## Steinsaltz on Shabbat Daf 70a

###### Steinsaltz on Shabbat 70a:1
[Steinsaltz on Shabbat 70a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/70a:1)

**מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא** [במה שונה ההתחלה, השוכח עיקר שבת, ובמה שונה הסוף, היודע עיקר שבת]? **אמר רב ספרא: כאן** שידע עיקר שבת הרי **מידיעת שבת הוא פורש,** שכאשר נודע לו שעשה מלאכה, ואומרים לו "שבת היום" — פוסק ממלאכתו. **וכאן** כשנשכחה ממנו המלאכה — **מידיעת מלאכה הוא פורש,** שכשאומרים לו "מלאכה זו אסורה" הריהו פורש מעשייתה. **אמר ליה** [לו] **רב נחמן** לרב ספרא: **כלום פריש** [הוא פורש] **משבת אלא משום** שיודע הוא שה**מלאכות** אסורות בה, והרי אם לא היה יודע שיש איסור במלאכה שהוא עושה לא היה פורש ממנה רק משום ששבת היום. **ו**כן **כלום** פורש הוא **ממלאכות,** כשאומרים לו מלאכה זו אסורה, **אלא משום** שיודע הוא ש**שבת** היום, והרי אם לא היה יודע ששבת היום לא היה פורש מהמלאכה**.** ולכן, נימוק זה להבדלי הדינים משום מה שנודע לו לעושה בשגגה לכאורה אינו נכון. **אלא אמר רב נחמן:** יש לפרש כי ה**קרבן דחייב רחמנא אמאי** [שחייבה התורה, על מה] חייבה — על ה**שגגה,** ודנים אם כן בדבר לא על פי מה שנודע לו אלא לפי מה שנשכח (שגג) ממנו. ואם כן **התם חדא שגגה, הכא טובא** [שם כשיודע רק עיקר שבת שגגה אחת היתה בידו, כאן הרבה] **שגגות הויין** [הן] ומביא קרבנות כמספר השגגות שהיו בידו.


###### Steinsaltz on Shabbat 70a:2
[Steinsaltz on Shabbat 70a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/70a:2)

ב שנינו במשנה ש**חייב** קרבן **על כל מלאכה ומלאכה** שעשה בשבת. ושואלים: **חילוק מלאכות,** שאם עשה מלאכות רבות האסורות בשבת בהעלם אחד נחשבת כל אחת מהן כעבירה לעצמה לענין עונש **מנלן** [מנין לנו] דבר זה? **אמר שמואל, אמר קרא** [הכתוב]: **"**ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם **מחלליה מות יומת"** (שמות לא, יד), ומלשון ריבוי של "מות יומת" למדים אנו כי **התורה רבתה מיתות הרבה על חילול אחד,** שאף שנעשו כמה חילולים בהעלם אחד, כל אחד מהם נחשב לענין עונש כעבירה לעצמו. ומקשים: **האי** [פסוק זה] הלא **במזיד כתיב** [נאמר], והלא אנו דנים בקרבנות הבאים על השגגה! ומשיבים: **אם אינו ענין ל**ענין **מזיד,** שהרי פסוק זה לא בא ללמדנו הלכה במזיד, **דכתיב** [שהרי כבר נאמר]: **"**ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' **כל העשה** בו **מלאכה יומת"** (שמות לה, ב), על כן **תנהו ענין ל**ענין **שוגג,** לומר שהוא בא ללמד דין מיתה בחילול שבת באופן כללי לכל ההלכות שבשבת ואף לשוגג. **ומאי** [ומה משמעות] **"יומת"** שנאמר בכתוב, שהרי העובר בשוגג ודאי אינו חייב מיתה! — **יומת בממון,** שיצטרך לשלם עבור קרבנות רבים לכפר על חטאיו.


###### Steinsaltz on Shabbat 70a:3
[Steinsaltz on Shabbat 70a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/70a:3)

ושואלים: **ותיפוק ליה** [ותצא לו, ילמד] **חילוק מלאכות מהיכא דנפקא ליה** [מהיכן שיצאה הלכה זו לו] **לר' נתן! דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' נתן אומר:** נאמר **"לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת"** (שמות לה, ג), ו**מה תלמוד לומר** בהלכה זו, שהרי עצם איסור ההבערה כלול כבר באיסור המלאכה הכללי בשבת! אלא יש להבין בדרך זו: **לפי שנאמר** כבר **"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל** ויאמר אליהם **אלה הדברים** אשר ציוה ה' לעשות אותם **ששת ימים תעשה מלאכה** וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה'**"** (שמות לה, א–ב), והוא לומד בדרך זו: המלים "אלה הדברים" המתייחסות לדיני שבת יש בהן הדגשות יתירות שאינן מחוייבות מעצם בניינו של המשפט, ולא באו אלא ללמדנו הלכה. שדי היה לומר "דבר" ואם נאמר **"דברים "**בלשון רבים, למדנו שנים (שמיעוט רבים שנים), **"הדברים"** מוסיף לפחות שלישי, על ידי ההדגשה שבה"א הידיעה. "אלה" הריהו לפי חשבון הגימטריה של האותיות שלושים ושש, נמצא ש**"אלה הדברים"** מרמזים ל**שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני.**


