## Steinsaltz on Shabbat Daf 94b

###### Steinsaltz on Shabbat 94b:1
[Steinsaltz on Shabbat 94b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:1)

**אף במוציא את המת לקוברו. אמר רבא: ומודה ר' שמעון במר** (מעדר) שהמוציאו בשבת כדי **לחפור בו, וספר תורה** כדי **לקרות בו** — שהוא **חייב.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], **דאי הא נמי** [שאם זו, ההוצאה עצמה, גם כן] **מלאכה שאינה צריכה לגופה היא,** שהרי כוונתו לחפירה או לקריאה, **אלא מלאכה שצריכה לגופה לר' שמעון היכי משכחת לה** [איך אתה מוצא אותה] לענין הוצאה? ומשיבים: בכל זאת יש בכך חידוש, שכן **מהו דתימא** [שתאמר] שר' שמעון מחייב רק באופן מסויים, והוא **עד דאיכא** [שיש] צורך גם **לגופו** של המוציא **ו**גם **לגופה** של ההוצאה, ו**כגון** שהוציא **מר** (מעדר) **כדי לעשות לו טס** (לחדד את להבו) **ו**גם **לחפור** בו, וב**ספר תורה** — שהוציאו **כדי להגיה** אותו **ו**גם **לקרות בו,** ועל כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שדי בצורך גופו של המוציא כדי לחייבו.


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:2
[Steinsaltz on Shabbat 94b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:2)

א מסופר: **ההוא שכבא דהוה בדרוקרא** [מת אחד שהיה בדרוקרת], **שרא** [והתיר] **רב נחמן בר יצחק לאפוקיה** [להוציאו] בשבת **לכרמלית,** שמפני סיבה מסוימת לא ניתן להשאירו במקומו, **אמר ליה** [לו] **ר' יוחנן אחוה** [אחיו] של **מר בריה** [בנו] של **רבנא לרב נחמן בר יצחק: כמאן** [כשיטת מי התרת] **כ**שיטת **ר' שמעון,** ואולם **אימר** [אמור] ש**פטר ר' שמעון** רק **מחיוב חטאת,** ואולם **איסורא דרבנן מיהא איכא** [איסור מדברי חכמים לפחות ישנו]! **אמר ליה** [לו] רב נחמן בר יצחק: **האלהים** (בהדגשה, כקריאה של שבועה), **דעיילת ביה את** [וכי נכנסת בו להבנת הדברים]? שהרי **ואפילו ל**שיטת **ר' יהודה שרי** [מותר] במקרה זה, **דמי קאמינא** [שהאם אמרתי] להוציאו **לרשות הרבים?** והלא **לכרמלית קאמינא** [אמרתי], וכרמלית כיון שאיסורה רק מדברי חכמים הרי כלל בידינו ש**גדול כבוד הבריות שדוחה את** מצוות **"לא תעשה" שבתורה,** ובכלל זה גם את "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ..." (דברים יז, יא).


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:3
[Steinsaltz on Shabbat 94b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:3)

ב **תנן התם** [שנינו במשנה שם] העוסקת בדיני צרעת: **התולש** שערות לבנות שהן **סימני טומאה, ו**כן אם **הכוה** (עשה כוויה) את **המחיה** שבבשר הנגע, ועל ידי כך רצה לטהרו — **עובר ב"לא תעשה",** שנאמר "השמר בנגע הצרעת" (דברים כד,ח) לפי הכלל ש"השמר" משמעו מצוות "לא תעשה". ועל כך **איתמר** [נאמר]: התולש שערה **אחת משתים** בלבד — הכל מודים ש**חייב,** שהרי נשארה רק שערה אחת, ואין הוא טמא בשל שערה בודדת. אבל נחלקו אמוראים בתולש **אחת משלש,** ש**רב נחמן אמר: חייב,** ואילו **רב ששת אמר: פטור.** ומבארים את השיטות: **רב נחמן אמר** ש**חייב,** לדעתו משום ש**אהני** [הועילו] **מעשיו, דאי משתקלא חדא אחריתי** — **אזלא** [הועילו מעשיו שאם תוסר שערה אחת אחרת, נוספת תלך] **לה** ה**טומאה,** נמצא אם כן שקרב את טהרתו שלא כדין. ו**רב ששת** ש**אמר** ש**פטור,** לדעתו לא הועילו מעשיו ולא כלום, שכן **השתא מיהת** — **הא איתא** [עכשיו לפחות — הרי ישנה] **לטומאה** זו עדיין גם לאחר שהסיר את השיער, וממילא לא הועילו מעשיו כלום שהרי נותר טמא כפי שהיה.


