## Steinsaltz on Shabbat Daf 86a

###### Steinsaltz on Shabbat 86a:1
[Steinsaltz on Shabbat 86a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86a:1)

**כטבלא מרובעת,** שבערוגה העשויה כריבוע נאמרו כל ההלכות לגבי זריעת מינים אחדים. ומכאן נלמד: **כטבלא** מרובעת **הוא דשרי** [שמותר], **הא לאו הכי** [הרי אם לא כן] — **אסור,** וזריעת שתי וערב אין בה כדי להפריד בין מין למין, אפילו בעיגול! ענה על כך רב אשי: מה שאמרו טבלה מרובעת אין הכוונה שרק צורה זו בלבד היא המועילה להפריד בין מין למין, אלא **התם לאקולי** [שם להקל] **בה קולא אחרינא** [הקלה אחרת] **להתיר ראש תור** (כצורת משולש) **היוצא הימנה** (ממנה) ונכנס לשדה אחר. שאם היתה ערוגה עשויה כטבלה מרובעת ונכנס משולש ממנה לשדה אחר הרי זה היכר, ואין צריך בהרחקה נוספת בדבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 86a:2
[Steinsaltz on Shabbat 86a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86a:2)

א משנה ועוד הלכות שיש להן רמזים בכתוב: **מנין ל**אשה ה**פולטת שכבת זרע** אף **ביום השלישי** לאחר ההזדווגות **שתהא טמאה** כדין הנוגעת בשכבת זרע (עיין ויקרא טו, יז)? שאנו סבורים כי שכבת זרע זו עדיין ראויה להפריה ולכן מוסיפה לטמא — רמז לדבר ממה **שנאמר** לפני מתן תורה: "ויאמר אל העם **היו נכונים לשלשת ימים** אל תגשו אל אשה" (שמות יט, טו) והרחקה זו של שלושה ימים נאמרה כדי שגם אשה הפולטת שכבת זרע תהיה טהורה. ועוד הלכה שיש לה רמז בכתוב: **מנין שמרחיצין את המילה** (הילד הנימול) גם **ביום השלישי** אחרי הברית, ואפילו **חל להיות בשבת?** — ממה **שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים"** (בראשית לד, כה), ומכן שכאב המילה נמשך לפחות שלושה ימים, וכל עוד קיים הכאב הנימול בחזקת סכנה. ועוד הלכה שיש לה רמז כעין זה במקרא: **מנין שקושרין לשון של זהורית** (צמר אדום) **בראש** ה**שעיר המשתלח** לעזאזל? — ממה **שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"** (ישעיה א, יח), וכיון שהשעיר בא לכפרת עוונות קושרים בו צמר אדום. וכן **מנין לסיכה** בשמן **שהיא כשתייה** ואסורה כמותה **ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר** מכל מקום יש **זכר לדבר, שנאמר: "ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו"** (תהלים קט, יח), שנראה שהכתוב משווה שמן שסכים בו למי שתיה.


###### Steinsaltz on Shabbat 86a:3
[Steinsaltz on Shabbat 86a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86a:3)

ב גמרא על ההלכות המובאות במשנה מעירים: האם **רישא** [ראש המשנה] העוסק באשה הפולטת שכבת זרע הוא **דלא** [אינו] **כ**שיטת **ר' אלעזר בן עזריה,** ואילו **סיפא** [סופה] העוסק בענין המילה הוא כן **כ**שיטת **ר' אלעזר בן עזריה? דאי** [שאם] אף ראשה הוא **כ**שיטת **ר' אלעזר בן עזריה** הלא במקרה זה שהאשה **טהורה שמענא ליה** [שמענו אותו שאמר]. ומסבירים: **מאן דלא מוקי כתנאי** [מי שאינו מעמיד, מסביר, משנה כדעת שני תנאים] **תנא רישא** [שונה בראש] בגירסה אחרת: **"טהורה", ו**ממילא **מוקי לה** [ומעמיד את] **כולה כ**שיטת **ר' אלעזר בן עזריה, ומאן דמוקים כתנאי** [ומי שמעמיד משנה כדעת שני תנאים] הרי **רישא רבנן וסיפא** [ראשה שיטת חכמים וסופה] **כ**שיטת **ר' אלעזר בן עזריה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 86a:4
[Steinsaltz on Shabbat 86a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86a:4)

