## Steinsaltz on Shabbat Daf 95a

###### Steinsaltz on Shabbat 95a:1
[Steinsaltz on Shabbat 95a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/95a:1)

**כוחלת** חייבת — **משום צובעת, גודלת ופוקסת** — **משום** מלאכת **בונה,** ושואלים: **וכי דרך בנין בכך?** ומשיבים: **אין** [כן], אף קליעת שיער קרואה בנייה, ו**כ**שם ש**דרש ר' שמעון בן מנסיא:** מה שנאמר **"ויבן ה' אלהים את הצלע** אשר לקח מן האדם לאשה**"** (בראשית ב, כב) **מלמד: שקילעה** (קלע שערותיה) **הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה אצל אדם.** ומנין שזו היא משמעות "ויבן"? — **שכן בכרכי הים קורין** (קוראים) **לקלעיתא** [לקליעה] **"בניתא"** [בנייה]. **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן אלעזר אומר:** ה**גודלת** וה**כוחלת ופוקסת** בשבת, אם עשתה זאת **לעצמה** — **פטורה,** ואם **לחברתה** — **חייבת,** שלעצמה אינה יכולה לעשות את המלאכה בשלימות, אבל לחברתה אפשר שתעשה כתיקונה. **וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר משום** (בשם) **ר' אליעזר: אשה לא תעביר סרק** (צבע אדום) **על פניה** בשבת **מפני שצובעת,** והיא אחת מן המלאכות האסורות.


###### Steinsaltz on Shabbat 95a:2
[Steinsaltz on Shabbat 95a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/95a:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **החולב והמחבץ** (המעמיד את החלב) **והמגבן** (אוסף את הגבינה מן החלב), השיעור להתחייב על עשייתם בשבת — **כגרוגרת. המכבד** (מטאטא) את הבית, **והמרבץ** (מתיז) מים על הקרקע, **והרודה חלות דבש,** בכל אלה אם **שגג בשבת** — **חייב חטאת,** ואם **הזיד ביום טוב** — **לוקה ארבעים** מלקות**,** אלו **דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה אינו** אסור **אלא משום שבות** (איסור שבת שמדברי סופרים), אבל אינם אסורים מן התורה ואינו מביא קרבן, ואף אינו לוקה עליהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 95a:3
[Steinsaltz on Shabbat 95a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/95a:3)

מסופר: **רב נחמן בר גוריא איקלע** [נזדמן] **לנהרדעא. בעו מיניה** [שאלו ממנו] בני הישיבה: **חולב משום מאי מיחייב** [מה הוא מתחייב]? **אמר להו** [להם]: **משום חולב. מחבץ, משום מאי מיחייב** [מה הוא מתחייב]? **אמר להו** [להם]: **משום מחבץ. מגבן, משום מאי מיחייב** [מה הוא מתחייב]? **אמר להו** [להם]: **משום מגבן. אמרו ליה** [לו]: **רבך קטיל קני באגמא הוה** [קוצץ קנים באגם היה], שלא ידע להסביר לתלמידיו פירושה של משנה. **אתא שאיל בי מדרשא** [בא ושאל בבית המדרש] שאלות אלה. **אמרו ליה** [לו]: **חולב חייב** — **משום** מלאכת **מפרק** שהיא תולדת של מלאכת דש, שמוציא את החלב מתוך הפרה והרי זה דומה לכל מלאכת דש שמוציא את התוכן הרצוי מתוך כיסוי שהיה בו. **מחבץ חייב** — **משום** מלאכת **בורר,** שחלק מן החלב נברר ונעשה חלב קפוי, ו**מגבן חייב** — **משום** מלאכת **בונה,** שהגבינה הנוצרת בתוך החלב נעשית מוצק כעין בניה.


