## Steinsaltz on Shabbat Daf 77b

###### Steinsaltz on Shabbat 77b:1
[Steinsaltz on Shabbat 77b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:1)

**"גראינין"** ב־א', **או "גרעינין"** ב־ע'? **אמר רבא בר עולא:** יש לכתוב ב־ע', והמלה היא מאותו שורש כמו **"ונגרע מערכך"** (ויקרא כז, יח).


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:2
[Steinsaltz on Shabbat 77b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:2)

**אבעיא להו** [נשאלה להם] לבני הישיבה שאלה דומה: האם אומרים על גחלים שאינן בוערות היטב **"אוממות" או "עוממות"? אמר רב יצחק בר אבדימי:** יש לכתוב ב־ע', כאמור: **"ארזים לא עממהו בגן אלהים"** (יחזקאל לא, ח).


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:3
[Steinsaltz on Shabbat 77b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:3)

ועוד **אבעיא להו** [נשאלה להם]: האם אומרים **"מאמצין" או "מעמצין"** לגבי עצימת עיניו של מת. **אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן:** צריך לכתוב ב־ע', וראייה לדבר מן הכתוב: **"ועצם עיניו מראות ברע"** (ישעיהו לג, טו).


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:4
[Steinsaltz on Shabbat 77b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:4)

א לגופו של שיעור הוצאה החלב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המוציא** בשבת **חלב של בהמה** שיעורו **כדי גמיאה** (גמיעה). **חלב של אשה, ולובן** (חלבון) **של ביצה** — **כדי** השיעור הדרוש **ליתן במשיפא** (החלק הנוגע במקום הכאב) **של קילור** שהוא תחבושת ששמים על העינים. וגודלו של **קילור** שאמרו הריהו **כדי** שאפשר יהא **לשוף** (לשפשף ולמרוח) **במים,** את שתי עיניו בידיו. ושאל **רב אשי:** האם הכוונה היא רק **כדי שיפה** בלבד **או כדי אחיזה ושיפה,** שיש להביא בחשבון גם את החלק המשמש לאחיזת הקילור? לשאלה זו לא נמצא פתרון, ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:5
[Steinsaltz on Shabbat 77b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:5)

ב שנינו במשנה כי שיעור **דבש** הריהו **כדי ליתן על הכתית. תנא** [שנינו בתוספתא], השיעור המדוייק הוא: **כדי ליתן על פי כתית,** כלומר, על הפצע בלבד. **בעי** [שאל] **רב אשי:** האם הכוונה **"על** ה**כתית"** הריהי — **אפומא דכולה כתית** [על פי, על מקום הפצע, של כל] ה**כתית, או דילמא** [שמא] הכוונה היא **אמורשא קמא** [הפצע הראשון של ה**כתית, לאפוקי הודרנא** [להוציא את מה שמסביב] ש**לא** ימשח אותו בדבש? אף לשאלה זו לא נמצא פתרון, ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:6
[Steinsaltz on Shabbat 77b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:6)

ג כיון שדובר בכתית הביאו מאמר המזכיר אחת מן הרפואות לכתית. **אמר רב יהודה אמר רב:** מ**כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה** מבחינת האדם; **ברא שבלול** — כדי **ל**שים אותו על ה**כתית** לרפואה. **ברא זבוב** — כדי **ל**שים זבוב כתוש על מקום שעקצה **צירעה, יתוש** — **לנחש. ונחש** עצמו — **לחפפית** (מין גירוי בעור). **וסממית** (שממית) — **לעקרב.** ומסבירים: **היכי עביד לה** [כיצד עושה הוא אותו, את הריפוי] — **מייתי חדא אוכמא וחדא חיורא, ושלקי להו ושייפי לה** [מביא מבעלי חיים אלה אחד שחור ואחד לבן, ומבשל אותם ומורח בהם].


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:7
[Steinsaltz on Shabbat 77b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:7)

ואגב הזכרת יצורים אלו, מביאים את מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **חמשה אימות הן** שמטיל **חלש על** ה**גבור: אימת מפגיע** (חיה קטנה) **על ארי, אימת יתוש על הפיל, אימת סממית על העקרב, אימת סנונית על הנשר, אימת כילבית** (דג קטן) **על לויתן.** ו**אמר רב יהודה אמר רב: מאי קרא** [מהו הפסוק הרומז לדברים אלה] — **"המבליג שד על עז,** ושוד על מבצר יבוא**"** (עמוס ה, ט) שהוא מפרשו: המגביר שדוד על העז, הגיבור.


