## Steinsaltz on Shabbat Daf 78a

###### Steinsaltz on Shabbat 78a:1
[Steinsaltz on Shabbat 78a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:1)

**ו**אולם **ליתא** [אין מקבלים] את שיטת **ר' ינאי** [אין מקבלים דעת ר' ינאי]. **והכא בהא קמיפלגי** [וכאן, בברייתא זו בזה נחלקו] ש**ר' שמעון בן אלעזר סבר:** כי **אבר** קטן של **גדול ואבר גדול** של **קטן בן יומו כי הדדי נינהו** [שווים זה לזה] **ור' נתן סבר: אבר קטן** של **גדול אין** [כן], ו**אבר גדול** של **קטן בן יומו** — **לא,** שהוא גדול יותר. ושואלים **מאי הוי עלה** [מה היה עליה] על שאלה זו? **תא שמע** [בוא ושמע] ראייה לדבר ממה ששנינו בברייתא אחרת. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], ש**ר' שמעון בן אלעזר אומר** במפורש: שיעור הוצאה המחייב ב**שמן** הוא **כדי לסוך אבר קטן של קטן בן יומו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 78a:2
[Steinsaltz on Shabbat 78a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:2)

א במשנה נקבע שיעור להוצאת **מים כדי לשוף** (לשפשף ולמרוח) **בהן את הקילור** (תחבושת לעין). **אמר אביי: מכדי כל מילתא דשכיחא ולא שכיחא, אזול רבנן בתר דשכיחא לקולא** [והרי לענין שבת כל דבר ששימושו מצוי ואינו מצוי הלכו חכמים אחרי השימוש המצוי ואף להקל]. שאף שלדבר אחד שתי אפשרויות שימוש, כאשר אחת **מהן מצויה יותר, אף שלצורכה דרוש שיעור גדול יותר, מכל מקום התייחסו חכמים אל הדבר כאילו זהו שימושו היחיד, ונמצא שלהקל באו. וכאשר יש בו שני שימושים, שכיחא ושכיחא** [שימוש מצוי ושימוש מצוי אחר] — **אזול רבנן בתר דשכיחא לחומרא** [הלכו חכמים אחרי המצוי להחמיר], ושיערו בשיעור הקטן יותר.


###### Steinsaltz on Shabbat 78a:3
[Steinsaltz on Shabbat 78a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:3)

וראייה לדבר — **יין שתייתו שכיחא** [מצויה] ואילו **רפואתו** (להתרפא בו) **לא שכיחא** [אינה **מצויה], אזול רבנן בתר שתייתו דשכיחא לקולא** [הלכו חכמים אחרי שתייתו שהיא מצויה להקל], ואמרו ששיעור הוצאת יין כשיעור שתייתו שהוא גדול מכדי שיעורו לרפואה. **חלב, אכילתו שכיחא** [מצויה] ואילו **רפואתו לא שכיחא** [אינה מצויה], **אזול רבנן בתר** [והלכו חכמים אחרי] שיעור הראוי ל**אכילתו** שהוא גדול מן השיעור הראוי לרפואתו אף שהוא **לקולא** [להקל]. ואילו **דבש** ש**גם אכילתו שכיחא** [מצויה] וגם **רפואתו שכיחא** [מצויה] — **אזול רבנן בתר** [הלכו חכמים אחרי] השיעור הקטן שהוא די ל**רפואתו לחומרא** [להחמיר].


###### Steinsaltz on Shabbat 78a:4
[Steinsaltz on Shabbat 78a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:4)

**אלא מים מכדי** [הרי] **שתייתו שכיחא** [מצויה] ואילו **רפואתו לא שכיחא** [אינה מצויה], **מאי טעמא אזול רבנן בתר** [מה טעם הלכו חכמים אחרי] **רפואתו לחומרא** [להחמיר]? והלא לפי הכלל האמור היה צריך ללכת אחרק שיעור שתייתם להקל! **אמר אביי: בגלילא** [בגליל] **שנו** הלכה זו, שרגילים שם בשתיית יין עד ששתיית מים אינה מצויה יותר מרפואה במים (תוספות). **רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שההלכה נקבעה כך לא רק בגליל אלא אף **בשאר מקומות,** ואולם השימוש במים לצורכי קילור שכיח, ו**כ**דברי **שמואל,** ש**אמר שמואל: כל שקייני מסו ומטללי לבר ממיא דמסו ולא מטללי** [כל המשקים ששמים על העינים מרפאים, ואולם מחשיכים את העין, חוץ ממים שמרפאים ואינם מחשיכים].


