה במקרה **שאם אמר "יודע אני ששבועה זו,** שהיא לשקר, **אסורה, אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן או לא"** — הרי זה **חייב** בקרבן כשוגג הרי שבשבועת ביטוי אף שגגה בקרבן מוציאה מכלל מזיד! ודוחים: **הא מני** [משנה זו כשיטת מי היא]? — כשיטת **מונבז היא,** שלשיטתו כל שעבר עבירה כאשר לא ידע שיש חובת קרבן עליה הריהו נחשב כשוגג.


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:2
[Steinsaltz on Shabbat 69b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:2)

למשא ומתן זה בדברי אביי היתה גם **לישנא אחרינא** [לשון אחרת], שאחרי ציטוט ההלכה בשבועת ביטוי שואלים: משנה זו **מני** [כשיטת מי היא]? **אילימא** [אם נאמר] כי שיטת **מונבז** היא — והלא **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הדבר, שכן **השתא** [הרי] **בכל התורה דלאו** [שלא] **חידוש הוא אמר** ש**שגגת קרבן שמה שגגה, הכא** [כאן] ש**חידוש הוא** והקרבן בשבועת ביטוי חשוב משאר קרבנות חטאת — **לא כל שכן** שיהא זה בכלל שגגה?! **אלא לאו** [האם לא] שיטת **רבנן** [חכמים] **היא, ותיובתא** [וקושיה חמורה] היא על **אביי!** ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיא חמורה] היא ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:3
[Steinsaltz on Shabbat 69b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:3)

א **ואמר אביי: הכל מודים בתרומה שאין חייבין עליה,** אם אכלוה בשגגה, **חומש,** כדין האוכל תרומה בשגגה, **עד שישגוג בלאו** (לא תעשה) **שבה.** ושואלים: זה ששנינו **"הכל מודים"** הכוונה ל**מאן** [מי]? — ודאי הכוונה ל**ר' יוחנן.** ואולם במקרה זה הלא הוא **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! שהרי, **כי** [כאשר] **אמר ר' יוחנן** ששגגה היא כשאין גם שגגה בלאו היה זה **היכא דאיכא** [במקום שיש] **כרת** כעונש לעבירה זו, אבל **היכא דליכא** [במקום שאין] **כרת לא** אמר כן! ומשיבים: בכל זאת יש בכך חידוש, שכן **מהו דתימא** [שתאמר] כי כיון שהאוכל תרומה במזיד עונשו מיתה בידי שמים, שמא **מיתה במקום כרת עומדת, וכי** [וכאשר] **שגג במיתה,** שאינו יודע שזהו עונשה של עבירה זו, **נמי ליחייב** [גם כן יתחייב] כשוגג, כשם שחייב השוגג בכרת, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] אביי שאין הדבר כן. ואילו **רבא אמר:** אכן, **מיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן קאי** [עומד], שדיני השגגה במקום מיתה וחומש הריהם כבמקרה שיש בו כרת וקרבן.


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:4
[Steinsaltz on Shabbat 69b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:4)

ב **אמר רב הונא:** מי ש**היה מהלך בדרך או במדבר ואינו יודע אימתי** אמורה לחול **שבת, מונה ששה ימים** מהיום שנודע לו ששכח את השבת **ומשמר** אחרי ששה ימים אלה **יום אחד** כשבת. **חייא בר רב אומר: משמר** תחילה **יום אחד** כדין שבת, **ומונה** אחר כך **ששה** ימי חול. ומסבירים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עיקרון נחלקו] — **מר סבר** [חכם זה, רב הונא, סבור] שנוהגים **כברייתו של עולם,** שתחילה באים ששת ימי החול, ואחריהם שבת. ואילו **מר סבר** [חכם זה, חייא בר רב, סבור] שנוהגים **כאדם הראשון,** שכיון שהוא נברא ביום השישי לבריאת העולם, תחילה שמר שבת אחת ואחריה ששה ימי חול. **מיתיבי** [מקשים] על חייא בר רב ממה ששנינו מברייתא: **היה מהלך בדרך ואינו יודע אימתי שבת משמר יום אחד לששה.** ולכאורה **מאי לאו** [האם לא] כוונת הדברים כי **מונה ששה ומשמר יום אחד,** וכשיטת רב הונא?! ודוחים: **לא,** אפשר לומר כי הכוונה היא ש**משמר יום אחד ומונה ששה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:5
[Steinsaltz on Shabbat 69b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:5)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] רצה התנא לומר לא היה צריך לומר בלשון **"משמר יום אחד לששה",** אלא **"משמר יום אחד ומונה ששה" מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר, בבירור. **ועוד** קשה, שכן **תניא** [שנויה ברייתא] במפורש: מי ש**היה מהלך בדרך או במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששה** ימים **ומשמר יום אחד,** ו**תיובתא** [קושיה חמורה] היא איפוא על **ר' חייא בר רב!** ומעירים: אכן **תיובתא** [קושיא חמורה] היא על חייא בר רב, **תיובתא,** [קושיא חמורה], היא ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:6
[Steinsaltz on Shabbat 69b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:6)

