## Steinsaltz on Shabbat Daf 90a

###### Steinsaltz on Shabbat 90a:1
[Steinsaltz on Shabbat 90a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:1)

**במיני מתיקה שנו, הואיל וראויין** להצטרף יחד **למתק קדירה.** ומכאן נדייק: **טעמא דחזו** [הטעם דווקא כשהיו ראויים] **למתק את הקדירה** בכולם כאחד, **הא לאו הכי** [הרי אם לא כך] — **לא** מצטרפים, והרי שתבלינים כרגיל אינם מצטרפים לשיעור אחד! ומשיבים: **הכא נמי חזו למתק** [כאן גם כן, במשנתנו מדובר באופן שראויים למתק].


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:2
[Steinsaltz on Shabbat 90a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:2)

א שנינו במשנה ש**קליפי אגוזין וקליפי רמונים סטיס ופואה,** שיעורם להוצאת שבת — **כדי לצבוע** בהם **בגד קטן. ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] לדברים אלה ממה ששנינו במקום אחר: **המוציא** בשבת **סמנים שרויין,** שיעורם לענין הוצאה — **כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא** (כמות קטנה של צמר שהאורג נותן בקנה האריגה שלו לדוגמא בלבד), והרי שאין צורך שיהא בהם כדי צביעת בגד קטן! ומשיבים: **הא איתמר עלה** [הרי נאמר עליה], ש**אמר רב נחמן** שכך **אמר רבה בר אבוה:** בסימנים שרויים די בשיעור קטן יותר, **לפי שאין אדם טורח לשרות** מלכתחילה **סממנים לצבוע בהן דוגמא לאירא,** אלא לצורך בגד חשוב יותר. ואולם סממנים שהם כבר שרויים ומוכנים שיעורם קטן בהרבה, ודי שיהא בו כדי צביעת דוגמה לאירא.


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:3
[Steinsaltz on Shabbat 90a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:3)

ב במשנה הוזכרו חמרי כביסה שונים, וביניהם **מי רגלים,** ובגמרא מבארים את מהותם של החומרים המוזכרים. **תנא** [שנה] החכם בברייתא: כשהוזכרו **מי רגלים** במשנה, לא הזכירו אלא את **מי רגלים עד** שהם בני **ארבעים יום,** שלאחר מכן פגה חמיצותם ואינם ראויים עוד לשימוש. על **נתר** שהוזכר במשנה **תנא** [שנה] החכם בברייתא: המדובר ב**נתר אלכסנדרית** (הבא מאלכסנדריה) **ולא נתר** של המקום הנקרא **אנפנטרין,** שטיבו שונה. ועל **בורית** שהוזכרה במשנה **אמר רב יהודה: זה חול.** ומקשים, **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **הבורית והחול,** וכיון שנזכרים הם בנפרד, הרי שהם שונים זה מזה! **אלא** יש לומר: **מאי** [מהי] **בורית** — **כבריתא** [גופרית].


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:4
[Steinsaltz on Shabbat 90a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:4)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בענין הצמחים שנאסרו לשימוש בשביעית, ש**הוסיפו עליהן** את **החלביצין, ו**את **הלעינון, והבורית, והאהל. ואי סלקא דעתך** [ואם יעלה על דעתך] לומר שבורית היא **כבריתא** [גפרית], **כבריתא מי איכא** [גפרית האם ישנה] **ב**דיני **שביעית?! והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **זה הכלל, כל שיש לו עיקר** (שורש) וצומח — **יש לו שביעית, ושאין לו עיקר** — **אין לו שביעית! אלא מאי** [מה פירוש] **בורית** — היא **אהלא** [אהל]. ושואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **והבורית ואהלא,** וכיון שנזכרים הם בנפרד, הרי שהם שונים זה מזה! **אלא** יש לומר כי **תרי גווני אהלא** [שני סוגים של אהל] יש, ואחד מהם הוא הקרוי "בורית".


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:5
[Steinsaltz on Shabbat 90a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:5)

ועל **קימוליא** המוזכרת במשנה **אמר רב יהודה:** זהו החומר הנקרא **שלוף דוץ.** על **אשלג** שהוזכר במשנה **אמר שמואל: שאילתינהו** [שאלתי אותם] את **כל נחותי ימא** [יורדי הים] מהו אשלג, **ואמרו לי** ש**"שונאנה" שמיה** [שמו], **ומשתכח בנוקבא דמרגניתא ומפקי ליה ברמצא דפרזלא** [ונמצא בצידפי המרגליות ומוציאים אותו בשיפוד של ברזל].