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:8
[Steinsaltz on Shabbat 77b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:8)

ד כיון שדובר בהסברת דברים בטבעו של עולם, מסופר: **ר' זירא אשכח** [מצא] את **רב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה** [שהיה עומד על פתח בית חמיו], **וחזייה דהוה בדיחא דעתיה** [וראהו שהיתה דעתו בדוחה], **ואי בעי מיניה** [ואם היה שואל ממנו] **כל חללי עלמא** [העולם] **הוה אמר ליה** [היה אומר, עונה לו] תשובות על הכל. ולכן שאל ממנו שאלות בתחומים שונים, שאינם שייכים להלכה. ושאל: **מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אימרי** [מה טעם בעדר העיזים הולכות בראש, ואחר כך הכבשים]? אמר לו: מנהג הדבר הוא **כברייתו של עולם, דברישא חשוכא והדר נהורא** [שבתחילה חושך ואחר כך אור] והעיזים שרובן שחורות קודמות לכבשים שרובן לבנות. ועוד שאל: **מאי טעמא הני מכסיין והני מגליין** [מה טעם אלו הרחלים מכוסות ערוותיהן באליה, ואלו העזים מגולות]? ענה לו: **הני דמכסינן מינייהו** [אלה, הכבשים, שאנו מתכסים מהן, מצמרן] — שכרן שהן **מכסיין** [מכוסות], **והני דלא מכסינן מינייהו** [ואלה, העיזים, שאין אנו מתכסים מהן משערן] — הריהן **מגליין** [מגולות]. ועוד שאל: **מאי טעמא גמלא זוטר גנובתיה** [מה טעם הגמל קצר זנבו]? ענה לו: **משום דאכל כיסי** [שהוא אוכל קוצים] וזנב ארוך היה מסתבך בקוצים. ושאל עוד: **מאי טעמא תורא אריכא גנובתיה** [מה טעם השור זנבו ארוך]? והסביר לו: **משום דדייר באגמי, ובעי לכרכושי בקי** [שהוא דר באחו וצריך לגרש זבובים עוקצים].


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:9
[Steinsaltz on Shabbat 77b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:9)

והוסיף ושאל: **מאי טעמא קרנא דקמצא רכיכא** [מה טעם קרן המישוש של החגב רכה]? אמר לו: **משום דדיירא בחילפי, ואי קשיא נדיא ומתעוורא** [שהוא דר בין העשבים ואם היתה הקרן קשה, היתה נשברת ומתעוור החגב], שמשמאבד החגב את כלי המישוש הריהו מאבד את כושר התנועה. שכן **אמר שמואל**: **האי מאן דבעי דליסמיה לקמצא לשלופינהו לקרניה** [מי שרוצה לעוור את החגב, שישלוף, יחתוך את קרנו]. ועוד שאל: **מאי טעמא האי תימרא דתרנגולתא מדלי לעילא** [מה טעם העפעף התחתון של התרנגולת מכסה את העליון]? אמר לו: **דדיירי אדפי, ואי עייל קטרא מתעוורא** [משום שהתרנגולים חיים על קורות בבית, ואם יכנס העשן מן הבית לעיניהם ללא כיסוי העפעף היו מתעוורים], ועוד שאל: מדוע קוראים לדלת בארמית **"דשא"?** אמר לו: הוא קיצור של **"דרך שם".** מדוע קוראים למדרגות: **"דרגא"?** אמר לו: הוא קיצור של **"דרך גג".** מדוע קוראים לתבלין **"מתכוליתא"?** אמר לו: הוא קיצור של **"מתי תכלה דא"** [זו], שהתבלין אינם כלים מהר, שמשתמשים בהם בכמויות קטנות. מדוע קוראים לבית **"ביתא"?** אמר לו: הוא קיצור של **"בא ואיתיב** [ואשב] **בה".** ומדוע קוראים לבית קטן **"ביקתא"?** הסביר לו: הוא קיצור של **"בי עקתא"** [בית צר].


