## Steinsaltz on Shabbat Daf 86b

###### Steinsaltz on Shabbat 86b:1
[Steinsaltz on Shabbat 86b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86b:1)

א ושואלים: **והא** [והרי] אם כן לכל השיטות **טבולי יום נינהו** [היו הם], בני ישראל בשעת קבלת התורה, שהרי היו נשים שטבלו לאחר שנטמאו מפליטת הזרע עוד בליל שבת, ומי שלא העריבה השמש אחר טבילתו נקרא "טבול יום", ואינו טהור לכל דבר. **אביי בר רבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם] כתשובה לכך: **ניתנה תורה לטבול יום,** ואין בכך גנות. מסופר: **יתיב** [ישב] **מרימר וקאמר לה להא שמעתא** [ואמר אותה, את ההלכה זו]. **אמר ליה** [לו] **רבינא למרימר:** האם **ניתנה** התורה לטבולי יום **קאמרת** [אומר אתה], **או ראויה** היתה להינתן לטבולי יום לפני זמני הפרישה, אך למעשה היו כולם טהורים לגמרי בשעת מתן תורה **קאמרת** [אומר אתה]? **אמר ליה** [לו] מרימר: **ראויה קאמינא** [אמרתי], אבל למעשה ניתנה התורה לטהורים ולא פלטו הנשים ביום השלישי.


###### Steinsaltz on Shabbat 86b:2
[Steinsaltz on Shabbat 86b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86b:2)

ושואלים: **וליטבלו ביני שימשי, וליקבלו** [ושיטבלו בין השמשות, כלומר, בליל שבת ושיקבלו] את ה**תורה** מעט אחר כך **ביני שימשי** [בין השמשות, בליל שבת], ומדוע חיכו עד הבוקר של יום השבת? **אמר ר' יצחק:** על דבר זה אמר הכתוב **"לא מראש בסתר דברתי"** (ישעיהו מח, טז), כלומר, כשנתן ה' את התורה בתחילה לא נתנה בהסתר ובחשכה, אלא באור יום. ושואלים: **וליטבלו בצפרא דשבתא, וליקבלו** [ושיטבלו בבוקר יום השבת, ויקבלו] **תורה בצפרא דשבתא** [בבוקר יום השבת], ועל ידי כך יוכלו לכל השיטות להתחיל את הפרישה באיחור עונה אחת! **אמר ר' יצחק: שלא יהא הללו הולכין לקבל תורה והללו הולכין לטבילה,** אלא יהא כל העם מוכן לקבלת התורה.


###### Steinsaltz on Shabbat 86b:3
[Steinsaltz on Shabbat 86b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86b:3)

ב **אמר ר' חייא בר' אבא** שכך **אמר ר' יוחנן:** כל **זו** שאמרנו **דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא** היא, **אבל חכמים אומרים: שש עונות שלמות בעינן** [צריכים אנו], ואם פלטה בפחות מזה עדיין מטמאה שכבת הזרע. **אמר רב חסדא:** ה**מחלוקת** עד מתי טמאה שכבת הזרע הריהי רק כ**שפירשה** שכבת הזרע **מן האשה, אבל פירשה מן האיש,** וכגון שנמצאה על בגד — **טמאה כל זמן שהיא לחה,** בלא לחלק כמה זמן עבר מזמן פליטתה. **מתיב** [מקשה] על כך **רב ששת** ממה ששנינו בברייתא: את הכתוב **"וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע** וכובס במים וטמא עד הערב**"** (ויקרא טו, יז) דרשו חכמים: **פרט לשכבת זרע שהיא סרוחה. מאי לאו** [האם לא] מדובר כ**שפירשה מן האיש,** ונמצא שאף שכבת זרע לחה, לאחר זמן מסויים הריהי מתקלקלת ומפסיקה לטמא. ודוחים: **לא,** אף הלכה זו נאמרה בשכבת זרע **שפירשה מן האשה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 86b:4
[Steinsaltz on Shabbat 86b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86b:4)

**בעי** [שאל] **רב פפא: שכבת זרע של ישראל במעי גויה מהו** הדין בכגון זה? האם נאמר שלענין זה **ישראל דדאיגי** [שדואגים] **במצות** — **חביל גופייהו** [חם גופם] ושכבת זרע שלא נקלטה מתקלקלת מהר יותר, ואילו **גוים דלא דאיגי** [שאינם דואגים] **במצות** — **לא. או דילמא** [שמא]: **כיון דאכלין** [שהם, הגוים אוכלים] **שקצים ורמשים** גם הם **חביל גופייהו** [חם גופם]. **ואם תמצי** [תרצה] לקבל את ההנחה הזו ו**לומר** כי **כיון דאכלי** [שהם אוכלים] **שקצים ורמשים חביל גופייהו** [חם גופם], יש מקום לשאול: שכבת זרע של ישראל **במעי בהמה מהו?** האם נאמר ש**אשה היא דאית** [שיש] **לה פרוזדור** ארוך לרחם, ולכן **מסרחת** שכבת הזרע, **אבל בהמה דלית** [שאין] **לה פרוזדור** באורך יחסי כזה — **לא. או דילמא** [שמא] **לא שנא** [אינו שונה], וכל אלה שיעורם שווה. לשאלות אלה לא נמצאה תשובה, ועל כן **תיקו** [תעמודנה] במקומן.


###### Steinsaltz on Shabbat 86b:5
[Steinsaltz on Shabbat 86b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/86b:5)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **בששי בחדש** סיון **ניתנו עשרת הדברות לישראל. ר' יוסי אומר: בשבעה בו. אמר רבא: דכולי עלמא** [לדעת הכל] **בראש חדש** סיון **אתו** [באו] בני ישראל **למדבר סיני,** שכן **כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"**בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים **ביום הזה באו מדבר סיני"** (שמות יט, א), ולא נתפרש באיזה יום, **וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"החדש הזה לכם ראש חדשים** ראשון הוא לכם לחדשי השנה**"** (שמות יב, ב) **מה להלן** "החודש הזה" משמעו — **ראש חדש, אף כאן** — **ראש חדש. ו**כן **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **בשבת ניתנה תורה לישראל,** שכן **כתיב הכא** [נאמר כאן, בעשרת הדברות]: **"זכור את יום השבת לקדשו"** (שמות כ, ח), **וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה** אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ**"** (שמות יג, ג) **מה להלן** ביציאת מצרים נאמרה מצוות הזכירה **בעצומו** (בתוכו) **של יום** אותו צריכים הם לזכור שהוא יום היציאה, **אף כאן** נאמרה זכירת יום השבת **בעצומו של יום** השבת. **כי פליגי בקביעא דירחא** [כאשר נחלקו ר' יוסי וחכמים היה זה בקביעת החודש], כלומר, באיזה יום בשבוע חל אז ראש החודש. **ר' יוסי סבר** [סבור]: **בחד בשבא איקבע ירחא** [באחד בשבת נקבע ראש החודש], **ובחד בשבא** [ובאחד בשבת] **לא אמר להו** [להם] **ולא מידי** [דבר] **משום חולשא דאורחא** [חולשת הדרך], **בתרי בשבא** [בשני בשבת] **אמר להו** [להם]: **"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים** וגוי קדוש**"** (שמות יט, ו).