## Steinsaltz on Shabbat Daf 83a

###### Steinsaltz on Shabbat 83a:1
[Steinsaltz on Shabbat 83a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/83a:1)

**ו**לשיטת **ר' עקיבא למאי הלכתא איתקש** [למה, לאיזו הלכה הוקשה, הושוותה] עבודה זרה **לנדה?** — **ל**ענין טומאת **משא, לוקשיה** [שיקיש, ישווה אותה] **לנבלה** ולא יצטרך להשוותה לנידה ולשרץ! ומשיבים: **אין, הכי נמי** [כן, גם כן כך] **אלא** ההשוואה לנדה באה ללמדנו **מה נדה אינה** מטמאה **לאברין,** שנדה הנשענת באבר אחד בלבד על חפץ אינה מטמאה במשא (ראב"ד), **אף עבודה זרה אינה** מטמאה **לאברין,** שחלק מעבודה זרה שוב אינו מטמא. ושואלים: **אלא הא דבעי** [שאלה זו ששאל] **רב חמא בר גוריא** אם **עבודה זרה ישנה** טומאתה **לאברים או אינה** מטמאה **לאברים, תיפשוט ליה מהא** [תפתור לו שאלה זו מכאן] **בין לרבנן** [לשיטת חכמים] **בין ל**שיטת **ר' עקיבא** ש**אינה לאברים,** שהרי לפי הסבר זה גם ר' עקיבא מודה בכך! ודוחים: **רב חמא בר גוריא כרבה מתני** [שונה] **ובעי לה אליבא** [ועדיין יש מקום לשאול אותה לפי שיטת] **ר' עקיבא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 83a:2
[Steinsaltz on Shabbat 83a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/83a:2)

א מעתה באים לברר את שני ההסברים על פי מקורות אחרים. **מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: **עבודה זרה** טמאה **כשרץ, ומשמשיה** טמאים אף הם **כשרץ. ר' עקיבא אומר: עבודה זרה** מטמאה **כנדה ומשמשיה** מטמאים **כשרץ. בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **ר' אלעזר** — **ניחא** [נוח הדבר] **אלא ל**שיטת **רבה קשיא** [קשה], שהרי מכאן יוצא שהמחלוקת היא אם עבודה זרה כשרץ או כנידה, ולא באבן מסמא! **אמר** [יכול היה לומר] **לך רבה** כתשובה: **מי אלימא ממתניתין** [האם חזקה היא זו יותר ממשנתנו], **דקתני** [שהרי אף במשנתנו שנינו]: **"עציו ואבניו ועפריו מטמאין כשרץ" ואוקימנא** [והעמדנו, והסברנו] **מאי** [מהו] **כשרץ** — לא לכל דבר, אלא **דלא** [שאינו] **מטמא ב**טומאת **אבן מסמא, הכא נמי** [כאן גם כן] **דלא** [שאינו] **מטמא באבן מסמא,** ואף ברייתא זו נבין באותה דרך.


###### Steinsaltz on Shabbat 83a:3
[Steinsaltz on Shabbat 83a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/83a:3)

ב ועוד **מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו: **גוי וגויה** שגזרו חכמים עליהם שיהיו מטמאים כזבים, **עבודה זרה ומשמשיה** — **הן** מטמאים, **ו**אולם **לא היסטן,** שהמסיטם (מזיזם, נושאם) אינו נטמא. **ר' עקיבא אומר: הן והיסטן,** שאף אלה מטמאים במשא. **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **ר' אלעזר** — **ניחא** [נוח, מובן הדבר], **אלא לרבה קשיא** [קשה] **אמר** [יכול היה לומר] **לך רבה: וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] **גוי וגויה נמי** [גם כן] **הן** מטמאים **ולא היסטן?! והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **"דבר אל בני ישראל** ואמרתם אליהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא**"** (ויקרא טו, ב). ומכאן למדנו שמדין תורה רק **בני ישראל** הם **מטמאין בזיבה ואין גוים מטמאין בזיבה, אבל גזרו עליהן** חכמים **שיהו כזבין לכל דבריהן** (דיניהם) ומאחר שהגוים דינם כזבים — מטמאים הם גם במשא. ולפיכך אותה ברייתא שנאמר בה שאין הגוים מטמאים במשא, משובשת היא וצריכה תיקון.


###### Steinsaltz on Shabbat 83a:4
[Steinsaltz on Shabbat 83a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/83a:4)

**אלא רבה מתרץ לטעמיה** [ מתרץ ומוסיף על דברי הברייתא לשיטתו] וכך הוא שונה: **גוי וגויה** מטמאים **הן והיסטן ואבן מסמא שלה,** ו**עבודה זרה** מטמאים **היא והיסטה, אבל לא אבן מסמא שלה. ר' עקיבא אומר:** אף **עבודה זרה** מטמאים **היא והסיטה ואבן מסמא שלה.** וכן **ר' אלעזר מתרץ** [מיישב] את הדברים ומוסיף על ברייתא זו, וכך הוא לומד: **גוי וגויה** מטמאים **הן והיסטן ואבן מסמא שלהן, עבודה זרה** מטמאה **היא ו**אולם **לא היסטה. ור' עקיבא אומר: עבודה זרה** מטמאה **היא והסיטה**.


###### Steinsaltz on Shabbat 83a:5
[Steinsaltz on Shabbat 83a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/83a:5)

ג **מתקיף לה** [מקשה עליו] על הסבר זה **רב אשי:** לפי הדרך שהסברנו אין להבין **מאי** [מה] נתחדש על המלה **"הן"** שבברייתא זו? ודי היה לומר שמטמאים והיסטן מטמא, ואילו ההדגשה "הן" חייבים לראותה כבעלת משמעות מיוחדת! **אלא אמר רב אשי, הכי קאמר** [כך אמר]: **גוי וגויה בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן** — **טמאים,** שמיוחדת טומאת זיבה, שכל דבר שהזב מזיזו ממקומו אף אם לא נגע בו במישרין — נטמא. ואילו **עבודה זרה שהסיטה אחרים** — **טהורין,** ואילו **אחרים שהסיטו אותה** (במשא) — **טמאים. משמשיה** של עבודה זרה, **בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן** — **טהורים.** ו**ר' עקיבא אומר: גוי וגויה ועבודה זרה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן** — **טמאים. משמשיה, בין הן שהסיטו אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן** — **טהורין,** ועל ידי כך קבלה כל מלה במשפט המקורי את מובנה המדויק, גם לגבי המלה 'הן' וגם לגבי המונח 'היסט'.


###### Steinsaltz on Shabbat 83a:6
[Steinsaltz on Shabbat 83a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/83a:6)

ד הסברו של רב אשי מבאר את הברייתא, אך לגוף הדברים שואלים: לגבי **עבודה זרה, בשלמא** [נניח] **אחרים שהסיטו אותה** — **משכחת לה** [מוצא אתה כעין זה]. **אלא היא שהסיטה את אחרים היכי משכחת לה** [איך מוצא אתה אותה]? וכיצד יתכן שעבודה זרה תוכל לפעול ולהסיט דברים? **אמר רמי בריה** [בנו] של **רב ייבא** אפשר למצוא אפשרות כזאת, **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: היה **הזב בכף מאזנים** אחת, **ואוכלין ומשקין בכף** ה**שנייה, כרע הזב,** שהכריעה, הכבידה, כף המאזנים של הזב — **טמאין** המאכלים שבכף השניה משום שהזב הסיט אותם ממקומם.