## Steinsaltz on Shabbat Daf 6a

###### Steinsaltz on Shabbat 6a:1
[Steinsaltz on Shabbat 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:1)

**מידי דהוה** [כדבר שהוא] בדין ה**מעביר חפץ ברשות הרבים. התם, לאו אף על גב** [שם, האם לא אף על פי] שכל **כמה דנקיט ליה ואזיל** [שהוא לוקח אותו והולך] **פטור** הוא, כל עוד לא הניח את החפץ, ובכל זאת **כי מנח ליה** [כאשר הוא מניח אותו] — **חייב.** נמצא שבין מקום העקירה ומקום ההנחה שיש בו חיוב, משתרע שטח שגודלו אינו מוגדר שבו יכול הוא להמשיך את הליכתו, וכל עוד הוא מהלך הריהו פטור. ואם כן, **הכא נמי לא שנא** [כאן גם כן אינו שונה], שבשני המקרים קיים אותו מצב: אם יניח את החפץ באמצע דרכו — יתחייב, ואילו השטח שבאמצע איננו מקום חיוב.


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:2
[Steinsaltz on Shabbat 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:2)

השוואה זו דוחים: **מי דמי** [האם זה דומה]?! שכן **התם כל היכא דמנח ליה** [מקום שהוא מניח אותו, את החפץ] הלא **מקום חיוב הוא,** ואין לדבר על שני מקומות של חיוב שיש ביניהם שטח של פטור, כי גם שטח הביניים הוא מקום חיוב לכשיניח בו את החפץ. ואילו **הכא, אי מנח ליה** [כאן, אם מניח אותו] **בסטיו** הלא **מקום פטור הוא** במוחלט. ושוב חוזרת השאלה: היכן מצאנו מקרה שבו יהיה חיוב בהעברת חפץ דרך מקום שאין בו חיוב.


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:3
[Steinsaltz on Shabbat 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:3)

**אלא** יתכן להביא דוגמה אחרת: **מידי דהוה** [כדבר שהוא] בדין ה**מעביר חפץ** ברשות הרבים **מתחלת ארבע** אמות בדיוק **לסוף ארבע** אמות. **התם לאו אף על גב דאי מנח ליה** [שם, האם לא אף על פי שאם מניח אותו] **בתוך ארבע אמות** הוא **פטור,** שבפחות מארבע אמות לא נעשתה מלאכה שלמה של העברה ברשות הרבים, **כי מנח ליה בסוף ארבע אמות חייב, הכא נמי לא שנא** [כאן גם כן אינו שונה], ויש לומר כי קיימת רצועה מסויימת של מקום פטור בין העקירה וההנחה.


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:4
[Steinsaltz on Shabbat 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:4)

ושוב דוחים: **מי דמי** [האם זה דומה]?! **התם** [שם], ברשות הרבים **לגבי דהאי גברא** [אותו אדם] הלא **מקום פטור הוא,** שכן טלטל פחות מארבע אמות, ואולם **לכולי עלמא** [לכל העולם, לשאר בני אדם] הלא **מקום חיוב הוא,** שהמקום עצמו הוא רשות הרבים ואדם אחר שהניח בו בסוף ארבע אמות יהיה חייב. ואילו **הכא לכולי עלמא** [כאן הסטיו הלא לכל העולם] **מקום פטור הוא,** ואין להשוות פטור הנובע מחוסר השלמתה של המלאכה, לפטור מוחלט התלוי בטיבו של המקום.


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:5
[Steinsaltz on Shabbat 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:5)

**אלא** יתכן להביא דוגמה אחרת: **מידי דהוה** [כדבר שהוא] בדין ה**מוציא** חפץ **מרשות היחיד לרשות הרבים דרך צדי רשות הרבים,** שהיא רצועה צרה הנמצאת ברשות הרבים בסמוך לבתים ואין הרבים מצויים בה. **התם לאו אף על גב דאי מנח ליה** [שם האם לא אף על פי שאם מניח אותו, את החפץ] ב**צדי רשות הרבים** — **פטור, ו**בכל זאת **כי מנח ליה** [כאשר מניח אותו] **ברשות הרבים** — **חייב,** ואם כן, **הכא נמי לא שנא** [כך גם כאן אינו שונה].


