## Steinsaltz on Shabbat Daf 91b

###### Steinsaltz on Shabbat 91b:1
[Steinsaltz on Shabbat 91b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:1)

**יוצא** (שאסור להוציא מן הלחם המקודש לחוץ לחומת העזרה) שיעורו — כדי להתחייב **בכזית,** אף **לענין שבת נמי** [גם כן] יהא שיעורו — **בכזית!** ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **התם,** [שם] — **מדאפקיה** [מרגע שהוציאו] מ**חוץ לחומת העזרה איפסיל ליה** [נפסל לו] **ב**איסור **יוצא,** אבל לענין **שבת לא מיחייב** [אינו מתחייב] **עד דמפיק ליה** [שמוציא אותו] **לרשות הרבים** הרחוקה מחומת העזרה, **הכא** [כאן] — **שבת וטומאה בהדי הדדי קאתיין** [ביחד הן באות] ומאחר שכזית זה נחשב לענין טומאה — ייחשב אף לענין שבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:2
[Steinsaltz on Shabbat 91b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:2)

א שנינו במשנה שאם **חזר והכניסו** המצניע לאותו חפץ ושוב אינו מתכוון להשתמש בו לאותו צורך מיוחד שהחשיב אותו, שוב **אינו חייב** על הוצאתו **אלא** כאשר הוציאו **כשיעורו** הרגיל והקבוע. ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], שהרי כיון שהחזירו, נראה שאינו מחשיבו באופן מיוחד, ונעשה החפץ כשל כל אדם! **אמר אביי: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון שזרקו לאוצר** (מחסן) **ומקומו ניכר** עדיין לזורק, שיודע היכן מונח. **מהו דתימא** [שתאמר] כי **כיון** ש**מקומו ניכר** הרי עדיין **במילתיה קמייתא קאי** [בענינו, בדינו, הראשון עומד], על כן **קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] ש**מדזרקיה** [מתוך זה שזרקו] **לאוצר** בכך הראה כי **בטולי בטליה** [ביטלו] מחשיבותו הראשונה.


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:3
[Steinsaltz on Shabbat 91b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:3)

ב משנה **המוציא אוכלין** מביתו בשבת **ונתנן על האסקופה** (מפתן) הדלת, **בין שחזר** הוא **והוציאן** מן האיסקופה לרשות הרבים, **בין שהוציאן אחר** — **פטור, מפני שלא עשה מלאכתו** (מלאכת ההוצאה) **בבת אחת,** ובדומה לזה, **קופה** (סל) **שהיא מלאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה** שהיא ברשות הרבים, ועדיין חלק מן הקופה מונחת בפנים, **אף על פי שרוב** ה**פירות** מצויים כבר **מבחוץ** — **פטור, עד שיוציא את כל הקופה,** ואינו מתחייב על אותם הפירות שבקופה שהוציא לרשות הרבים.


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:4
[Steinsaltz on Shabbat 91b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:4)

ג גמרא מתחילה שואלים: **האי אסקופה מאי** [איסקופה זו שעוסקים בה מה] הגדרתה לענין שבת? **אילימא** [אם תאמר] שעוסקים ב**אסקופה** שהיא בגדר **רשות הרבים,** שאינה גבוהה יותר מתשעה טפחים ורחבה ארבעה על ארבעה וראויה לשימוש הרבים, מדוע יהא **פטור? הא קא מפיק** [הרי הוא מוציא] את הפירות **מרשות היחיד לרשות הרבים! אלא** תאמר שמדובר ב**אסקופה** המוגדרת כ**רשות היחיד,** שגבוהה עשרה טפחים ורחבה ארבעה על ארבעה, מדוע נאמר במשנה **"בין שחזר והוציאן ובין שהוציאן אחר** — **פטור",** מדוע יהא פטור? **הא קא מפיק** [הרי בהוצאה השניה הוא מוציא] **מרשות היחיד לרשות הרבים!**


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:5
[Steinsaltz on Shabbat 91b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:5)

