## Steinsaltz on Shabbat Daf 81b

###### Steinsaltz on Shabbat 81b:1
[Steinsaltz on Shabbat 81b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81b:1)

**חסדא: מהו** הדין, האם מותר **להעלותם** לאבנים אלו **אחריו לגג** אם שם בית הכסא שלו, ושמא יש לאסור משום טירחה יתירה? **אמר ליה** [לו]: מותר, שכן **גדול כבוד הבריות שדוחה** אף **את** מצוות **"לא תעשה" שבתורה,** ומשום כבוד הבריות התירו לו לטלטל את האבנים. ומסופר: **יתיב** [ישב] **מרימר וקאמר לה להא שמעתא** [ואמר אותה, את ההלכה הזאת] **איתיביה** [הקשה לו] **רבינא למרימר** ממה ששנינו בברייתא, ש**ר' אליעזר אומר: נוטל אדם קיסם, מ**מה **ש**מונח **לפניו** על הקרקע **לחצות** (לחצוץ) ולנקות **בו שיניו. וחכמים אומרים: לא יטול** מן הקרקע שהוא מוקצה, **אלא מן האבוס של בהמה,** שהוא עומד ומוכן לשימוש הבהמה בשבת. הרי שאת חציצת שיניו, אף שיש בה משום כבוד הבריות, לא התירו בשל איסור מוקצה! ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **התם** [שם] — **אדם קובע מקום לסעודה** ויודע היכן יסעד, והיה עליו להכין את הקיסמים מבעוד יום. **הכא** [כאן] — וכי **אדם קובע מקום לבית הכסא?** אלא נפנה לצרכיו בכל מקום שמוצא.


###### Steinsaltz on Shabbat 81b:2
[Steinsaltz on Shabbat 81b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81b:2)

א **אמר רב הונא: אסור לפנות** (להיפנות) לצרכיו **בשדה ניר** (חרוש) **בשבת,** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **אילימא** [אם תאמר] **משום דוושא** [דריסה], שהנפנה בשדה דורך על התלמים ומקלקל אותם — אם כן **אפילו בחול נמי** [גם כן] יהא אסור! **ואלא** תאמר שהוא **משום** שיש לחשוש שיקנח ברגב אדמה שיש עליו **עשבים, והאמר** [והרי אמר] **ריש לקיש: צרור שעלו בו עשבים** — **מותר לקנח בה** בשבת, אף שבתוך כך נתלשים ממנו העשבים שגדלו בו. **ו**אף ש**התולש ממנה בשבת** עשבים בכוונה — **חייב חטאת,** כיון שאינו מתכוון לתלישה — מותר. **אלא** החשש הוא **דילמא נקיט מעילאי ושדא לתתאי, ומיחייב** [שמא יקח צרור ממקום גבוה ויזרקנו למקום נמוך, ויתחייב] **משום** דברי **רבה.** ש**אמר רבה:** מי ש**היתה לו גומא וטממה** [וסתמה] אם היה זה **בבית** — **חייב משום** מלאכת **בונה,** ואם היה זה **בשדה** — **חייב משום** מלאכת **חורש.**


###### Steinsaltz on Shabbat 81b:3
[Steinsaltz on Shabbat 81b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81b:3)

ב **גופא** [לגוף] הדברים, שנינו ש**אמר ריש לקיש: צרור שעלו בו עשבים** — **מותר לקנח בה** בשבת. **והתולש ממנה בשבת** בכוונה תחילה — **חייב חטאת. אמר רב פפי: שמע מינה** [למד ממנה] **מ**דברי **ריש לקיש** כי **האי פרפיסא** [עציץ נקוב זה] — **שרי לטלטולי** [מותר לטלטלו] בשבת. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב כהנא: אם אמרו** שמותר לטלטל צרור שעליו עשבים **לצורך,** וכי **יאמרו** שמותר לטלטל אף **שלא לצורך?! אמר אביי: פרפיסא** [עציץ נקוב], **הואיל ואתא לידן** [ובא לידינו] לדון בו **לימא ביה מילתא** [אומר בו דבר]: אם **היה מונח על גבי קרקע, והניחו** בשבת **על גבי יתדות** — **מיחייב** [חייב] **משום** מלאכת **תולש,** שהרי יכול השורש של הצמח בעציץ לחדור דרך הנקב אל הקרקע, וכשהוא מגביהו הרי זה כתולשו מן הקרקע. וכן אם **היה מונח על גבי יתידות והניחו על גבי קרקע** — **חייב משום** מלאכת **נוטע.**