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:6
[Steinsaltz on Shabbat 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:6)

**מתקיף לה** [מקשה על כך], על הסבר זה **רב פפא: הניחא לרבנן דאמרי** [זה נוח, מובן לשיטת חכמים האומרים] כי **צדי רשות הרבים לאו** [לא] **כרשות הרבים דמי** [הם נחשבים], אלא לדעתם הם מעין רשות לעצמה, הרי דומה הדוגמה לענייננו. **אלא ל**שיטת **ר' אליעזר בן יעקב** ש**אמר** ש**צדי רשות הרבים כרשות הרבים** ממש **דמי** [הם נחשבים], אם כן **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]?


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:7
[Steinsaltz on Shabbat 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:7)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא: אימור** [אמור] ש**שמעת** את **ר' אליעזר בן יעקב** ש**אמר** ש**צדי רשות הרבים כרשות הרבים דמי** [נחשבים] רק **היכא דליכא חיפופי** [במקום שאין יתידות] המשמשות להפריד בין הבתים והחצרות ובין רשות הרבים עצמה, כדי שלא יזיקו הרבים לכותלי הבתים. **אבל היכא דאיכא חיפופי מי שמעת ליה** [במקום שיש יתידות האם שמעת אותו] שגם בכגון זה דינם שונה מזה של רשות הרבים עצמה? **הלכך להא דמיא** [לזה הוא דומה] ויש, איפוא, בידינו דוגמה נוספת של חיוב בהוצאה דרך מקום פטור.


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:8
[Steinsaltz on Shabbat 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:8)

**אמר ר' יוחנן:** אף על פי שחלק בן עזאי לגבי הוצאת החפץ דרך הסטיו בדרך הילוך ולדעתו המוציא פטור — **מודה בן עזאי** לחכמים **ב**דין אדם ה**זורק** חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים דרך הסטיו שהוא חייב, שכן הרי זה כהוצאה ישירה מרשות לרשות. ואכן, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **המוציא** בשבת חפץ **מחנות לפלטיא דרך סטיו** — **חייב.** ודין זהה לכל דרכי ההעברה מרשות לרשות בדרך זו, **אחד המוציא, ואחד המכניס, ואחד הזורק, ואחד המושיט** בידו מרשות לרשות. **בן עזאי אומר: המוציא והמכניס** בדרך הילוכו **פטור,** שכן נחשב כאילו עמד לנוח בסטיו, ואילו **המושיט והזורק,** שפעולתם ללא הפסקה — **חייב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:9
[Steinsaltz on Shabbat 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:9)

א כדי לבאר את עיקר דיני רשויות השבת מביאים את **מה שתנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא שאמרו חכמים **ארבע רשויות** הן **ל**ענין דיני ה**שבת: רשות היחיד, ורשות הרבים, ו**עוד שתי רשויות נוספות: **כרמלית** שאינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד, **ומקום פטור** שאינו נחשב בכלל הרשויות.


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:10
[Steinsaltz on Shabbat 6a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:10)

והדברים מפורטים: **ואיזו היא רשות היחיד?** — **חריץ** (תעלה) **שהוא עמוק עשרה** טפחים **ורחב ארבעה, וכן גדר שהוא גבוה עשרה** טפחים **ורחב ארבעה** — **זו היא רשות היחיד גמורה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:11
[Steinsaltz on Shabbat 6a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:11)

שתנאי רשות היחיד הם, שיהיה שטח של ארבעה על ארבעה טפחים, והבדל גובה של עשרה טפחים מן הסביבה המקפת, **ואיזו היא רשות הרבים? סרטיא** [רחוב ראשי], **ופלטיא** [ככר] **גדולה, ו**כן **מבואות** (סמטאות) שבין הרחובות הגדולים שהם **מפולשין** [פתוחים] משני הצדדים אל רשות הרבים — **זו היא רשות הרבים גמורה.** ובענין זה: **אין מוציאין מרשות היחיד** כגון **זו לרשות הרבים** כגון **זו, ואין מכניסין מרשות הרבים** כגון **זו לרשות היחיד** כגון **זו,** אם היה זה **בשוגג** — **חייב** להביא קרבן **חטאת,** ואם היה זה **במזיד** ולא היו עדים למעשהו ובשל כך אף לא התרו בו — הריהו **ענוש כרת,** ואם התרו בו שלא יעבור והיו לכך עדים — הרי הוא **נסקל.**


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:12
[Steinsaltz on Shabbat 6a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:12)

