## Steinsaltz on Shabbat Daf 94a

###### Steinsaltz on Shabbat 94a:1
[Steinsaltz on Shabbat 94a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94a:1)

**ששגג על האוכלין והזיד על הכלי,** וחייב קרבן חטאת על האוכלים וכרת על הכלי (רה"נ). **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב אשי: והא** [והרי] **"אף על הכלי" קתני** [שנינו], ומכאן שיש בהם חיוב מאותו סוג! **אלא אמר רב אשי:** יש לומר שמדובר ב**כגון ששגג בזה ובזה,** בכלי ובאוכל, **ונודע לו** על אחד מהם, **וחזר ונודע לו** על האחר, **ובפלוגתא** [ובמחלוקת] **ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש** שהובאה קודם בשאלה זו, האם שתי ידיעות מחלקות עבירה אחת עד שיצטרך להקריב שתי חטאות.


###### Steinsaltz on Shabbat 94a:2
[Steinsaltz on Shabbat 94a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94a:2)

א שנינו במשנה שהמוציא **את החי במטה פטור אף על המטה.** ומציעים: **לימא מתניתין** [האם נאמר כי משנתנו] כשיטת **ר' נתן היא ולא** כ**רבנן** [חכמים], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **המוציא** בשבת **בהמה** או **חיה ו**כן **עוף לרשות הרבים, בין** שהיו **חיין ובין** שהיו **שחוטין** — **חייב. ר' נתן אומר: על שחוטין** — **חייב ועל חיין** — **פטור,** וטעמו: **שהחי נושא את עצמו,** שהחי משתדל להקל את עצמו ומשתתף לפיכך בנשיאתו. **אמר רבא: אפילו תימא רבנן** [תאמר שמשנתנו כדעת חכמים], **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי רבנן עליה** [חלוקים חכמים עליו] על **ר' נתן אלא בבהמה, חיה ועוף דמשרבטי נפשייהו** [שהם משמיטים ומפילים את עצמם], **אבל אדם חי** ש**נושא את עצמו** — **אפילו רבנן מודו** [חכמים מודים] שהמוציאו פטור.


###### Steinsaltz on Shabbat 94a:3
[Steinsaltz on Shabbat 94a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94a:3)

**אמר ליה** [לו] **רב אדא בר אהבה לרבא: והא דתנן** [והלכה זו ששנינו במשנה] שאסור למכור לגוי בהמות עבודה שמא על ידי כך יגיעו הדברים שבהמת ישראל השייכת עדיין לישראל תעשה עבודה בשבת, ו**בן בתירא מתיר בסוס. ותניא** [ושנויה ברייתא]: **בן בתירא מתיר בסוס** למוכרו לרכיבה **מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליו חטאת,** שאין רכיבה על הסוס נחשבת כמלאכה ממש. **ואמר ר' יוחנן: בן בתירא ור' נתן אמרו דבר אחד,** ששניהם סבורים שהרכבת חי אינה נחשבת לנשיאת משא. **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**לא פליגי רבנן עליה** [נחלקו חכמים עליו] על **ר' נתן אלא בבהמה חיה ועוף משום דמשרבטי נפשייהו** [שהם משמיטים את עצמם] **מאי איריא** [מדוע דווקא] אמר ר' יוחנן ש**בן בתירא ור' נתן** הסכימו לכך? **והאמרת** [והרי אמרת] כי בהם **אפילו רבנן מודו** [חכמים מודים]! ומשיבים: **כי** [כאשר] **אמר ר' יוחנן** דבר זה התכוון ל**סוס המיוחד ל**נשיאת **עופות.** ושואלים: **ומי איכא** [והאם יש] **סוס המיוחד לעופות?** ומשיבים: **אין, איכא דבי וייאדן** [כן, יש סוס הנושא את בזי הציד].


###### Steinsaltz on Shabbat 94a:4
[Steinsaltz on Shabbat 94a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94a:4)

**אמר ר' יוחנן: ומודה ר' נתן ב**אדם **כפות,** שאינו נחשב כמסוגל להקל ממשא עצמו. **אמר ליה** [לו] **רב אדא בר מתנה לאביי: והא הני פרסאי דכמאן דכפיתי דמו** [והרי אותם פרסים שכמי שהם כפותים הם נחשבים] שהיו עטופים בשריון כבד ורוכבים תמיד על סוסים, **ו**בכל זאת **אמר ר' יוחנן: בן בתירא ור' נתן אמרו דבר אחד,** והתירו למכור סוסים אפילו לפרסים! ומתרצים: ביסודו של דבר אין לומר שהפרסים אינם מסוגלים לרדת מעל סוסיהם, אלא **התם** [שם], **רמות רוחא הוא דנקיט להו** [גסות הרוח היא המחזיקה בהם] ומשום כך אינם יורדים מן הסוסים. וראייה לדבר: **דההוא פרדשכא דרתח מלכא עילויה, ורהיט תלתא פרסי בכרעיה** [שאותו פרש שכעס המלך עליו, ורץ שלוש פרסאות ברגליו], הרי שאף הפרסיים הרוכבים אינם ככפותים ומסוגלים להלך גם בלא סוסיהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 94a:5
[Steinsaltz on Shabbat 94a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94a:5)

ב שנינו במשנה שלדעת התנא קמא המוציא **את המת במטה חייב, וכן** המוציא **כזית מן המת** וכזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ — חייב, ור' שמעון פוטר. **אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן, ו**כן **אמר רב יוסף** שכך **אמר ר' שמעון בן לקיש: פוטר היה ר' שמעון**