## Steinsaltz on Shabbat Daf 81a

###### Steinsaltz on Shabbat 81a:1
[Steinsaltz on Shabbat 81a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:1)

א משנה **עצם** שיעורו להוצאה **כדי לעשות** ממנו **תרווד** (כף). **ר' יהודה אומר: כדי לעשות ממנו חף** (מפתח). **זכוכית** — **כדי לגרור** (לגרד, להחליק) **בו** את **ראש הכרכר** (מקל מחודד שבידי האורגים). **צרור או אבן** — **כדי לזרוק בעוף** להבריחו. **ר' אלעזר בן יעקב אומר: כדי לזרוק בבהמה,** שדרושה לכך אבן גדולה יותר.


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:2
[Steinsaltz on Shabbat 81a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:2)

ב גמרא שואלים: **למימרא דשיעורא** [האם נאמר שהשיעור] של **ר' יהודה** בענין עצם **נפיש** [גדול יותר]? שמפתחות שבאותם הימים גדולים היו, ו**הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש** [והרי מוחזק בידינו שהשיעור של חכמים גדול יותר]! **אמר עולא:** אין המדובר כאן בכל המפתח, אלא **חפי פותחת** (השיניים שבמפתח). וכיון שהוזכרו אלה מביאים את מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **חפי פותחת** כשהם לעצמם שאינם ראויים לכל שימוש הריהם **טהורין,** אינם מקבלים טומאה. ואולם אם **קבען בפותחת** — טמאים מפני שהם חלק מכלי. **ו**חפין **של גל** (שיניים שבמנעול דלת) **אף על פי שחיברן בדלת וקבען במסמרים** — **טהורין, שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע** עצמה, וקרקע אינה מקבלת טומאה.


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:3
[Steinsaltz on Shabbat 81a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:3)

שנינו במשנה ששיעור ה**זכוכית** הוא **כדי לגרור בו** את ראש הכרכר. **תנא** [שנה] החכם בתוספתא דברים אלו בשינוי: שיעור ה**סכוכית** כדי להתחייב בהוצאתה בשבת הוא, כשיש בה **כדי לפצוע** (לחתוך) **בה שני נימין** (חוטים) **כאחת,** שמשתמשים בשבר זכוכית כבסכין.


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:4
[Steinsaltz on Shabbat 81a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:4)

עוד שנינו במשנה כי שיעור **צרור או אבן הוא כדי לזרוק בעוף.** ו**ר' אליעזר** בן יעקב אומר: כדי לזרוק בבהמה. **אמר ר' יעקב** שכך **אמר ר' יוחנן: והוא** דווקא אם אבן זו גדולה עד **שמרגשת בה** הבהמה. **וכמה שיעורו? תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אלעזר בן יעקב אומר: משקל עשרה זוז.**


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:5
[Steinsaltz on Shabbat 81a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:5)

ג מסופר: **זונין על לבי מדרשא** [נכנס לבית המדרש] ו**אמר להו** [להם] לחכמים: **רבותי, אבנים של בית הכסא** שהיו משתמשים בהם אז לקינוח **שיעורן** לענין הוצאה בשבת **בכמה?** כמה מהן מותר לטלטל לצורך זה בשבת? **אמרו לו:** לוקחים שלוש אבנים בלבד, אחת **כזית** אחת **כאגוז** ואחת **כביצה. אמר להו** [להם]: **וכי טורטני** [מאזניים] **יכניס** וישקול כל אבן שהוא לוקח? **נמנו וגמרו** שאין בודקים באבנים אלא לוקח **מלא היד. תניא** [שנויה ברייתא]: **ר' יוסי אומר:** שיעור אבני בית הכסא: **כזית כאגוז וכביצה. ר' שמעון בר' יוסי אומר משום** (בשם) **אביו** ר' יוסי: אין בודקים באבנים אלא נוטלים מהם **מלא היד.**