**אבל ים ובקעה** (שדה) **ואיסטוונית** (סטיו, שדרות עמודים וכדומה) **והכרמלית** — הרי כל אלה נכנסים לסוג הכללי המכונה "כרמלית" ו**אינה לא כרשות הרבים,** משום שאין רבים מצויים שם, **ולא כרשות היחיד,** שכן אין להם מחיצות. אלא קבעו חכמים שייחשבו כרשות לעצמה, לענין **אין נושאין ונותנין בתוכה** בתוך ארבע אמות, כדרך שאסור לעשות זאת ברשות הרבים. **ואם** עבר **ונשא ונתן בתוכה** — **פטור,** שהרי אין הדבר אסור מן התורה. **ו**כן **אין מוציאין מתוכה לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכה,** שהרי אינה כרשות הרבים. **ו**אף **אין מכניסין מרשות היחיד לתוכה ולא מתוכה לרשות היחיד,** שהרי אינה רשות היחיד. **ואם** עבר ו**הוציא** או ש**הכניס** — **פטור,** שהרי אין בכך איסור תורה. בדומה לכך מוסבר עוד כי יש סוג של רשות היחיד אשר מדברי סופרים נהגו בו כאילו היה כרמלית או רשות הרבים.


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:13
[Steinsaltz on Shabbat 6a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:13)

כי **חצרות של רבים** וכן **מבואות שאינן מפולשין** [פתוחים] משני צידיהם, כיון שנמצאים בהם אנשים רבים, דומים הם במקצת לרשות הרבים וגזרו איסור על טלטול בתוכם אלא אם כן **עירבו** (עירוב חצרות או שיתוף מבואות) ועל ידי כך צירפו את החצרות השונות לחצר אחת, שבכגון זה **מותרין** כולם להכניס לתוכה חפצים מן הבתים. ואולם אם **לא עירבו** — **אסורים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:14
[Steinsaltz on Shabbat 6a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:14)

ואילו כדוגמה לרשות הרביעית ("מקום פטור"), מתואר: **אדם עומד על האיסקופה** [מפתן הדלת] ו**נוטל** חפץ **מבעל הבית** העומד ברשות היחיד **ו**כן אם **נותן לו.** וכמו כן במקום זה **נוטל מן העני** העומד ברשות הרבים **ו**כן אם **נותן לו,** כי מקום פטור אין בו כל צד איסור וחיוב בטלטול והוצאה בשבת, **ובלבד שלא יטול מבעל הבית ונותן לעני** או **מעני ונותן לבעל הבית,** שעל ידי זה סייע להעברה מרשות לרשות. **ו**אולם **אם** עבר ו**נטל** מאחד **ונתן** לשני — ודאי שאין בכך מלאכה אסורה מן התורה, ו**שלשתן פטורים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:15
[Steinsaltz on Shabbat 6a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:15)

ואילו **אחרים אומרים:** לא כל איסקופה היא מקום פטור, כי איננה מיוחדת למדי לעצמה, אלא לפעמים ה**איסקופה משמשת שתי רשויות** כשהיא מתבטלת לכל אחת בצירוף אחר. ועל כן **בזמן שהפתח פתוח** — הריהי כהמשך הבית ונחשבת כרשות היחיד, ואם היה ה**פתח נעול** — הריהי נחשבת **כלחוץ,** שהיא מצטרפת לרשות הרבים ונחשבת כחלק ממנה. כל זה, כאשר האיסקופה איננה רשות שלימה לעצמה. **ו**אולם **אם היתה** ה**איסקופה גבוהה עשרה** טפחים מרשות הרבים **ורחבה ארבעה** טפחים — **הרי זו רשות לעצמה,** כרשות היחיד גמורה, ואף נבדלת מן הבית.


###### Steinsaltz on Shabbat 6a:16
[Steinsaltz on Shabbat 6a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/6a:16)

ב שנינו ש**אמר מר** [החכם] בתוספתא מהי הגדרת רשות היחיד, והוסיפה התוספתא בהדגשה: **"זו היא רשות היחיד".** ושואלים: **למעוטי מאי** [למעט את מה], מה באה ההדגשה הזאת להוציא? ומשיבים: **למעוטי הא** [למעט הלכה זו] שאמר **ר' יהודה. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **יתר על כן אמר ר' יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צדי רשות הרבים** העומדים זה מול זה, אם רוצה **עושה** לעצמו רשות היחיד באמצע (בתוך רשות הרבים) באמצעות