**אלא** יש לומר ש**אסקופה זו כרמלית** היא, **והא קא משמע לן** [ודבר זה משמיע לנו]: **טעמא** [טעם] הדבר שאמרו שפטור הוא משום שמדובר דווקא כש**נח** החפץ **בכרמלית, הא** [הרי] אם **לא נח בכרמלית** — **מיחייב** [חייב]. אף שעבר על גבי כרמלית, וללמדנו כי **מתניתין** [משנתנו] היא **לא** כשיטת **בן עזאי. דתניא** [ששנויה ברייתא]: **המוציא מחנות** שהיא רשות היחיד **לפלטיא** (רחבה) שהיא רשות הרבים **דרך סטיו** (שדרת עמודים) שהוא כרמלית — **חייב,** כיון שעקר ברשות היחיד והניח ברשות הרבים, **ובן עזאי פוטר,** שלשיטתו כיון שיש בין הרשויות מקום שאין חייבים עליו — פטור.


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:6
[Steinsaltz on Shabbat 91b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:6)

ד שנינו במשנה ש**קופה** (סל) **שהיא מליאה** פירות — אין חייבים עליה אלא אם כן הוציאוה כולה. ועל כך **אמר חזקיה: לא שנו** דין זה **אלא בקופה מליאה קישואין ודלועין** שהם ארוכים, שאף כשמוציא את רוב הקופה עדיין נשאר חלק מכל הפרי בפנים, **אבל** אם היתה הקופה **מליאה** זרעוני **חרדל** — **חייב,** משום שהוציא כמות של גרגירי חרדל אל רשות הרבים. ומסיקים: **אלמא קסבר** [מכאן שהוא סבור] ש**אגד** (חיבור) של כמה פריטים באמצעות **כלי** אחד — **לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] ל**אגד,** כלומר, אף שהכל נמצא בסל אחד, אין אנו רואים את הנמצא בסל כיחידה אחת. **ור' יוחנן אמר: אפילו מליאה** אותה קופה בזרעוני **חרדל** — **פטור. אלמא קסבר** [מכאן שהוא סבור] ש**אגד כלי** — **שמיה** [שמו, נחשב] **אגד.**


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:7
[Steinsaltz on Shabbat 91b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:7)

**אמר ר' זירא: מתניתין** [משנתנו] ש**לא כ**שיטת **חזקיה דיקא** [מדוייקת], **ו**ש**לא כ**שיטת **ר' יוחנן דיקא** [מדוייקת]. ומסבירים: **כ**שיטת **חזקיה לא דיקא** [אינה מדוייקת] — **דקתני** [שכן שנינו] בה: **"עד שיוציא את כל הקופה",** ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] שיוציא את **כל הקופה, הא** [הרי] אף אם הוציא את **כל הפירות** אם חלק מן הקופה נשאר בפנים — **פטור, אלמא קסבר** [מכאן שהיא, המשנה סבורה] כי **אגד כלי** — **שמיה** [שמו, נחשב] **אגד,** שכן מאחר והכלי הוא המאגד אותן והוא עצמו עדיין חלקו בפנים ונחשב כאילו לא יצא — ממילא גם הפירות נחשבים עדיין כנמצאים בפנים. ו**כ**שיטת **ר' יוחנן** גם כן **לא דיקא** [אינה מדוייקת] — **דקתני** [שכן שנינו] בה: **"אף על פי שרוב** ה**פירות** מ**בחוץ",** ומכאן נדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**רוב פירות** מבחוץ, **הא** [הרי] אם **כל** ה**פירות** היו כבר בחוץ, **אף על גב דאגידא** [אף על פי שאגודה] ה**קופה מגואי** [מבפנים] — **חייב, אלמא קסבר** [מכאן שהיא, המשנה סבורה] כי **אגד כלי** — **לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] ל**אגד.**


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:8
[Steinsaltz on Shabbat 91b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:8)

