## Steinsaltz on Shabbat Daf 82a

###### Steinsaltz on Shabbat 82a:1
[Steinsaltz on Shabbat 82a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:1)

**דלא מקנח לכו בחספא** [והלא אין אתם מקנחים בחרס] **ולא קטיל לכו** [ואין אתם הורגים] **כינא** (כינה) **אמנייכו** [על בגדיכם], **ולא שליף לכו ירקא ואכיל לכו מכישא דאסיר גינאה** [ואין אתם מוציאים ירק ואוכלים לפני שאתם מתירים את האגודה שקשר הגנן], ומכאן שכל אלה מביאים סכנת כשפים.


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:2
[Steinsaltz on Shabbat 82a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:2)

א **אמר ליה** [לו] **רב הונא לרבה בריה** [בנו]: **מאי טעמא לא שכיחת קמיה** [מה טעם אינך מצוי] לפני **רב חסדא דמחדדן שמעתיה** [שמחודדות שמועותיו, הלכותיו]? **אמר ליה** [לו] רבה: **מאי איזיל לגביה** [מה אלך אליו]? **דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא** [שכאשר אני הולך אליו מושיב הוא אותי ומעסיקני בענייני עולם שאינם דברי תורה]. ולמשל **אמר לי: מאן דעייל** [מי שנכנס] **לבית הכסא לא ליתיב בהדיא** [יישב מיד], **ולא ליטרח טפי** [יטרח, יתאמץ מידי], משום **דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב** [שכרכשתא זו, סופו של המעי התחתון יושב, תלוי, על שלוש שיניים], שהם השרירים האוחזים אותו, ויש לחשוש **דילמא** [שמא] מתוך המאמץ **משתמטא** [יישמטו] **שיני** ה**כרכשתא ואתי** [ויבוא] בתוך כך **לידי סכנה. אמר ליה** [לו] רב הונא לרבה בנו: **הוא עסיק** [מתעסק] **בחיי דברייתא** [הבריות] **ואת** [ואתה] **אמרת** שעוסק הוא **במילי דעלמא** [בסתם דברים]?! עכשיו מששמעתי במה דברים אמורים אומר אני כי **כל שכן זיל לגביה** [לך אצלו].


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:3
[Steinsaltz on Shabbat 82a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:3)

ב ועוד בהלכות אלה; מי שנפנה לצרכיו וצריך לקנח ו**היו לפניו צרור** אבן **וחרס, רב הונא אמר: מקנח בצרור ואין מקנח בחרס** משום שעלול להפצע בו. **ורב חסדא אמר: מקנח בחרס ואין מקנח בצרור** משום מוקצה. **מיתיבי** [מקשים על כך ממה ששנינו בברייתא: **היו לפניו צרור וחרס** — **מקנח בחרס ואין מקנח בצרור,** והרי זו אם כן **תיובתא** [קושיה חמורה] על שיטת **רב הונא! תרגמא** [הסבירה] **רפרם בר פפא קמיה** [לפני] **רב חסדא אליבא** [על פי שיטת] **רב הונא:** לא בחרס סתם מדובר אלא **באוגני כלים,** ששפת הכלי חלקה היא, ואין בקינוח בה משום סכנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:4
[Steinsaltz on Shabbat 82a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:4)

נפנה לצרכיו בשבת ו**היו לפניו צרור ועשבים,** נחלקו בכך **רב חסדא ורב המנונא, חד** [אחד מהם] **אמר: מקנח בצרור ואין מקנח בעשבים, וחד** [ואחד מהם] **אמר: מקנח בעשבים ואין מקנח בצרור. מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: **המקנח בדבר שהאור** [האש] **שולטת בו שיניו התחתונות** המחזיקות את המעי **נושרות!** איך אם כן יקנח בעשבים? ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] ששנינו שהותר הדבר הרי זה **ב**עשבים **לחין, הא** [זה] ששנינו שאסרו הרי זה **ביבשין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:5
[Steinsaltz on Shabbat 82a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:5)

ג ובנושאים אלה אמרו: **הנצרך לפנות** (להיפנות) לצרכיו **ואינו נפנה, רב חסדא ורבינא** נחלקו בכך; **חד** [אחד מהם] **אמר: רוח רעה שולטת בו. וחד** [ואחד מהם] **אמר: רוח זוהמא שולטת בו. תניא כמאן דאמר** [שנויה ברייתא כדעת מי שאומר] ש**רוח זוהמא שולטת בו. דתניא** [שכן שנינו בברייתא] **הנצרך לנקביו ואוכל** — דומה לתנור **שהסיקוהו על גבי אפרו, וזו היא תחלת רוח זוהמא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:6
[Steinsaltz on Shabbat 82a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:6)