###### Steinsaltz on Shabbat 81b:4
[Steinsaltz on Shabbat 81b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81b:4)

ג **אמר ר' יוחנן: אסור לקנח בחרס בשבת.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **אילימא** [אם תאמר] **משום סכנה** שמא ייפצע בקצותיו החדים של החרס — אם כן **אפילו ב**ימות ה**חול נמי** [גם כן] ייאסר. **ואלא משום** שמביא הדבר עליו **כשפים** — אם כן לטעם זה **אפילו בחול נמי** [גם כן] **לא** יותר הדבר! **ואלא משום** שיש לחשוש בשבת ל**השרת נימין** (שערות) הנחתכות אגב קינוח בחרס — הרי **דבר שאין מתכוין הוא,** ודבר שאין מתכוין — מותר. **אמר להו** [להם] **רב נתן בר אושעיא** לשואלים: **גברא רבה** [אדם גדול] **אמר מילתא** [דבר], הבה **נימא בה טעמא** [נאמר בו טעם]. וכך נסביר את דברי ר' יוחנן: **לא מיבעיא** [נצרכה] להודיענו **בחול** שהוא **אסור** מן הטעמים שלעיל, **אבל בשבת** היינו אומרים **הואיל ואיכא** [ויש] **תורת כלי עליו,** ואינו מוקצה, ואם כן **שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר], ועדיף להשתמש בו מאשר בצרור שיש בו דין מוקצה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הלכה זו לאסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 81b:5
[Steinsaltz on Shabbat 81b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81b:5)

**רבא מתני לה** [שונה אותה, מסביר] את דברי ר' יוחנן **משום השרת נימין, וקשיא ליה** [והוקשה לו] ומקשה מדברי **ר' יוחנן** על דברי **ר' יוחנן: מי** [האם] **אמר ר' יוחנן** כי **אסור לקנח בחרס בשבת? אלמא** [מכאן] **דבר שאין מתכוין** — **אסור. והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן** כלל: **הלכה כסתם משנה. ותנן** [ושנויה ברייתא]: **נזיר** שאסור לו לספר את שערותיו **חופף** את השיער **ומפספס** (מפריד את השערות בידים), **אבל לא סורק,** שבודאי ישיר שערות בסריקה. ומכאן שאין חוששים להשרת שיער בתוך החפיפה, כיון שאינו מתכוון לכך! **אלא מחוורתא** [מחוור, ברור] **כ**פי שהסביר זאת **רב נתן בר אושעיא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 81b:6
[Steinsaltz on Shabbat 81b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/81b:6)

ושואלים: **מאי** [מה הם] **כשפים** שאמרנו שקינוח בחרס גורם להם? ומסבירים: **כי הא** [כמו מעשה זה] ש**רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו קא אזלי בארבא** [היו הולכים לדרכם בסירה], **אמרה להו ההיא מטרוניתא** [להם גבירה אחת]: **אותבן בהדייכו** [הושיבו אותי לידכם]! **ולא אותבוה** [הושיבוה]. **אמרה איהי מילתא** [היא דבר של כשפים] — **אסרתה לארבא** [ואסרה, קשרה את הספינה] שלא תזוז. **אמרו אינהו מילתא** [הם דבר, שם טהרה] — **שריוהא** [והתירוה]. **אמרה להו** [להם]: **מאי איעביד לכו** [מה אעשה לכם] שאוכל להזיקכם בכשפים?