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:4
[Steinsaltz on Shabbat 94b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:4)

**אמר רב ששת: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר אותה] את דעתי זו — ממה **דתנן** [ששנינו במשנתנו]: **וכן** המוציא בשבת **כזית מן המת ו**כן **כזית מן הנבילה** — **חייב,** ונדייק: **הא** [הרי, מכאן] שהמוציא **חצי זית** — **פטור, והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: המוציא **חצי זית** מן המת — **חייב! מאי לאו** [האם אין] להסביר כי **הא דתניא** [זה ששנינו בברייתא] **"חייב"** — מדובר באופן **דאפיק** [שהוציא] **חצי זית מכזית,** ובכך עשה מעשה שיש לו ערך, של מניעת טומאה, שחצי זית בלבד אינו מטמא. **והא דתנן** [וזה ששנינו במשנה] **"פטור"** — מדובר באופן **דאפיק** [שהוציא] **חצי זית מכזית ומחצה** והרי עדיין נשארה הטומאה במקומה. **ורב נחמן** מפרש אחרת: **אידי ואידי** [זה וזה], גם המוציא חצי כזית מכזית וגם המוציא חצי זית מכזית ומחצה — **חייב, והא דתנן** [וזה ששנינו במשנה] **"פטור",** מדובר באופן **דאפיק** [שהוציא] **חצי זית ממת גדול,** שאף רב נחמן מודה בכגון זה שאין מעשיו מועילים, וכיון שלא הוציא כשיעור הראוי — אין לחייבו.


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:5
[Steinsaltz on Shabbat 94b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:5)

ג משנה **הנוטל** בשבת **צפרניו זו בזו** ולא במספרים, **או** שנוטלן **בשיניו, וכן** הנוטל **שערו** בידיו, **וכן שפמו, וכן זקנו. וכן הגודלת** (קולעת את שערה), **וכן הכוחלת** (שמה כחול סביב עיניה), **וכן הפוקסת** (מאדימה פניה במשחה אדומה) — **ר' אליעזר מחייב** בכל אלו כמלאכות האסורות מן התורה, **וחכמים אוסרין משום שבות** (איסור שבת שמדברי סופרים), שלדעתם אין זו מלאכה ממש אבל אסור לעשות כן כגזירת חכמים.


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:6
[Steinsaltz on Shabbat 94b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:6)

ד גמרא **אמר ר' אלעזר: מחלוקת** זו היא דווקא כאשר נוטל את צפרניו **ביד, אבל** כאשר נוטל אותם **בכלי** — לדעת הכל **חייב.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], שהרי **"זו בזו" תנן** [שנינו] במפורש! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] כי **רבנן** בנטילתן **בכלי נמי פטרי** [גם כן פוטרים], שכיון שאין הנוטל צפרניו מעוניין בצפורן החתוכה אין בכך משום מלאכת גזיזה, **והא דקתני** [וזה ששנינו] בנוסח **"זו בזו"** — **להודיעך כחו** (תוקף דעתו) של **ר' אליעזר** שאפילו במקרה זה הוא מחייב, על כן **קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] שאין הדבר כך.


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:7
[Steinsaltz on Shabbat 94b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:7)

**ואמר ר' אלעזר: מחלוקת** זו ששנינו הריהי דווקא בשנטל צפרניים **לעצמו, אבל** בשנטל **לחבירו** — ל**דברי הכל פטור.** ושואלים: והרי גם דבר זה הוא **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], שהרי בלשון **"צפרניו",** כלומר, שלו, **תנן** [שנינו במשנה]! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] ש**ר' אליעזר** בשנוטל **לחבירו נמי** [גם כן] **מחייב, והא דקתני** [וזה ששנינו] לשון **"צפרניו "**הרי זה **להודיעך כחן דרבנן** [של החכמים] שאפילו בצפרניו שלו פטרו, וכל שכן בשל חבירו, על כן **קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] ללמדנו שהכל מודים שפטור בכך.


