## Steinsaltz on Shabbat Daf 89a

###### Steinsaltz on Shabbat 89a:1
[Steinsaltz on Shabbat 89a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/89a:1)

**עבודה זרה** וצריכים אתם לפיכך אזהרה מיוחדת? **שוב** שאל משה: **מה** עוד **כתיב** [נאמר] **בה?** אמר לו הקדוש ברוך הוא: **"זכור את יום השבת לקדשו"** (שמות כ, ח). שאל משה את המלאכים: **כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות** (שביתה) ממנה? **שוב** שאל משה: **מה** עוד **כתיב** [נאמר] **בה?** אמר לו הקדוש ברוך הוא: **"לא תשא** את שם ה' אלהיך לשוא**"** (שמות כ, ז), והכוונה שלא ישבעו לשקר. שאל משה את המלאכים: וכי **משא ומתן יש ביניכם** שיש מקום לבוא לשבועת שקר? **שוב** שאל משה: **מה** עוד **כתיב** [נאמר] **בה?** אמר לו הקדוש ברוך הוא: **"כבד את אביך ואת אמך"** (שמות כ, יב). ושאל משה את המלאכים: וכי **אב ואם יש לכם** שצריכים אתם ציווי מיוחד על כיבודם? **שוב** שאל משה: **מה** עוד **כתיב** [נאמר] **בה?** אמר לו הקדוש ברוך הוא: **"לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנב".** ושאל משה את המלאכים: וכי **קנאה יש ביניכם?** וכי **יצר הרע יש ביניכם** שצריכים **אתם לציוויים הללו? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא** שיפה עושה שנותן את התורה לבני אדם, וכפי **שנאמר: "ה' אדננו מה אדיר שמך** בכל **הארץ"** (תהילים ח, י), **ואילו "תנה הודך על השמים" לא כתיב** [נאמר], והרי שקיבלו המלאכים את דעתו של הקדוש ברוך הוא שראוי שיהא הוד ה' על הארץ.


###### Steinsaltz on Shabbat 89a:2
[Steinsaltz on Shabbat 89a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/89a:2)

**מיד כל אחד ואחד** מן המלאכים **נעשה לו אוהב** למשה **ומסר לו דבר,** וכפי **שנאמר: "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם** ואף סוררים לשכון יה אלהים**"** (תהילים סח, יט), ומשמעות הכתוב — **בשכר שקראוך "אדם",** ומפני שאתה אדם ולך ראויה התורה, **לקחת מתנות** מן המלאכים. ו**אף מלאך המות מסר לו דבר,** שבשעת המגפה אמר משה לאהרן סגולה לעצור את המגיפה, **שנאמר: "ויתן את הקטרת ויכפר על העם"** (במדבר יז, יב). **ואומר** הכתוב עוד: **"ויעמוד בין המתים ובין החיים** ותעצר המגיפה**"** (במדבר יז, יג), **אי לאו** [אם לא] ש**אמר ליה** [לו] מלאך המות סגולה זו **מי הוה ידע** [האם היה יודע]?


###### Steinsaltz on Shabbat 89a:3
[Steinsaltz on Shabbat 89a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/89a:3)

א **ואמר ר' יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקדוש ברוך הוא** עם התורה, **בא שטן ואמר לפניו,** לפני הקדוש ברוך הוא: **רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו:** איני יודעת, כי רק **"אלהים הבין דרכה** והוא ידע את מקומה**"** (איוב כח, כג). **הלך אצל ים** ושאל אותו היכן התורה, **ואמר לו** הים: **"אין עמדי". הלך אצל תהום** ושאלו אולי הוא יודע היכן התורה, ו**אמר לו** התהום: **"אין בי ".** ומנין שכך השיבוהו הים והתהום — **שנאמר: "תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי"** (איוב כח, יד). וכן **"אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה"** (איוב כח, כב). **חזר ואמר** השטן **לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, חיפשתי** את התורה **בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם** (משה).