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:6
[Steinsaltz on Shabbat 81a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא **(בשבת): שלוש אבנים מקורזלות** (מחודדות) **מותר להכניס לבית הכסא. וכמה שיעורן? ר' מאיר אומר: כאגוז. ר' יהודה אומר: כביצה. אמר רפרם בר פפא** שכך **אמר רב חסדא: כמחלוקת כאן כך מחלוקת** בין חכמים אלה **ב**שיעור גודלו המינימלי של **אתרוג.** ותוהים: מדוע תולה הוא לסימן את המחלוקת באתרוג במחלוקת זו? והרי **התם מתניתין** [שם באתרוג משנה היא] והיא ידועה לכל, וכאן היא רק **ברייתא** שאינה ידועה וצריך לתת בה סימן. **אלא** יש להפוך את הגירסה ולומר: **כמחלוקת באתרוג כך מחלוקת כאן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:7
[Steinsaltz on Shabbat 81a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:7)

ד **אמר רב יהודה: אבל לא** לוקחים לצורך בית הכסא **את הפאייס.** ושואלים: **מאי** [מה הפירוש] **"פאייס"? אמר ר' זירא:** אלה הם **כרשיני בבלייתא** [גושי רגבים שבבבל] שהם רכים ונפרכים. **אמר רבא: אסור למשמש** בפי הטבעת **בצרור בשבת** לסייע בעשיית צרכיו **כדרך שממשמש בחול. מתקיף לה** [מקשה על כך] **מר זוטרא:** והאם לדעת רבא **ליסתכן** [שיסתכן] במניעת צרכיו? ומסבירים: הכוונה היא שיעשה זאת **כלאחר יד,** ולא כדרך שעושים זאת כרגיל. בשיעור האבנים **אמר ר' ינאי: אם יש מקום קבוע** עבורו **לבית הכסא** — יכול להכניס אבנים **מלא היד,** שאם אינו נצרך להם עתה ישתמש בהם בשעה אחרת. **אם לאו** [לא] — יכניס **כהכרע** (כגודל רגל) **מדוכה קטנה של בשמים. אמר רב ששת: אם יש עליה** (על האבן) **עד,** כלומר, סימן שהשתמשו בה כבר לצורך בית הכסא — **מותר** לטלטלה לצורך זה בשבת, ואין מקפידים בגודל.


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:8
[Steinsaltz on Shabbat 81a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:8)

**מיתיבי** [מקשים על כך]: וכי הקינוח באבן כזו מותר? והרי אמרו חכמים: **עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות** (טחורים), **ואלו הן: האוכל עלי קנים, ועלי גפנים, ולולבי** (ענפים דקים, קנוקנות) **גפנים, ומוריגי בהמה** (בשר מחוספס שבבהמה) **בלא מלח, ו**האוכל **שדרו של דג, ו**כן האוכל **דג מליח שלא בישל** אותו **כל צורכו, והשותה שמרי יין, והמקנח בסיד ובחרסית** או **בצרור שקינח בו חברו. ויש אומרים: אף התולה עצמו** (מתאמץ מדי) **בבית הכסא.** למדנו מכאן שסכנה לבריאות להשתמש בצרור שקינח בו חבירו! ומתרצים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] שאסרו הרי זה כשעדיין הרושם הוא **לח,** ואילו **הא** [זה] שהתירו — **הרי זה ביבש. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **כאן** שאסרו — הרי זה **מצד אחד,** שחושב להשתמש באותו צד עצמו. **וכאן** שהתירו — משני **צדדים,** שחושב להשתמש בצד האחר של אותו צרור. **ואיבעית אימא: הא** [זה] שהתירו הרי זה בצרור **דידיה** [שלו], שקינח בו הוא עצמו, **הא** [זה] שאסרו הרי זה בצרור **דחבריה** [של חבירו], שהשתמש בו חבירו ורק בו יש חשש סכנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:9
[Steinsaltz on Shabbat 81a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:9)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף:** אם **ירדו עליה** על אבן זאת **גשמים ונטשטשו** הסימנים שעליה **מהו** הדין בכגון זה, האם מותר להוציאה בשבת כדין אבן העשוייה לקינוח, או מאחר שנטשטשו הסימנים יתכן וראויה היא לדבר אחר, ואסור אם כן להוציאה? **אמר ליה** [לו]: **אם היה רישומן ניכר** — **מותר,** שניכר בה שהיא מיועדת אך לקינוח.


###### Steinsaltz on Shabbat 81a:10
[Steinsaltz on Shabbat 81a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81a:10)

**בעא מיניה** [שאל ממנו] **רבה בר רב שילא מרב**