וכדי לבאר את הענין מביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **פולטת שכבת זרע ביום השלישי** בכל שעה ביום **טהורה,** אלו **דברי ר' אלעזר בן עזריה. ר' ישמעאל אומר:** אף ביום השלישי טמאה, ואין חושבים את השעות שעברו, ודנים לפי מנין הימים בלבד, **פעמים שהן ארבע עונות** (ארבע תקופות זמן של שתים עשרה שעות), שאם הזדווגה בסוף הלילה ופלטה בתחילת הבוקר השלישי נחשב הדבר כאילו עברו שלושה ימים, שהם למעשה ארבע עונות. ו**פעמים שהן חמש עונות,** כגון שפלטה בסוף היום, ו**פעמים שהן שש עונות** אם הזדווגה בתחילת הלילה ופלטה בסוף היום השלישי. **ר' עקיבא אומר: לעולם** להלכה **חמש** עונות הן, **ואם יצאתה** (יצאה) **מקצת עונה ראשונה,** שפלטה לאחר תחילת העונה הראשונה, **נותנין לה** תמורת אותו זמן **מקצת עונה ששית** כדי להשלים לחמש עונות שלמות, ושומרים על הפרש של ששים שעות.


###### Steinsaltz on Shabbat 86a:5
[Steinsaltz on Shabbat 86a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86a:5)

ב **אמרוה רבנן קמיה** [חכמים לפני] **רב פפא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב פפא לרבא בשלמא** [נניח] **ר' אלעזר בן עזריה** הרי הוא סובר **כרבנן דאמרי** [כשיטת חכמים האומרים] בענין יום מתן תורה, ש**ב**יום ה**חמישי** בשבוע **עביד** [עשה, תיקן] משה לישראל **פרישה** מנשיהם. וכיון שלדעת הכל בשבת ניתנה התורה, ונמצא שפרשו יומיים מנשיהם, כדעת ר' אלעזר בן עזריה. ואילו **ר' ישמעאל** דעתו **כ**שיטת **ר' יוסי** ש**אמר** ש**ב**יום ה**רביעי** בשבוע **עביד** [עשה] משה **פרישה** לישראל ונמצא שפרשו שלושה ימים. **אלא ר' עקיבא כמאן** [כמי] סבור הוא? הלא הוא אינו חושב לפי ימים אלא לפי העונות, ולפי איזו שיטה בקביעת מתן תורה נאמרו דבריו? ומשיבים: **לעולם** תפרש שסבור ר' עקיבא **כ**שיטת **ר' יוסי,** אלא שהבין כפי ש**אמר רב אדא בר אהבה: משה בהשכמה עלה** להר סיני **ובהשכמה ירד** והזהיר את העם לפרוש.


###### Steinsaltz on Shabbat 86a:6
[Steinsaltz on Shabbat 86a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86a:6)

ומסבירים את המקור לשיטה זו: **בהשכמה עלה** להר סיני, **דכתיב** [שכן נאמר]: **"וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני** כאשר ציוה ה' אותו" (שמות לד, ד) ו**בהשכמה ירד** מן ההר, **דכתיב** [שכן נאמר]: **"לך רד ועלית אתה ואהרן עמך"** (שמות יט, כד), **מקיש** [משווה] הכתוב **ירידה לעלייה; מה עלייה** של משה היתה תמיד **בהשכמה, אף ירידה** שלו היתה **בהשכמה,** והוצרך משה להפריש את העם בהשכמה כדי שבתוך שלושת הימים יהיו חמש עונות שלמות של פרישות.


###### Steinsaltz on Shabbat 86a:7
[Steinsaltz on Shabbat 86a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86a:7)

ושואלים: **למה ליה למימרא להו** [לו לומר להם] בשעות הבוקר לפרוש: **והא** [והרי] **אמר רב הונא: ישראל קדושים הן ואין משמשין מטותיהן ביום,** ולא הוצרך להזהיר אלא משעות הלילה! ומשיבים: בכל זאת היה צורך בהפרשה, שכן **הא** [הרי] **אמר רבא: אם היה** זה **בית אפל** — **מותר** לשמש אף ביום. **ו**כן **אמר רבא ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר את **רב פפא: תלמיד חכם** אפילו ביום, **מאפיל בטליתו, ומותר** לשמש. הרי שאף בשעות היום יש צורך בהפרשה.