###### Steinsaltz on Shabbat 89a:4
[Steinsaltz on Shabbat 89a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/89a:4)

**הלך אצל משה** ו**אמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא?** השתמט משה ו**אמר: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה?! אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום,** כאמור: "ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת" (משלי ח, ל), וכי **אני אחזיק טובה לעצמי** ואומר שלי ניתנה? **אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת** את **עצמך תקרא** התורה **על שמך** "תורת משה", **שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי** אשר ציויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים**"** (מלאכי ג, כב).


###### Steinsaltz on Shabbat 89a:5
[Steinsaltz on Shabbat 89a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/89a:5)

ב **ואמר ר' יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות,** שבראש אותיות מסויימות יש תגים מיוחדים, והיה הקדוש ברוך הוא מתייג אותן, ולא אמר משה דבר. **אמר לו** הקדוש ברוך הוא: **משה,** וכי **אין שלום בעירך?** כלומר, וכי במקומכם אין אומרים "שלום"? **אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו?** אין זה מנהג דרך ארץ. **אמר לו** הקדוש ברוך הוא: לפחות **היה לך לעזרני** ולומר שתצליח מלאכתי, **מיד אמר לו: "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת** לאמר**"** (במדבר יד, יז).


###### Steinsaltz on Shabbat 89a:6
[Steinsaltz on Shabbat 89a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/89a:6)

ג ו**אמר ר' יהושע בן לוי: מאי דכתיב** [מה משמעות כתוב זה שנאמר]: **"וירא העם כי בשש משה** לרדת מן ההר**"** (שמות לב, א), כדי להבין כתוב זה **אל תקרי** [תקרא] **"בשש" אלא "באו שש ".** ש**בשעה שעלה משה למרום אמר להן לישראל: לסוף ארבעים יום בתחלת שש** שעות, כלומר בחצות היום **אני בא. לסוף ארבעים יום בא שטן ועירבב** בסערה **את העולם,** ולא יכלו להבחין מה היא השעה. **אמר להן** השטן לישראל: **משה רבכם היכן הוא? אמרו לו: עלה למרום. אמר להן? באו שש** שעות ועדיין לא בא ובודאי שוב לא יבוא. **ולא השגיחו עליו.** אמר להם השטן: **מת** משה. **ולא השגיחו עליו.** לסוף **הראה להם דמות מטתו** שנראתה בענן דמותו המתה. **והיינו דקאמרי ליה** [וזהו שאמרו לו] ישראל **לאהרן: "כי זה משה האיש** אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו**"** (שמות לב, א).


###### Steinsaltz on Shabbat 89a:7
[Steinsaltz on Shabbat 89a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/89a:7)

ד **אמר ליה ההוא מרבנן** [לו אחדש החכמים] **לרב כהנא: מי שמיע לך מאי** [האם שמעת על מה] נקרא ההר **"הר סיני"? אמר ליה** [לו] רב כהנא: משום שהוא **הר שנעשו בו נסים לישראל.** אמר לו אותו חכם: אם כן **"הר ניסאי" מיבעי ליה** [צריך היה לו] להיקרא! **אלא** אמר רב כהנא: משום שהוא **הר שנעשה סימן טוב לישראל.** ושוב דחהו אותו חכם: אם כן **"הר סימנאי" מיבעי ליה** [צריך היה לו] להיקרא! **אמר ליה** [לו] רב כהנא: **מאי טעמא לא שכיחת קמיה** [מדוע אינך מצוי לפני] **רב פפא ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע דמעייני באגדתא** [שמעיינים כרגיל גם באגדה]? ש**רב חסדא ורבה בריה** [בנו] של **רב הונא דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם]: **מאי** [מה הסיבה] שנקרא שמו **"הר סיני"** — משום שהוא **הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו** על שלא קיבלו את התורה. **והיינו** [וזהו] מעין מה ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא,** שאמר, **חמשה שמות יש לו** למדבר שהיו בו ישראל ארבעים שנה בצאתם ממצרים, ולכל שם מקור וסיבה: **"מדבר צין"** — משום **שנצטוו ישראל עליו,** ודורש משחק מילים "נצטוו" — "צין". **"מדבר קדש"** — משום **שנתקדשו ישראל עליו. "מדבר קדמות"** — משום **שנתנה** התורה שהיא **קדומה,** לעולם, **עליו. "מדבר פארן"** — משום