## Steinsaltz on Shabbat Daf 85a

###### Steinsaltz on Shabbat 85a:1
[Steinsaltz on Shabbat 85a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/85a:1)

**וקים להו לרבנן דחמשא בשיתא לא ינקי מהדדי** [ומוחזק להם לחכמים שחמישה זרעים בששה טפחים אינם יונקים זה מזה].


###### Steinsaltz on Shabbat 85a:2
[Steinsaltz on Shabbat 85a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/85a:2)

א ושואלים: **ומנלן דהא דקים להו לרבנן מילתא היא** [ומנין לנו שמה שמוחזק להם לחכמים דבר הוא], ואפשר לסמוך על מסורותיהם לענין זה? ש**אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: מאי דכתיב** [מה משמעות כתוב זה שנאמר]: **"לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים** בנחלתך אשר תנחל" (דברים יט, יד), כוונתו: **גבול שגבלו ראשונים** וקבעו מה הם התחומים הדרושים לכל צמח, אותו **לא תסיג,** ושואלים: **מאי** [מה משמעות] הלשון **"גבלו ראשונים"? אמר ר' שמואל בר נחמני** שכך **אמר ר' יונתן: מאי דכתיב** [מה משמעות זה שנאמר] **"אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ** לוטן ושובל וצבעון וענה**"** (בראשית לו, כ), **אטו כולי עלמא** [וכי כל שאר העולם] **יושבי רקיע נינהו** [הם]? שמודגש באלה שהם יושבי הארץ?! **אלא** לומר **שהיו בקיאין** יותר מאחרים **בישובה של ארץ, שהיו אומרים:** קרקע **מלא** אורכו של **קנה זה** יפה **לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנים. ו"חרי"** נקראו בני שבט זה בשיכול אותיות ללמד **שמריחים את הארץ** וקובעים מה ראוי לגדל בה. **ו**כהסבר לכך שנקראו יושבי שעיר הקדמונים בשם **"חוי"** (עיין בראשית לו, ב) **אמר רב פפא:** משום **שהיו טועמין את הארץ כחויא** [כנחש], ולפי הפעם היו קובעים לאיזה גידול היא ראוייה. **רב אחא בר יעקב אמר** שלא משום כך נקראו **"חורי",** אלא משום **שנעשו בני חורין מנכסיהן,** כלומר, שגירשו אותם בני עשו מנחלתם, ועיקר שמם היה "חיוי".


###### Steinsaltz on Shabbat 85a:3
[Steinsaltz on Shabbat 85a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/85a:3)

ב ולגופה של ההלכה **אמר רב אסי: ערוגה** שאמרו במשנה ששטחה ששה על ששה טפחים, הכוונה היא ש**תוכה ששה** על ששה טפחים **חוץ מגבוליה,** שאותם ששה טפחים אינם כוללים את גבוליה, ולשטח כל ערוגה יש להוסיף גם את המקום שתופס גבולה. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] **ערוגה תוכה ששה.** ושואלים: ו**גבוליה בכמה?** מה שטחם? ומשיבים, **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה], ש**ר' יהודה אומר: רוחב** הגבול **כמלא רוחב פרסה** (כף רגל). ו**אמר ר' זירא ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' חנינא בר פפא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"והשקית ברגלך כגן הירק"** (דברים יא, י), ומכאן למדים: **מה רגל** רוחבה **טפח אף גבול** שבין ערוגה לערוגה שבו יש לשים את כף הרגל בזמן ההשקאה **נמי** [גם כן] רוחבו **טפח.**


###### Steinsaltz on Shabbat 85a:4
[Steinsaltz on Shabbat 85a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/85a:4)

ג **אמר רב:** כשלמדנו במשנה שניתן לזרוע בתוך **ערוגה** חמש מיני זרעים ולא לעבור על איסור כלאיים — בערוגה הנמצאת **בחורבה** (מקום שאין סביבו צמחים) **שנינו.** אבל אם היתה ערוגה בין הערוגות אסור לזרוע בה מינים מרובים כל כך, שהזרעים מן הערוגות האחרות מתערבים עם הצומח בערוגה. ושואלים: אם מדובר בערוגה בודדת, **והאיכא** [והרי יש] את **מקום** ה**קרנות,** ואפשר לזרוע אף בקרנות ולהוסיף מינים אחרים בלא חשש (גאונים)! **אמרי בי** [אמרו בני בית מדרשו] של **רב משמיה** [משמו] של **רב :** דברי רב היו **בממלא את הקרנות,** כאשר זרע את חמשת מיני הזרעים בערוגה ושוב אין להוסיף בה זרעים. על הסבר זה מקשים: **וליזרע מאבראי ולא לימלי מגואי** [ושיזרע מבחוץ ולא ימלא מבפנים] ויוכל להרבות במינים במקום למלא את הקרנות!