## Steinsaltz on Shabbat Daf 96a

###### Steinsaltz on Shabbat 96a:1
[Steinsaltz on Shabbat 96a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/96a:1)

**הא** [זה] ששנינו ששיעור הכלי כדי להיטהר הרי זה במוציא רימון — הרי זה **ברברבי** [בכלים גדולים], **והא** [וזה] ששנינו שיעורם כדי שייפחתו ברובם — הרי זה **בזוטרי** [בכלים קטנים]. **אמר רב אסי, שונין** הלכה זו: **כלי חרס שיעורו** להיטהר מטומאה **ב**נקב ה**כונס משקה. ולא אמרו** שיעור **מוציא משקה אלא לענין** טהרת **גיסטרא בלבד.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? ומשיבים: **אמר מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב נחמן: לפי** ששימוש בגיסטרא הוא לשים אותה כעין צלחת מתחת לכלי חרס נקוב, הרי אם גיסטרא אחת ניקבה ומטפטפת אין עושים בה עוד שימוש, ו**אין אומרים "הבא גיסטרא לגיסטרא",** אלא זורקים אותה מיד.


###### Steinsaltz on Shabbat 96a:2
[Steinsaltz on Shabbat 96a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/96a:2)

**אמר עולא: פליגי** [נחלקו] **בה** בהלכה זו **תרי אמוראי במערבא** [שני אמוראים במערב, בארץ ישראל], **ר' יוסי בר' אבין ור' יוסי בר זבדא. חד** [אחד מהם] **אמר** שטהרת כלי חרס בנקב ששיעורו **כמוציא רמון, וחד** [אחד מהם] **אמר: כשורש קטן. וסימניך** (וסימן יהא לך בדבר זה) שתזכור שלא נחלקו בנקב כמוציא זית, על פי האימרה **אחד המרבה ואחד הממעיט,** שהמחלוקת היא קיצונית בין חכם לחכם, ולא הזכירו דעה ממוצעת. ואכן, **אמר רב חיננא בר כהנא משמיה** [משמו] של **ר' אליעזר** דיעה ממוצעת: **כלי חרס שיעורו** כדי להיטהר הוא **כמוציא זיתים. ומר קשישא בריה** [בנו] של **רבה מסיים בה** הלכה זו **משמיה** [משמו] של **ר' אליעזר: והרי הן,** אותם כלים שניקבו, **ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה** — **שאין** הם **מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים. ולענין** טהרה באוהל המת של כלי שיש עליו **צמיד פתיל,** אין כלי חרס בטל **עד שיפחת רובו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 96a:4
[Steinsaltz on Shabbat 96a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/96a:4)

א משנה **הזורק** חפץ בשבת **מרשות היחיד לרשות הרבים** או **מרשות הרבים לרשות היחיד** — **חייב.** ואילו הזורק **מרשות היחיד לרשות היחיד ו**עבר החפץ את **רשות הרבים** ש**באמצע** — **ר' עקיבא מחייב** משום הוצאה לרשות הרבים, **וחכמים פוטרין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 96a:5
[Steinsaltz on Shabbat 96a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/96a:5)

**כיצד? שתי גזוזטראות** (שהן רשות היחיד) המצויות **זו כנגד זו ב**שני עברי **רשות הרבים, המושיט והזורק מזו לזו** — **פטור,** אבל אם **היו** הגזוזטראות **שתיהן בדיוטא** (קומה) **אחת** ובאותו צד של דרך הרבים והיתה בין גזוזטרה לגזוזטרה רשות הרבים, **המושיט** מזו לזו — **חייב, והזורק** — **פטור,** וטעמו של דבר: **שכך היתה עבודת הלויים** בנשיאת קרשי המשכן:


###### Steinsaltz on Shabbat 96a:6
[Steinsaltz on Shabbat 96a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/96a:6)

**שתי עגלות** היו עומדות **זו אחר זו ברשות הרבים,** והיו הלווים **מושיטין הקרשים מזו לזו** והרי זה ממש כמעביר מדיוטא לדיוטא דרך רשות הרבים ובאותו צד של רשות הרבים, **אבל לא** היו **זורקין** מעגלה לעגלה מפני כובד הקרשים, נמצא שהושטה שדוגמתה היתה במשכן נאסרה, וזריקה שלא מצאנו לה דוגמה במשכן — לא נאסרה.