###### Steinsaltz on Shabbat 78a:5
[Steinsaltz on Shabbat 78a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:5)

ב שנינו במשנה ששיעור **שאר כל המשקין ברביעית. תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **דם וכל מיני משקין** שיעורם לענין הוצאה בשבת הוא **ברביעית. ר' שמעון בן אלעזר אומר: דם** שיעורו קטן יותר, והוא **כדי לכחול** בו **עין אחת, שכן כוחלין** בדם **ל**רפא **ברקית** (יבלת שבעין). ושואלים: **ומאי נינהו** [ומה הוא] הדם המועיל לכך? **— דמא דתרנגולת ברא** [דם של תרנגולת בר]. **רבן שמעון בן גמליאל אומר:** שיעור ה**דם** הוא **כדי לכחול בו** בתוך **עין אחת שכן כוחלין ליארוד** (תבלול שבעין) **ומאי ניהו** [ומה הוא] הדם המועיל לכך? **— דמא דכרושתינא** [דם של עטלף]. **וסימניך** [וסימן יהא לך] שלא תחליף בין רפואות אלו שבדם: **גוא לגוא** [פנימי לפנימי] שליארוד שהוא בתוך העין משתמשים בדם עטלף המצוי בתוך היישוב. **ברא לברא** [חיצוני לחיצוני], שלרפא ברקית שהיא מחוץ לעין משתמשים בדם תרנגולת בר, החיה מחוץ לישוב.


###### Steinsaltz on Shabbat 78a:6
[Steinsaltz on Shabbat 78a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:6)

ומעירים: **במה דברים אמורים** שזהו השיעור לחומרים אלה — **במוציא** אותם מרשות לרשות סתם, ואין לו בהם חשיבות מיוחדת, **אבל במצניע** אותם שבכך הוא מראה שהוא מחשיב אותם במאד — בכל שיעור **חייב.** ואילו **ר' שמעון אומר: במה דברים אמורים** שיעורים אלה — **במצניע** כמותם, **אבל במוציא** סתם — **אינו חייב אלא ב**כדי שיעור **רביעית. ומודים חכמים לר' שמעון במוציא שופכין לרשות הרבים ששיעורן ברביעית** אפילו כשמוציא סתם.


###### Steinsaltz on Shabbat 78a:7
[Steinsaltz on Shabbat 78a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:7)

**אמר מר** [החכם] בתוספתא: **במה דברים אמורים** שיעורים הללו — **במוציא, אבל במצניע** — שיעורם ב**כל שהוא.** ותוהים: **אטו** [האם] ה**מצניע לאו** [לא] בכלל **מוציא הוא?** שהרי על הצנעה בלבד אין אדם מתחייב, אלא על הוצאת המוצנע! **אמר אביי: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — כגון **בתלמיד שאמר לו רבו: לך ופנה לי המקום לסעודה.** ו**הלך ופנה לו** והוציא את הדברים לרשות אחרת. ואז אם פינה **דבר** ה**חשוב לכל** — **חייב עילויה** [עליו], **דבר שאינו חשוב לכל, אי אצנעיה רביה** [אם הצניעו רבו] — **מיחייב עילויה** [חייב עליו], **ואי** [ואם] **לא** הצניעו רבו — **לא מיחייב** [אינו חייב עליו], שהתלמיד עושה דברים כפי שרבו מעונין בהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 78a:8
[Steinsaltz on Shabbat 78a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:8)

עוד **אמר מר** החכם בתוספתא: **מודים חכמים לר' שמעון במוציא שופכין לרשות הרבים ששיעורן ברביעית.** ושואלים: **שופכין למאי חזו.** [למה הם ראויים]? **אמר ר' ירמיה:** משתמשים בהם כדי **לגבל** (ללוש) **בהן את הטיט.** ומקשים: אם לצורך זה, מה צורך יש בשיעור גדול כל כך? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **טיט** שיעורו להוצאת שבת **כדי לעשות בהן פי כור** (מכסה לכור קטן) ושיעור זה פחות בהרבה! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה ששנינו] ששיעורו כדי לעשות בו פי כור הרי זה באופן **דמיגבל** [שהוא כבר מגובל], ואילו **הא** [זה] ששנינו ששיעור ההוצאה במים הוא כדי שיעור רביעית כשהשימוש בהן הוא לגיבול הטיט — הרי זה באופן **דלא מיגבל** [שאינו מגובל] **לפי שאין אדם טורח לגבל טיט** כדי **לעשות פי כור** בלבד. ולכן במים שמוציאים כדי לגבל את הטיט מתחילה יש צורך בשיעור גדול, אבל טיט הראוי כבר לשימוש עושים בו אף חפצים קטנים.


###### Steinsaltz on Shabbat 78a:9
[Steinsaltz on Shabbat 78a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78a:9)

ג משנה **המוציא חבל** שיעורו **כדי לעשות אוזן לקופה** (סל). **גמי** (חלק מקנה סוף, גומא), שיעורו לענין הוצאה — **כדי לעשות תלאי** (אוזן שתולים בה) **לנפה ולכברה. ור' יהודה אומר:** שיעורו **כדי ליטול ממנו מדת מנעל ל**צורך ילד **קטן,** שבגמי מודדים את גודל רגלו. **נייר** שיעורו לענין הוצאה הוא **כדי לכתוב עליו קשר מוכסין** (מעין קבלה עבור המכס). **והמוציא קשר מוכסין** עצמו בשבת — **חייב.**