ועוד אמרו בענין זה, **הוצרך ליפנות ואינו יכול ליפנות, אמר רב חסדא** עצה לדבר: **יעמוד וישב, יעמוד וישב,** ויסייע לו הדבר. **רב חנן מנהרדעא אמר: יסתלק לצדדין** וינסה להיפנות במקום אחר. **רב המנונא אמר: ימשמש בצרור באותו מקום. ורבנן אמרי** [וחכמים אמרו]: **יסיח דעתו. אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי: כל שכן דכי מסח דעתיה לא מפני** [שכאשר יסיח דעתו לא ייפנה]! **אמר ליה** [לו]: רב אשי: יש להבין ש**יסיח דעתו מדברים אחרים,** ויעסוק אך בנסיון להיפנות, ובכך יוושע. **אמר רב ירמיה מדיפתי: לדידי חזי לי ההוא טייעא דקם ויתיב וקם ויתיב עד דשפך כקדרה** [אני ראיתי ערבי אחד שקם וישב, וקם וישב, עד ששפך כקדירה], והרי שעצה זו מקובלת ומועילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:7
[Steinsaltz on Shabbat 82a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:7)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **הנכנס לסעודת קבע** ורוצה להתכונן שלא יוכרח להפנות בשעת הסעודה, **יהלך** לפני הסעודה **עשר פעמים** מהלך **של ארבע ארבע אמות, ואמרי לה** [ויש אומרים]: **ארבע פעמים של עשר עשר אמות** ויעזור הדבר להחיש את פעולת המעיים, **ונפנה, ו**אחר **נכנס וישב** במקומו.


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:8
[Steinsaltz on Shabbat 82a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:8)

ד משנה שיעורו של **חרס** להוצאת שבת — שיהיה בו **כדי ליתן בין פצים לחברו** (בין עמוד לעמוד אחר להפריד ביניהם), אלו **דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר:** צריך החרס להיות גדול עד **כדי** שיוכל **לחתות בו את האור** (האש). **ר' יוסי אומר:** שבר חרס שיעורו **כדי** שיוכל **לקבל בו** (להחזיק) **רביעית. אמר ר' מאיר: אף על פי שאין ראיה לדבר** לשיעור זה שקבעתי, מכל מקום יש **זכר** (רמז) **לדבר** בכתוב, שנאמר: "ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמול **ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד"** (ישעיהו ל, יד). **אמר ליה** [לו] **ר' יוסי: משם** אתה מביא **ראיה?** והרי סופו של הפסוק הוא: **"ולחשף מים מגבא",** הרי ששיעור חשוב של חרס הוא כדי לקבל בו מעט מים.


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:9
[Steinsaltz on Shabbat 82a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:9)

ה גמרא **איבעיא להו** נשאלה להם לבני הישיבה שאלה זו: האם **שיעורא** השיעור של **ר' מאיר נפיש** [גדול יותר], **או שיעורא** [השיעור] של **ר' יוסי נפיש** [גדול יותר]? ואומרים: **מסתברא** [מסתבר] לומר כי **שיעורא** [השיעור] של **ר' יוסי נפיש** [גדול יותר], **ו**אולם לפי ה**מקרא** נראה כי **שיעורא** [השיעור] של **ר' מאיר נפיש** [גדול יותר]. **דאי סלקא דעתך** [שאם יעלה על דעתך] לומר כי **שיעורא** [השיעור] של **ר' יוסי** לגבי חרס **נפיש** [גדול יותר], אם כן וכי תבין את הפסוק שבתחילה **לייט לה במנא זוטרא** [מקלל אותו הנביא שלא יימצא כלי קטן], **והדר לייט לה במנא רבה** [[ואחר כך מקלל אותו בכלי גדול יותר]?! **אמר אביי: מתניתין נמי** [משנתנו גם כן] מדברת בחרס גדול הנצרך **לחתות אש מיקידה** (ממדורה) **גדולה,** ואף במשנה שיעורו של ר' מאיר הוא הגדול.


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:10
[Steinsaltz on Shabbat 82a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:10)

ו שנינו במשנה ש**ר' יוסי אומר: משם ראיה?!** ולדעתו ההוכחה מסופו של אותו פסוק עצמו. ומעירים: **שפיר קאמר ליה** [יפה אמר לו] **ר' יוסי לר' מאיר! ור' מאיר** מה הוא עונה על כך — הוא מסביר כי בסגנון **"לא מיבעיא** [נצרכה] **"קאמר** [אמר]. וכך יש להבין: **לא מיבעיא מידי דחשיב לאינשי** [נצרכה לומר שדבר שחשוב לאנשים] כשבר חרס גדול **לא לישתכח ליה** [יימצא לו], **אלא אפילו מידי דלא חשיב לאינשי** [דבר שאינו חשוב לאנשים] **לא לישתכח ליה** [יימצא לו], ואין לשון הפסוק סותרת את דברי ר' מאיר.


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:12
[Steinsaltz on Shabbat 82a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:12)

א משנה **אמר ר' עקיבא: מניין לעבודה זרה** (פסל אליל, וכיוצא בו) **שמטמאה במשא,** שאדם הנושא אותה בלא לנגוע בה — נטמא, **כ**שם שכך הדין בטומאת ה**נדה** — **שנאמר: "**וטמאתם את צפר פסילי כספך ואת אפודת מסכת זהבך **תזרם כמו דוה צא תאמר לו"** (ישעיהו ל, כב), **מה נדה** הקרויה במקרא "דווה" — **מטמאה במשא. אף עבודה זרה מטמאה במשא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 82a:13
[Steinsaltz on Shabbat 82a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/82a:13)

ב גמרא כיון שדיני עבודה זרה וטומאתה אינם מענין מסכת שבת, מביאים מן המשנה במסכת עבודה זרה את עיקריה של הלכה זו. **תנן התם** [שנינו במשנה שם]: **מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה,** שכותל ביתו הוא גם כותל בית פולחן עבודה זרה, **ונפל** הכותל המפריד — **אסור לבנותו,** שאם יבנהו נמצא שבנה עבור עבודה זרה. ו**כיצד יעשה? כונס** את הכותל **לתוך** הקרקע **שלו ארבע אמות ובונה** שם את הקיר.