###### Steinsaltz on Shabbat 70a:4
[Steinsaltz on Shabbat 70a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/70a:4)

**יכול אם עשאן כולן בהעלם אחד,** ששכח את האיסור שבכולן ועשאן אינו **חייב** להביא אלא חטאת **אחת?** — **תלמוד לומר: "**ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות **בחריש ובקציר תשבת"** (שמות לד, כא), הרי שיש איסורים מפורטים הן לגבי חרישה והן לגבי קצירה. **ועדיין אני אומר** (יכול לומר): **על** ה**חרישה ועל הקצירה חייב שתים** כפי שנאמר בפירוש, **ועל** שאר המלאכות **כולן אינו חייב אלא אחת?!** על כן **תלמוד לומר** פסוק זה: **"לא תבערו אש** בכל מושבותיכם ביום השבת**"** (שמות לה, ג), ולמדים בשיטה זו: **הבערה בכלל** כל המלאכות **היתה, ולמה יצאת** (יצאה) מכללן שיאמר בה הכתוב איסור מפורש — **להקיש** (להשוות) **אליה, ולומר לך** שיש כאן פרט שיצא ללמד כדוגמא על הכלל כולו: **מה הבערה שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה, אף כל** עשייה **שהוא אב מלאכה** — **חייבין עליה בפני עצמה.** ומאחר שהביא ר' נתן דרך להוכיח שעל כל מלאכה ומלאכה בשבת יש חיוב מיוחד, מדוע לא יסביר שמואל כר' נתן?


###### Steinsaltz on Shabbat 70a:5
[Steinsaltz on Shabbat 70a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/70a:5)

ומשיבים: **שמואל סבר לה** [סבור הוא] **כר' יוסי** שאינו מקבל דרשה זו של ר' נתן. ששנינו ש**אמר** ר' יוסי שהאיסור שנאמר ב**הבערה** — **ללאו יצאת,** כלומר ללמדנו שהבערה בשבת איננה כשאר כל המלאכות בשבת שחייבים עליהן סקילה או כרת, אלא קלה היא מכולן, והמבעיר אש בשבת עובר רק על איסור "לא תעשה" בלבד. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] האיסור שנאמר ב**הבערה** — **ללאו יצאת,** אלו **דברי ר' יוסי.** ואילו **ר' נתן אומר:** דין הבערה הריהו כשאר כל המלאכות בשבת, אלא ש**לחלק** בין המלאכות השונות ולהדגיש את החיוב שבכל אחת מהן **יצאת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 70a:6
[Steinsaltz on Shabbat 70a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/70a:6)

ג ועוד מקשים על שמואל: אם אמנם סבור הוא כר' יוסי בענין איסור הבערה, **ותיפוק ליה** [ותצא, תילמד לו] הלכה זו **ל**ענין **חלוק מלאכות מהיכא דנפקא ליה** [מהיכן שיצאה, נלמדה לו] **ל**שיטת **ר' יוסי** עצמו! **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר,** נאמר: **"**דבר אל בני ישראל לאמור נפש כי תחטא בשגגה מכל מצוות ה' אשר לא תעשנה **ועשה מאחת מהנה"** (ויקרא ד, ב), ומדיוק הלשון למד הוא: **פעמים שחייבים** להביא חטאת **אחת על** העבירות **כולן, ופעמים שחייבין על כל אחת ואחת** מחלקי העבירה. **ואמר ר' יוסי בר' חנינא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יוסי** — שהוא דורש את הלשון המיוחדת כאן, שאנו למדים מדיוק הביטוי "מאחת מהנה". כי די היה לומר **"אחת"** ונאמר **"מאחת",** וכן די היה לומר **"הנה"** ונאמר **"מהנה".** ולמדים אנו שיש מקרים שעבירה **אחת שהיא** לגבי העונשים **הנה,** כלומר רבות. ו**"הנה" שהיא אחת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 70a:7
[Steinsaltz on Shabbat 70a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/70a:7)

ועוד יש להבין: **אחת** שמשמעו עבירה שלימה, הרי זה לדיני שבת, כגון שכתב שם מלה שלמה שנתכוון לה כמו **שמעון. "מאחת"** משמעו שעשה רק מקצתה של עבירה,