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:8
[Steinsaltz on Shabbat 94b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:8)

ה שנינו במשנה: **וכן** הנוטל **שערו** שלדעת ר' אליעזר חייב ולדעת חכמים פטור. **תנא** [שנה] החכם בתוספתא: **הנוטל** שערו בשבת **מלא פי הזוג** (המספריים) — **חייב. וכמה** הוא שיעור **מלא פי הזוג? אמר רב יהודה: שתים,** שתי שערות. ושואלים: **והתניא** [והרי שנינו] בהמשך אותה ברייתא: **ולקרחה** כדי להתחייב משום האיסור בתורה שלא לעשות קרחה באבל על המת ("ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת". דברים יד, א), השיעור הקטן ביותר הוא **שתים,** ומכאן ש"מלוא פי הזוג" הוא שיעור אחר! ומשיבים: **אימא** [אמור, פרש] שאין כאן שיעורים שונים, אלא: **וכן לקרחה שתים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:9
[Steinsaltz on Shabbat 94b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:9)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **הנוטל** משערו **מלא פי הזוג בשבת** — **חייב. וכמה** הוא **מלא פי הזוג** — **שתים. ר' אליעזר אומר:** אף בשערה **אחת** חייב, **ומודים חכמים לר' אליעזר במלקט** ותולש שערות **לבנות מתוך שחורות, שאפילו** כאשר ליקט **אחת** בלבד גם כן **חייב.** שהרי במעשהו הוא מוכיח כי הוא מקפיד אף בשערה בודדת והוצאתה חשובה בעיניו, **ודבר זה,** ליקוט שערות לבנות משחורות, **אף ב**ימות **החול אסור** לגברים, **משום שנאמר: "**לא יהיה כלי גבר על אשה **ולא ילבש גבר שמלת אשה"** (דברים כב, ה), ומכאן למדו חכמים שכל דבר שהוא ממנהגי הייפוי של נשים אסור לגברים.


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:10
[Steinsaltz on Shabbat 94b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:10)

**תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן אלעזר אומר: צפורן שפירש רובה** והיא מחוברת רק בחלקה הקטן באצבע, **ו**כן **ציצין** (חתיכות קטנות של עור) **שפרשו רובן** מן הגוף, אם תולשן בשבת **ביד** — **מותר,** ואם חותכן **בכלי** — **חייב חטאת,** ותוהים על כך: **מי איכא מידי** [האם יש דבר, מלאכה] שאם עושה אותה **בכלי חייב חטאת, וביד מותר לכתחלה** לעשותה, ולא גזרו בה חכמים משום סייג?! ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר, כך יש להבין]: אם **פירשו רובן, ביד** — **מותר, בכלי,** אם כבר תלש — **פטור** ואינו נענש על כך, **אבל** מלכתחילה ודאי ש**אסור** לעשות כן. ואם עדיין **לא פירשו רובן, ביד** — **פטור, אבל אסור,** ואם עשה כך **בכלי** — **חייב חטאת. אמר רב יהודה: הלכה כ**שיטת **ר' שמעון בן אלעזר** בענין זה. **אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן: והוא שפרשו** אותם חלקי ציפורן **כלפי מעלה** אל צד הצפורן **ומצערות אותו,** ובכגון זה התירו מלכתחילה לתולשן.


###### Steinsaltz on Shabbat 94b:11
[Steinsaltz on Shabbat 94b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/94b:11)

ו שנינו במשנה: **וכן הגודלת** והכוחלת והפוקסת בשבת שר' אליעזר מחייב בהן מן התורה. ושואלים: ה**גודלת, כוחלת ופוקסת** בשבת **משום מאי מחייבא** [מה, איזה אב מלאכה היא מתחייבת]? **אמר ר' אבין** שכך **אמר ר' יוסי בר' חנינא:** ה**גודלת** מתחייבת — **משום אורגת,** שקליעת השיער דומה במהותה לאריגה, וה**כוחלת** — **משום כותבת, פוקסת** — **משום טווה,** שהיו מורחים את האודם על הפנים בכעין חוט של בצק. **אמרו רבנן קמיה** [חכמים לפני] **ר' אבהו: וכי דרך אריגה בכך, וכי דרך כתיבה בכך, וכי דרך טויה בכך?!** ובודאי גם ר' אליעזר מודה שמלאכה שאינה נעשית כדרכה פטורים עליה! **אלא אמר ר' אבהו: לדידי מפרשא לי מיניה** [לי נתפרש הדבר ממנו] מ**ר' יוסי בר' חנינא** עצמו