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:6
[Steinsaltz on Shabbat 90a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:6)

ג משנה שיעור **פלפלת** לאיסור הוצאת שבת — **כל שהוא, ו**כן **עטרן כל שהוא. מיני בשמים ומיני מתכות** — **כל שהן. מאבני המזבח ומעפר המזבח,** וכן רקבובית הספרים הבאה כתוצאה מחרק ה**מקק** הפוגע ב**ספרים** של קודש, **ומקק מטפחותיהם** של הספרים שיעורם ב**כל שהוא.** וטעמו של דבר, **ש**מפני הקדושה שבהם **מצניעין אותן לגונזן** ולכן חשיבותם אף בשיעור קטן ביותר. **ר' יהודה אומר: אף המוציא** בשבת **משמשי עבודה זרה,** שיעורם **כל שהוא, שנאמר: "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם"** (דברים יג, יח) וכיון שאף חלק קטן ביותר מהם אסור בשימוש, וחובה לבערו, חשיבותו בכל שהוא.


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:7
[Steinsaltz on Shabbat 90a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:7)

ד גמרא שואלים: **פלפלת** בשיעור **כל שהוא למאי חזיא** [למה היא ראוייה]? ומשיבים: **לריח הפה,** שהיא מפיגה אותו. **עיטרן** בשיעור **כל שהוא למאי חזיא** [למה הוא ראוי]? — לרפואה **לצילחתא** [כאב ראש]. שנינו במשנה ששיעור **מיני בשמים** להוצאת שבת — **כל שהן.** תנו **רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: אף **המוציא** בשבת דבר שיש בו **ריח רע** שמשתמשים בו לצורך רפואה וכיוצא בה, שיעורו — **כל שהוא. שמן טוב** של בושם שיעורו — **כל שהוא. ארגמן** — **כל שהוא. ובתולת הוורד** (ניצן של פרח הורד), שיעורה להוצאת שבת — **אחת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:8
[Steinsaltz on Shabbat 90a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:8)

שנינו במשנה ששיעור **מיני מתכות** להוצאת שבת — **כל שהן.** ושואלים: כל שהן **למאי חזו** [למה הם ראויים], ומדוע תיחשב זו להוצאה? **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן אלעזר אומר: שכן** כמות ברזל קטנה ביותר **ראוי לעשות ממנה דרבן** (מסמר) **קטן.** וכיון שנידון כאן שיעור מתכות לענין הוצאת שבת, מזכירים דיון כיוצא בזה לדיני הקדשות.


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:9
[Steinsaltz on Shabbat 90a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:9)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **האומר "הרי עלי ברזל "**שאתן כתרומה למקדש, ולא פירש שיעור מסויים, **אחרים אומרים: לא יפחות** מלתת להקדש כשיעור **מאמה על אמה.** ושואלים: **למאי חזיא** [למה ראויה] פיסת ברזל זו? **אמר רב יוסף: לכלייא עורב,** שהיה גג ההיכל מצופה טבלאות ברזל ובהן מסמרים, כדי שלא ישבו העורבים על הגג. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] אותם דברים בסגנון שונה במקצת, **אחרים אומרים: לא יפחות מ**שיעור הראוי ל**כלייא עורב. וכמה** הוא שיעור זה? **אמר רב יוסף: אמה על אמה.** המנדב **נחשת, לא יפחות מ**שיעור השווה **מעה כסף. תניא** [שנויה ברייתא] **ר' אליעזר אומר: לא יפחות מצינורא** (כעין מחט ארוכה) **קטנה של נחשת.** ושואלים: **למאי חזיא** [למה היא ראויה] במקדש? **אמר אביי: שמחטטין בה** ומנקים **את הפתילות** שבמנורה **ומקנחין** בה את **הנרות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:10
[Steinsaltz on Shabbat 90a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:10)

ה שנינו במשנה את שיעור הוצאתם של רקבובית הספרים שנעשתה כתוצאה מ**מקק ספרים ומקק מטפחת. אמר ר' יהודה:** מיני החרקים הללו, **מקק דסיפרי** [של ספרים], וכן החרק הקרוי **תכך דשיראי** [של משי], **ואילא דעינבי** [של ענבים], **ופה דתאני** [של תאנים], **והה דרימוני** [של רימונים] — **כולהו סכנתא** [כולם סכנה] לבולע אותם. וכעין זה מסופר: **ההוא תלמידא דהוה יתיב קמיה** [תלמיד אחד שהיה יושב לפני] **ר' יוחנן, הוה קאכיל תאיני** [והיה אוכל תאנים]. **אמר ליה** [לו] אותו תלמיד לר' יוחנן: **רבי,** וכי **קוצין** (קוצים) **יש בתאנים? אמר ליה** [לו] ר' יוחנן: **קטליה** [הרגו] **פה לדין** [את זה], שהתולעת שהיתה בתאנה מנקבת עתה את גרונו של אותו תלמיד.


###### Steinsaltz on Shabbat 90a:11
[Steinsaltz on Shabbat 90a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/90a:11)

ו משנה **המוציא** בשבת **קופת הרוכלין, אף על פי שיש בה מינין הרבה,** שהרוכל נושא בסלו מינים רבים של בשמים ותכשיטים — **אינו חייב אלא חטאת אחת,** כיון שהכל הוא הוצאה אחת בלבד. המוציא **זרעוני גינה,** שיעורן להוצאת שבת — **פחות מכגרוגרת. ר' יהודה בן בתירה אומר:** די ב**חמישה** זרעונים.