ושואלים: **ואלא** אם כן הוא, הרי **קשיא** [קשה] המשנה עצמה מן הסתירה הפנימית שבה! ומסבירים: **חזקיה מתרץ לטעמיה** [מיישב את הסתירה לטעמו, לשיטתו], **ור' יוחנן מתרץ לטעמיה** [מיישב את הסתירה לטעמו, לשיטתו]. ומפרטים: לדעת שניהם מדברת המשנה בשני מקרים שונים, **וחזקיה מתרץ לטעמיה** [מיישב את הסתירה לטעמו, לשיטתו]: מה ששנינו **"עד שיוציא את כל הקופה", במה דברים אמורים** — **בקופה** שהיא **מליאה קישואין ודלועין, אבל** שהיא **מליאה** זרעוני **חרדל** — **נעשה כמי שהוציא את כל הקופה, וחייב** על הוצאת החרדל. ו**ר' יוחנן מתרץ לטעמיה** [מיישב את הסתירה לטעמו, לשיטתו], מה ששנינו **"אף על פי שרוב** ה**פירות** כבר **בחוץ",** יש לומר כי הכוונה היא: **ולא** אם הוציא את **רוב** ה**פירות בלבד, אלא אפילו** אם הוציא את **כל פירות** — גם כן **פטור, עד שיוציא את כל הקופה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:9
[Steinsaltz on Shabbat 91b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:9)

ה **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **המוציא** בשבת **קופת הרוכלין** שיש בה מינים שונים, בעיקר מיני בשמים, **ונתנה על אסקופה החיצונה** של הבית, **אף על פי שרוב** ה**מינין** שבתוכה כבר **בחוץ** — **פטור, עד שיוציא את כל הקופה. קא סלקא דעתך** [עלה על דעתנו] לומר שהמדובר בקופה המלאה **בצררי** [בצרורות] של מיני בשמים, ואם כן **קשיא** [קשה] **ל**שיטת **חזקיה,** שהרי יצאו כבר רוב הצרורות לרשות הרבים, ועם זאת פטור! ומשיבים: **אמר** [יכול **היה** לומר] **לך חזקיה : הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **באורנסי** [בקנים], שהבשמים ושאר מינים עשויים כקנים מאורכים, וכל עוד לא הוצאה כל הקופה נשאר חלקם בפנים.


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:10
[Steinsaltz on Shabbat 91b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:10)

ועוד **מתיב** [מקשה] **רב ביבי בר אביי** ממה ששנינו: **הגונב כיס** (ארנק) **בשבת** — **חייב** על גניבת הכיס. ואף שהעובר שתי עבירות בבת אחת אין דנים אותו בשני עונשים. וכאן, כיון שחייב סקילה על חילול שבת לא היה לו להתחייב על הגניבה, ואולם מקרה זה שונה, **שכבר נתחייב בגניבה** שהתחיל לקחת את החפץ מרשות בעליו וזכה בו **קודם שיבא לידי איסור שבת** כשהוציאו לרשות הרבים. אולם אם לא הגביה את הכיס ממקומו אלא ש**היה מגרר** (גורר) אותו על הארץ **ויוצא,** שבמקרה זה אין גרירת הכיס נחשבת לגניבה עד שיצא מרשות הבעלים, **פטור** מעונש על הגניבה, **שהרי איסור גניבה ואיסור שבת באין כאחד,** ברגע שיצא הכיס לרשות הרבים. ולעניננו: **ואי סלקא דעתך** [ואם יעלה על דעתך] לומר ש**אגד כלי** — **שמיה** [שנו, נחשב] **אגד,** הרי כאן **קדים ליה** [הקדים] **איסור גניבה לאיסור שבת!** שכן עם יציאת פי הכיס לרשות הרבים נתחייב בגניבה, כי בכך נחשב הדבר כאילו הוציא כבר את הכסף שבתוכו, ואילו לענין שבת לא יתחייב עד שיוציא את הכיס כולו!


###### Steinsaltz on Shabbat 91b:11
[Steinsaltz on Shabbat 91b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/91b:11)

ומסבירים: **אי** [אם] מדובר באופן **דאפקיה** [שהוציאו] **דרך פיו** תחילה — **הכי נמי** [כך גם כן] ומתחייב בגניבה. אלא **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? — **דאפקיה** [שהוציאו] **דרך שוליו** (אחוריו) ועד שלא יצא הכיס כולו אינו יכול להשתמש בכסף שבו. ומקשים: **והאיכא** [והרי יש] **מקום חלמה** [תפירה], שהרי יכול להוציא את הכסף מן הכיס אף מצידו הסגור על ידי קריעת התפרים שמאחוריו,