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:10
[Steinsaltz on Shabbat 77b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:10)

לגיגית קוראים **"כופתא"** משום שאומרים עליה **"כוף ותיב"** [הפוך ושב עליה]. לבנים הן **"לבני"** והם מרמזים שבית כזה הוא **לבני בני** [לבני בנים]. לגדר העשויה קוצים קוראים **"הוצא",** ואמר רב יהודה שהיא מרמזת שאינה אלא **חציצה** ולא גדר ממש. לכד ששואבים בו מים קוראים **"חצבא",** והטעם: **שחוצב מים מן הנהר.** לכד הקטן קוראים **"כוזה",** והוא מרמז על **כזה** תן לי. להדס שהיו רוקדים בו בחתונה, קראו **"שוטיתא",** מפני שהריקוד נראה כ**שטותא** [שטות]. לכלי גדול שרוחצים בו קוראים **"משיכלא",** והוא מרמז לכך שהוא **מאשי כולה** [רוחץ הכל]. לכלי רחיצה קטן היו קוראים **"משכילתא"** ופירש רב יהודה שנקרא כך משום שהוא **משיא כלתא** [רוחץ את הכלה]. למכתשת קוראים **"אסיתא",** ונתפרש שהוא כמו **"חסירתא"** [חסרה], שיש בה חלל גדול. לעלי הנכנס ומכה בתוך המכתשת קוראים **"בוכנה",** וטעמו — שהוא כאילו אומר **"בוא ואכנה".**


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:11
[Steinsaltz on Shabbat 77b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:11)

לבגד עליון קוראים **"לבושה"** מפני שהוא גורם לכך ש**לא** תהיה **בושה,** כלומר, המתלבש שוב אינו מתבייש. לבגד עליון רחב קוראים **"גלימא"** מפני **שנעשה בו** הלובש **כגלם,** שהבגד מכסה הכל ואין רואים את אבריו, אלא צורה גולמית שלו. למעיל יפה קוראים **"גולתא"** מפני שאומרים **"גלי ואיתיב"** [גלה, פשוט את הגולתא, ואשב] כדי לא ללכלך אותה. למיטה קוראים **"פוריא"** מפני **שפרין ורבין עליה.** לבור ריק קוראים **"בור זינקא"** לפי שהוא נוטריקון: **"בור זה נקי"** ממים. לעטיפה של תלמידי החכמים קוראים **"סודרא"** לפי שהוא נוטריקון של **"סוד ה' ליראיו"** (תהלים כה, יד) (="סוד־ירא"). לארמון קוראים **"אפדנא"** לפי שהוא נוטריקון של **"אפיתחא דין"** [לפתח זה] באים הכל. ואגב דברים אלה, בטבעו של עולם, הביאו מברייתא: **תנו רבנן, שלשה** בעלי חיים **כל זמן ש**הם **מזקינין** הריהם **מוסיפין גבורה, ואלו הן: דג, ונחש וחזיר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:12
[Steinsaltz on Shabbat 77b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:12)

ה שנינו במשנה ש**שמן** שיעורו לענין הוצאה בשבת **כדי לסוך** בו **אבר קטן. אמרי דבי** [אמרו חכמי בית מדרשו] של **ר' ינאי** [אמרו חכמי בית מדרשו של ר' ינאי], יש לפרש: **שמן כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו. מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **שמן כדי לסוך אבר קטן, וקטן בן יומו. מאי לאו** [האם לא] יש לפרש: **אבר קטן** של **גדול,** או **אבר גדול של קטן בן יומו!** ודוחים **אמרי** [אומרים] **לך דבי** [חכמי בית מדרשו] של **ר' ינאי, הכי קאמר** [כך אמר, נתכוון לומר]: **שמן כדי לסוך אבר קטן** ובאבר קטן של איזה קטן אמרו — **של קטן בן יומו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 77b:13
[Steinsaltz on Shabbat 77b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/77b:13)

ומציעים: **לימא כתנאי** [האם נאמר שיש בכך מחלוקת תנאים]? ששנינו בברייתא: **שמן כדי לסוך** בו **אבר קטן, וקטן בן יומו,** אלו **דברי ר' שמעון בן אלעזר. ר' נתן אומר: כדי לסוך אבר קטן. מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בדבר זה נחלקו] ש**ר' שמעון בן אלעזר סבר** [סבור] כי הכוונה היא ל**אבר קטן של** תינוק **קטן, ו**אילו **ר' נתן סבר** [סבור] כי הכוונה היא ל**אבר קטן** של **גדול, או אבר גדול** של **קטן. אבל אבר קטן של קטן בן יומו** — **לא.** ודוחים: **לא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] שמן כדי סיכת **אבר קטן** של **קטן בן יומו לא** מגיע לשיעור הדרוש,