###### Steinsaltz on Shabbat 95a:4
[Steinsaltz on Shabbat 95a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/95a:4)

מקודם הובאה ברייתא ששנינו בה: **המכבד, המרבץ, והרודה חלות דבש,** אם **שגג בשבת** במלאכות אלה — **חייב חטאת,** ואם **הזיד ביום טוב** — **לוקה ארבעים** מלקות, אלו **דברי ר' אליעזר. אמר ר' אלעזר: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"**וישלח את קצה המטה אשר בידו **ויטבל אותה ביערת הדבש",** (שמואל א, יד, כז), והדברים לכאורה תמוהים, שכן **וכי מה ענין יער אצל דבש? אלא לומר לך: מה יער, התולש ממנו בשבת** — **חייב חטאת, אף חלות דבש, הרודה ממנו בשבת** — **חייב חטאת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 95a:5
[Steinsaltz on Shabbat 95a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/95a:5)

ב מסופר: **אמימר שרא זילחא** [התיר ריבוץ מים] **ב**עיר **מחוזא. אמר: טעמא מאי אמור רבנן** [מה טעם אמרו חכמים] שאסור לרבץ — **דילמא אתי לאשויי** [שמא יבוא להשוות, ליישר] **גומות** שבקרקע הבית שאינה מרוצפת באבנים, **הכא ליכא** [כאן בעיר מחוזא אין] **גומות,** שכל הבתים בה היו מרוצפים באבן. ומסופר עוד: **רבא תוספאה** [בעל התוספתא] **אשכחיה** [מצאו] את **רבינא** בשבת **דקא** [שהוא] **מצטער,** סובל, **מהבלא** [מן ההבל, החום והאבק שבבית], **ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**מר קשישא בריה** [הזקן בנו] של **רבא אשכחיה** [מצאו] **לרב אשי** וראה **דקא** [שהוא] **מצטער מהבלא** [מן ההבל], **אמר ליה** [לו] מר קשישא לרב אשי: וכי **לא סבר לה מר להא דתניא** [אין אדוני מקבל את הלכה זו ששנינו בברייתא]: **הרוצה לרבץ את ביתו בשבת** במקום שאסור הדבר, **מביא עריבה** (קערה גדולה) **מלאה מים ורוחץ פניו בזוית זו** ומזיז את העריבה ורוחץ **ידיו בזוית זו, רגליו בזוית זו, ונמצא הבית מתרבץ מאליו** מן המים שניתזו כלאחר ידו. **אמר ליה** [לו] רב אשי: **לאו אדעתאי** [לא עלה על דעתי] להשתמש בעצה זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 95a:6
[Steinsaltz on Shabbat 95a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/95a:6)

**תנא** [שנה החכם]: **אשה חכמה מרבצת** את **ביתה בשבת,** שרוחצת כלים שונים במקומות שונים בבית. **והאידנא דסבירא לן** [ועכשיו שאנו סבורים] **כ**שיטת **ר' שמעון** שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה בשבת, **שרי** [מותר] לכבד ולרבץ את הבית בשבת **אפילו לכתחלה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 95a:7
[Steinsaltz on Shabbat 95a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/95a:7)

ג משנה **התולש** בשבת **מ**צמח הגדל ב**עציץ נקוב** — **חייב,** שעציץ נקוב נחשב כמחובר בארץ, והרי זה כקוצר. **ו**התולש מ**שאינו נקוב** — **פטור,** אבל אסור הדבר מלכתחילה. **ור' שמעון פוטר בזה ובזה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 95a:8
[Steinsaltz on Shabbat 95a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/95a:8)

ד גמרא **רמי ליה** [השליך הראה לו סתירה] **אביי לרבא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שהקשה לו **ר' חייא בר רב לרב:** מצד אחד **תנן** [שנינו] במשנתנו **ר' שמעון פוטר בזה ובזה. אלמא** [מכאן] ש**נקוב ל**דעת **ר' שמעון כ**זה **שאינו נקוב משוי ליה** [עושה, מחשיב אותו]. **ורמינהו** [משליכים על כך, מראים סתירה] **ר' שמעון אומר: אין בין** עציץ **נקוב לשאינו נקוב**