## Steinsaltz on Shabbat Daf 78b

###### Steinsaltz on Shabbat 78b:1
[Steinsaltz on Shabbat 78b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78b:1)

**נייר מחוק** שאי אפשר לכתוב עוד עליו, שיעורו **כדי לכרוך** ולעטוף בו **צלוחית קטנה של פלייטון** (בושם). **עור** — **כדי לעשות** ממנו **קמיע. דוכסוסטוס** (סוג עור מיוחד) — **כדי לכתוב** עליו **מזוזה. קלף** — **כדי לכתוב עליו** את ה**פרשה** ה**קטנה** בפרשיות **שבתפילין, שהיא "שמע ישראל".** המוציא **דיו** שיעורו **כדי לכתוב** בו **שתי אותיות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 78b:2
[Steinsaltz on Shabbat 78b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78b:2)

ו**כחול** לעיניים שיעורו **כדי לכחול עין אחת. דבק כדי ליתן בראש השפשף** (שלוכדים בו צפורים). **זפת וגפרית** — **כדי לעשות נקב,** שיספיק שיעור הזפת לסתום חור בכלי, ושאפשר יהיה לעשות באותה סתימה נקב קטן. **שעוה** — **כדי ליתן על פי נקב קטן. חרסית** (חרס כתוש) שיעורה לענין הוצאה בשבת — **כדי לעשות** ולגבל ממנה **פי כור של צורפי זהב. ר' יהודה אומר: כדי לעשות** ממנה **פיטפוט** (רגל קטנה). **סובין** — **כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב. סיד כדי לסוד** כדי להוריד את השיער מה **קטנה שבבנות. ר' יהודה אומר:** ששיעור סיד הוא **כדי לעשות כלכל** (חלק מן הפנים). ו**ר' נחמיה אומר** ששיעורו **כדי לסוד אונדפי** (רקה).


###### Steinsaltz on Shabbat 78b:3
[Steinsaltz on Shabbat 78b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78b:3)

א גמרא שנינו במשנה ששיעור חבל לענין הוצאה הוא שיהיה בו כדי לעשות בו אוזן לסל. ומקשים: **חבל נמי ליחייב** [גם כן יהא חייב] כגמי בשיעור **לעשות תלאי לנפה ולכברה!** ומשיבים: **כיון דחריק במנא לא עבדי אינשי** [שהוא קשה וחותך את הכלי אין עושים ממנו אנשים תלאי]. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: שיעור **הוצין** (העלים הקשים של התמר) **כדי לעשות אוזן לסל** של **כפיפה מצרית** (סל העשוי מנצרי תמר קלועים). **סיב** — **אחרים אומרים:** ששיעורו **כדי ליתן על פי משפך קטן לסנן** בו **את היין. רבב** (שומן) — **כדי לסוך תחת אספגין** (עוגה) **קטנה. וכמה שיעורה** של זו? — **כ**גודלו של **סלע.** ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] ששיעורה **כגרוגרת!** ומשיבים: **אידי ואידי חד שיעורא** [זה וזה שיעור אחד] **הוא,** אלא שכסלע הוא שיעור רוחב, וכגרוגרת הוא מידת נפח. ו**מוכין** שיעורם **כדי לעשות** מהם **כדור קטנה, וכמה שיעורו** של הכדור? — **כאגוז.**


###### Steinsaltz on Shabbat 78b:4
[Steinsaltz on Shabbat 78b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78b:4)

ב שנינו ששיעור **נייר** לענין הוצאה הריהו כשיש בגודלו **כדי לכתוב עליו קשר מוכסין.** ובתוספתא **תנא** [שנה] החכם: **כמה** גודלו **של קשר מוכסין** — כדי לכתוב עליו **שתי אותיות של קשר מוכסין** שהן גדולות יותר מאותיות רגילות. **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] לכך ממה ששנינו: **המוציא נייר חלק, אם יש בו כדי לכתוב שתי אותיות** — **חייב, ואם לאו** [לא] — **פטור.** ושיעור זה הוא פחות מקשר מוכסין! **אמר רב ששת: מאי** [מה הן] **שתי אותיות** שאמרנו בנייר, לא שתי אותיות רגילות אלא **שתי אותיות של קשר מוכסין. רבא אמר:** אפשר לומר שהמדובר ב**שתי אותיות דידן** [שלנו, רגילות] **ו**גם **בית אחיזה** להחזיק את החלק הכתוב **דהיינו** אותו גודל כמו **קשר מוכסין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 78b:5
[Steinsaltz on Shabbat 78b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78b:5)

ומקשים ממה ששנינו: **המוציא נייר מחוק** או **שטר פרוע, אם יש בלובן שלו** שלא נכתב עליו **כדי לכתוב שתי אותיות, או ב**כל הנייר **כולו כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון** (בושם) — **חייב, ואם לאו** [לא], שאין בו כשיעור זה — **פטור.** ומסבירים: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **רב ששת** ש**אמר** כי **מאי** [מה פירוש] **"שתי אותיות"** שאמרו בכל מקום, **שתי אותיות של קשר מוכסין** — **שפיר** [יפה, מובן הדבר]. **אלא לרבא** ש**אמר** שמדובר ב**שתי אותיות דידן** [שלנו] **ובית אחיזה, דהיינו** [שזהו] **קשר מוכסין,** והלא **הכא** [כאן, בתוך הנייר או השטר] **בית אחיזה לא צריך** ובכל זאת אין קובעים שיעור קטן יותר לנייר החלק! ואומרים: אכן **קשיא** [קשה].


###### Steinsaltz on Shabbat 78b:6
[Steinsaltz on Shabbat 78b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78b:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **המוציא** בשבת **קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס** ועדיין זקוק לו — **חייב** על הוצאתו בשבת. **משהראהו** כבר **למוכס** — **פטור,** ששוב אינו בעל ערך. **ר' יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני ש**יש זמן שיהא **צריך לו.** ושואלים: **מאי בינייהו** [מה יש ביניהם]? כלומר, מהו יסוד מחלוקתם? **אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא** [יש ביניהם הבדל בענין הרצים של המוכס], שלעתים שולח המוכס רצים אחר אלה שעברו את מקום המכס כדי לבדוק אם אמנם שילמו, ויתכן שאף שהראהו כבר יצטרך להראותו בשנית. **רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו** [יש ביניהם], שלעתים במקום המוכס הראשי הממונה יש מוכס קטן בדרגה, וצריך להשאיר את הקשר בידו להראותו למוכס הגדול. **רב אשי אמר:** אפשר לומר שאפילו **חד מוכס איכא בינייהו** [במוכס אחד יש ביניהם הבדל], **מפני שצריך לו להראות** אותו **למוכס שני** שאינו קשור במקום זה, אלא **דאמר ליה** [שאומר לו] לשני: **חזי, גברא דמוכס אנא** [ראה, איש הנאמן למוכס אני] ומראה לו תעודה זו שבידו, לומר שיש לו קשרים טובים עם המוכסים.


###### Steinsaltz on Shabbat 78b:7
[Steinsaltz on Shabbat 78b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78b:7)

ג עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המוציא** בשבת **שטר חוב, עד שלא פרעו** — **חייב, משפרעו** — **פטור. ר' יהודה אומר: אף משפרעו** אם הוציאו — **חייב, מפני שצריך לו.** ושואלים: **מאי בינייהו** [מה טעם ההבדל ביניהם]? **אמר רב יוסף:** בהלכה אם **אסור** לבעל חוב **לשהות** (להשהות) אצלו **שטר פרוע איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל]. ש**רבנן סברי** [חכמים סבורים]: **אסור לשהות שטר פרוע,** שמא יביא הדבר למכשול שיבואו לגבות בו שנית, ולכן שטר פרוע אין לו ערך, שאסור אף בשהיה. **ור' יהודה סבר** [סבור]: **מותר לשהות שטר פרוע** ויכול להשתמש בנייר.


###### Steinsaltz on Shabbat 78b:8
[Steinsaltz on Shabbat 78b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/78b:8)

**אביי אמר: דכולי עלמא** [לדעת הכל] **אסור לשהות שטר פרוע, והכא** [וכאן] **ב**שאלה אם **מודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו, קמיפלגי** [חלוקים הם], שה**תנא קמא סבר** [הראשון סבור] אפילו **מודה** אדם **בשטר שכתבו** — **צריך** להביאו לבית דין ו**לקיימו** על פי חקירה אם אין השטר מזוייף. ואם אי אפשר לקיימו, יכול הלווה לומר — כבר פרעתי את השטר. **ור' יהודה סבר** סבור כי **מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו.** וגובה בו, ונאמן השטר יותר מטענת הלווה. **ומאי** [ומה פירוש] זה ששנינו **"עד שלא פרעו" ו"משפרעו"** —