ג **אמר רבא:** אותו אדם שאינו יודע אימתי שבת ונוהג שבת לעצמו ביום אחד מימי השבוע, **בכל יום ויום עושה לו** ומכין לעצמו מזון **כדי פרנסתו, בר מההוא יומא** [חוץ מאותו יום] שקבע לעצמו כשבת. ומקשים: **וההוא יומא לימות** [ובאותו יום ימות]?! אלא ודאי הכוונה היא **דעביד** [שעושה] **מאתמול שתי פרנסות** לאותו יום וליום שלאחריו. ומקשים: **ודילמא** [ושמא] על פי האמת **מאתמול שבת הואי** [היתה], ולא זו בלבד שעשה מלאכה בשבת, אלא אף עשה בה מלאכה עבור יום חול! אלא: ב**כל יום ויום עושה לו פרנסתו** לאותו היום, ו**אפילו ההוא יומא** [אותו יום]. ואם תתמה: **וההוא יומא במאי מינכר ליה** [ואותו היום שהוא קובע אותו לו כשבת במה הוא ניכר לו]? יש לומר כי **בקידושא ואבדלתא** [בקידוש והבדלה] שהוא עושה באותו יום ולמוצאו הוא ניכר.


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:7
[Steinsaltz on Shabbat 69b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:7)

**אמר רבא: אם היה מכיר מקצת היום שיצא בו,** שאינו זוכר איזה יום בשבוע הוא, אך זוכר שעבר מספר ימים מסויים מיום צאתו, כיון שזוכר, הרי אותו יום בשבוע שיצא בו (אף שאינו יודע איזה יום הוא) **עושה** בו **מלאכה כל היום כולו** בלא פקפוק, שבודאי לא יצא מביתו בשבת. על כך מקשים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הדבר, ומה חידש לנו בכך? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: כי **כיון** שב**שבת לא נפיק** [יצא], **במעלי שבתא נמי** [בערב שבת גם כן] **לא נפיק** [יצא], **והאי, אי נמי בחמשה בשבתא נפיק** [ואדם זה, אם גם כן ביום חמישי יצא] — **לישתרי ליה למיעבד** [יותר לו לעשות**] מלאכה** גמורה **תרי יומי** [שני ימים], כלומר, ביום השמיני ליציאתו וביום התשיעי, שהם היום בשבוע שיצא בו, והיום שאחריו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] כי **זימנין דמשכח שיירתא ומקרי ונפיק** [פעמים שמוצא שיירה ומזדמן שיוצא] אף בערב שבת לדרך, ואין להתיר לו אם כן לעשות מלאכה ביום שאחרי יום צאתו.


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:8
[Steinsaltz on Shabbat 69b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:8)

ד שנינו שמשנתנו מחלקת להלכה בין **היודע עיקר שבת,** לבין מי שאינו יודע. ושואלים: **מנהני מילי** [מנין הדברים הללו]? מה בסיסם במקרא? **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: תרי קראי כתיבי** [שני כתובים נאמרו], במקום אחד נאמר: **"ושמרו בני ישראל את השבת** לעשות את השבת לדורותם ברית עולם**"** (שמות לא, טז), **וכתיב** [ובמקום אחר נאמר]: **"ואת שבתתי תשמרו** ומקדשי תיראו אני ה'**"** (ויקרא כו, ב). **הא** [הרי] **כיצד** ניתן לפרש מדוע נאמר פעם אחת שבת בלשון יחיד, ופעם אחרת שבת בלשון רבים? יש להבין כך: **"ושמרו בני ישראל את השבת"** — **שמירה אחת לשבתות הרבה,** שאם עבר פעמים אחדות — מתחייב במקרים מסויימים רק קרבן אחד. ואילו **"ואת שבתתי תשמרו"** — הכוונה ל**שמירה אחת לכל שבת ושבת** לעצמה, וחטאות מרובות כמספר הפעמים שחילל שבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:9
[Steinsaltz on Shabbat 69b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:9)

**מתקיף לה** [מקשה עליה, על סברה זו] **רב נחמן בר יצחק: אדרבה** [להיפך], **איפכא מסתברא** [ההיפך מסתבר] לומר, ונבין כך: **"ושמרו בני ישראל את השבת "**הרי זו **שמירה אחת לכל שבת ושבת** לחוד. **"ואת שבתתי תשמרו"** כוונתו — **שמירה אחת לשבתות הרבה,** ומכל מקום אף רב נחמן בר יצחק סבור שמהשוואת פסוקים אלה נלמדת ההלכה שבמשנתנו.


###### Steinsaltz on Shabbat 69b:10
[Steinsaltz on Shabbat 69b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/69b:10)

ה שנינו במשנה שיש הבדל בין **היודע שהוא שבת** לבין השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות.