## Steinsaltz on Shabbat Daf 80b

###### Steinsaltz on Shabbat 80b:1
[Steinsaltz on Shabbat 80b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:1)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] **המוציא שיער** שיעורו **כדי לגבל בו את הטיט,** שנוהגים לערב שיער בטיט כדי לחזקו. ו**טיט** שיעורו כדי **לעשות** בו **פי כור של צורפי זהב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 80b:2
[Steinsaltz on Shabbat 80b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:2)

שנינו במשנה ששיעור ה**סיד** להוצאת שבת הוא שיהא בו **כדי לסוד** קטנה שבבנות. **תנא** [שנה] החכם בתוספתא: **כדי לסוד אצבע** של **קטנה שבבנות,** שבעזרת הסיד היו מרככים ומעדנים את העור. **אמר רב יהודה** שכך **אמר רב,** מלפנים היה לסיד שימוש אחר: **בנות ישראל שהגיעו לפירקן** בסימני התבגרות **ולא הגיעו** עדיין **לשנים** של בגרות ורוצות להשיר את השערות, וכן נשים הרוצות להשיר שערותיהן לנוי, **אם היו בנות עניים** — **טופלות** (מורחות) **אותן** (את עצמן) **בסיד. בנות עשירים** — **טופלות אותן בסולת. בנות מלכים** — **טופלות אותן בשמן המור,** וכפי **שנאמר: "**כי כן ימלאו ימי מרוקיהן **ששה חדשים בשמן המור"** (אסתר ב, יג). ואגב שואלים: **מאי** [מהו] **שמן המור? רב הונא בר חייא אמר: סטכת** (מין שמן מבושם). ו**רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית** שממצים מזית **ש**עדיין לא **הביאה שליש** בישולו, והשמן חריף ומסייע להשרת השיער. **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' יהודה אומר: אנפיקנון** הוא **שמן זית שלא הביאה שליש. ולמה סכין אותו** — לפי **שמשיר את השיער ומעדן** את **הבשר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 80b:3
[Steinsaltz on Shabbat 80b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:3)

ולענין הסיד מסופר: **רב ביבי הויא ליה ברתא** [היתה לו בת], **טפלה** בסיד **אבר אבר** ונתייפתה עד שכתוצאה מכך **שקל בה** [נטל בשבילה] **ארבע מאות זוזי** [זוז] כמתנות נוסף לנדונייתה. **הוה ההוא גוי בשבבותיה** [היה גוי אחד בשכנותו] של רב ביבי. **הויא ליה ברתא** [היתה לו לאותו גוי בת] ורצה לעשות כמוהו, **טפלה בחד זימנא** [בפעם אחת] **ומתה. אמר: קטל** [הרג] **רב ביבי לברתי** [את בתי]. **אמר רב נחמן: רב ביבי דשתי שיכרא** [שנוהג לשתות שכר] — **בעיין בנתיה טפלא** [צריכות בנותיו טפילא בסיד], שהשיכר מגדל את השיער, **אנן דלא שתינן שיכרא** [אנחנו שאיננו שותים שיכר] — **לא בעיין בנתן טפלא** [אין בנותינו צריכות מריחה בסיד].


###### Steinsaltz on Shabbat 80b:4
[Steinsaltz on Shabbat 80b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:4)

ב שנינו במשנה ש**ר' יהודה אומר** ששיעור הטפילה הוא **כדי לסוד כלכול,** ור' נחמיה אומר לסוד אנדיפי. ושואלים: **מאי** [מהו] **כלכול ומאי** [ומהו] **אנדיפי? אמר רב** הסבר הדברים הוא: **צידעא ובת צידעא** [הרקה, והמקום שתחת הרקה]. ומקשים: **למימרא דשיעורא** [שהשיעור] של **ר' יהודה נפיש** [הוא הגדול]? **הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש** [והרי מוחזק בידינו ששיעורם של חכמים הוא הגדול]! ומשיבים: שיעורו של ר' יהודה הוא **זוטא מדרבנן** [קטן מזה של חכמים], **ונפיש** [וגדול] **מ**שיעורו של **ר' נחמיה. מיתיבי** [מקשים] על הסבר זה ממה ששנינו בברייתא, ש**אמר רבי: נראין דברי ר' יהודה** ושיעורו **ב**סיד **חבוט** (שהומס במים), **ודברי ר' נחמיה בביצת הסיד** (גושי סיד). **ואי סלקא דעתך צידעא ובת צידעא, אידי ואידי** [ואם עולה על דעתך שאלה הם הרקה ומה שתחת לרקה, אלה ואלה] בסיד **חבוט הוא** הוא שמשתמשים! **אלא אמר ר' יצחק, אמרי דבי** [אומרים בני בית המדרש] של **ר' אמי:** מה שאמר ר' נחמיה "אנדיפי" פירושו — **אאנדיפא,** שמורחים בסיד את תוכו של כלי חרס המכיל יין.


###### Steinsaltz on Shabbat 80b:5
[Steinsaltz on Shabbat 80b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:5)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב כהנא: וכי אדם עושה מעותיו אנפרות** [הפסד, בזבוז]?! שהרי בכך הוא מקלקל את גם את הסיד וגם את היין! **אלא אמר רב כהנא:** סיד זה אין שמים בכלי אלא מסמנים בו מבחוץ **שנתות,** שמסמנים על ידן שיעורים שונים בכלי. ו**כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: בבית המקדש **שנתות היו ב**מידה של **הין** למדידת היין, שבה היו מסמנים **עד כאן ל**קרבן **פר** (חצי ההין), **עד כאן ל**קרבן **איל** (שליש הין). **עד כאן ל**קרבן **כבש** (רבע הין). **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **מאי** [מהו] **"אנדיפא"** — **אפותא** [המצח], ועליו היו טופלים סיד לא להשרת השערות, אלא רק להעדין ולרכך את העור, ולשם זה אפשר להשתמש בסיד סמיך. וראיה לשימוש לשון זה **כי הא דההוא בר גלילא דאיקלע** [כמו בן גליל אחד שהזדמן] **לבבל,** ו**אמרו ליה** [לו]: **קום** [עמוד] ו**דרוש לנו ב**תורת הסוד הנקראת **"מעשה מרכבה". אמר להו** [להם]: **אדרוש לכו** [לכם] **כ**פי ש**דרש ר' נחמיה לחבריה** [לחבירו]. **ונפקא ערעיתא מן כותלא ומחתיה באנדיפי ומית** [ויצאה צירעה מן הכותל ועקצה אותו במצחו ומת]. ומכאן שלשון "אנדיפי" משמעו — מצח. **ו**לגוף הדבר **אמרו ליה** [לו] על אותו גלילי במשחק מילים: **מן דיליה דא ליה** [משלו זו לו], שנענש בשל גאוותו שרצה לדרוש ברבים במעשה מרכבה.


###### Steinsaltz on Shabbat 80b:6
[Steinsaltz on Shabbat 80b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:6)

ג משנה **אדמה** שיעורה לענין איסור הוצאה בשבת **כחותם המרצופין** (השקים הגדולים) שמשתמשים באדמה כדי לחתום את פי השק שיהיה ניכר אם נפתח, אלו **דברי ר' עקיבא. וחכמים אומרים:** אין צורך בשיעור מרובה זה ודי בכדי **חותם האיגרות. זבל וחול הדק** שיעורם **כדי לזבל קלח של כרוב,** אלו **דברי ר' עקיבא. וחכמים אומרים:** בפחות מזה, **כדי לזבל** צמח של **כרישא** (כרתי, חציר). **חול הגס,** שיעורו — **כדי ליתן על מלא כף סיד. קנה** שיעורו — **כדי לעשות** ממנו **קולמוס. ואם היה** הקנה **עבה** ואינו ראוי לכתוב בו, **או** שהיה **מרוסס** (שבור לרסיסים), שיעורו **כדי לבשל בו ביצה** ה**קלה** לבישול שבביצים, כשהיא כבר **טרופה** (מעורבת ובחושה) **ונתונה באילפס.**


###### Steinsaltz on Shabbat 80b:7
[Steinsaltz on Shabbat 80b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:7)

ד גמרא שנינו במשנה ששיעור חול הגס הוא כדי ליתן **על מלא כף סיד.** ו**תנא** [שנה] החכם בתוספתא שהכוונה היא **כדי ליתן על פי כף של סיידין** ולא כף אכילה. ושואלים: **מאן** [מיהו] ה**תנא** הסבור ש**חול מעלי ליה** [מועיל לו] **לסיד,** ולכן נותנים אותו בסיד? **אמר רב חסדא:** שיטת **ר' יהודה היא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: מפני האבילות על חורבן בית המקדש **לא יסוד אדם את ביתו בסיד** שכולו לבן, **אלא אם כן עירב בו תבן או חול,** שכגון זה אין מראהו נאה כל כך. **ר' יהודה אומר: תבן מותר, חול אסור, מפני שהוא,** החול, בהיותו מעורב בסיד יוצר **טרכסיד** (מעין מלט לבן). והרי שר' יהודה הוא הסבור שנוהגים לשים חול בתוך הסיד. **רבא אמר: אפילו תימא** [יכול אתה לומר] שמשנתנו כשיטת חכמים החולקים על ר' יהודה, ואולם יש לומר כי **קילקולו זהו תיקונו.** שאמנם סבורים חכמים שהחול מקלקל, אך כיון שלאחר חורבן מותר להשתמש רק בסיד מקולקל קצת, יש בעירוב החול משום תיקון.


###### Steinsaltz on Shabbat 80b:8
[Steinsaltz on Shabbat 80b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:8)

ה שנינו במשנה ששיעור **קנה** להוצאת שבת הוא **כדי** שאפשר **לעשות** ממנו **קולמוס,** ולא נתפרש גודלו. **תנא** [שנה] החכם בתוספתא: הוא **קולמוס המגיע לקשרי** (פרקי) **אצבעותיו. בעי** [שאל] **רב אשי:** האם מדובר כאן ב**קשר** (פרק) **העליון** של האצבעות **או** ה**קשר התחתון?** לשאלה זו לא נמצא פתרון ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 80b:9
[Steinsaltz on Shabbat 80b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/80b:9)

שנינו ש**אם היה** הקנה **עבה,** שאינו ראוי לכתוב בו דנים אותו כעץ הסקה, אם די בו כדי לבשל ביצה טרופה. **תנא** [שנה] החכם בתוספתא: טרופה משמעו — **טרופה בשמן ונתונה באילפס. אמר ליה** [לו] **מר בריה** [בנו] של **רב הונא לבריה** [לבנו]: **מי שמיע לך** [האם שמעת]? **ביצה קלה** הכתובה במשנה זו **מאי היא** [מהי]? **אמר ליה** [לו]: **ביעתא דצילצלא** [ביצה של תור] אמר לו: **מאי טעמא** [מה טעם] אומר אתה כך? **משום דזוטרא** [שהיא קטנה]? אם כן **אימא** [אמור]: ביצה **דציפרתא** [ציפור דרור]! **אישתיק** [שתק] ולא ידע להסביר. ואחר כך שאל: **מידי שמיע** [וכי נשמע] **לך,** ידוע לך, **בהא** [בענין זה]? **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר רב ששת:** מדובר כאן ב**ביצת תרנגולת. ומאי קרו** [ומה הסיבה שקוראים] **לה "ביצה קלה"** — כי **שיערו חכמים** ש**אין לך ביצה קלה לבשל יותר מביצת תרנגולת.** והקשה לו: **ומאי שנא** [ומה שונה] ש**כל שיעורי שבת** האמורים במאכלי אדם הם **כגרוגרת והכא** [וכאן] **כביצה? אמר ליה** [לו], כך **אמר רב נחמן: כגרוגרת** בלבד **מביצה קלה,** ואין משערים בכל הביצה.