## Steinsaltz on Shabbat Daf 97a

###### Steinsaltz on Shabbat 97a:1
[Steinsaltz on Shabbat 97a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:1)

**ואלא הא גמר** [הרי למד] ר' עקיבא דבר זה ב**גזירה שוה!** ומשיבים: **גזירה שוה לא גמר** [למד], כלומר, ר' יהודה בן בתירא לא קיבל מרבותיו גזירה שווה זו. ולכן לא קיבל את מסקנת ר' עקיבא. ושואלים: ו**אלא** לשיטת ר' יהודה בן בתירא **מהיכא הוה** [מהיכן היה] כלומר, בשל איזה חטא מת? ומשיבים: צלפחד היה **מ**אלה שנאמר בהם **"ויעפלו** לעלות אל ראש ההר וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה**"** (במדבר יד, מד).


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:2
[Steinsaltz on Shabbat 97a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:2)

**כיוצא בדבר** דרש ר' עקיבא וגילה דבר שלא פורש בתורה, שכן **אתה אומר** כאשר דברו אהרן ומרים במשה: **"ויחר אף ה' בם וילך** והענן סר מעל האוהל והנה מרים מצורעת כשלג. ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת**"** (במדבר יב, ט–י), ומהמלים "ויחר אף ה' בם", שמשמעו — בשניהם, **מלמד** הכתוב **שאף אהרן נצטרע,** אלו **דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין.** שכן **אם כדבריך** — **התורה כסתו** לאהרן בענין העונש **ואתה מגלה אותו?! ואם לאו** [לא] — **אתה מוציא לעז על אותו צדיק.**


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:3
[Steinsaltz on Shabbat 97a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:3)

ושואלים: **ואלא הכתיב** [הרי נאמר] **"בם"** בלשון רבים, ומשמע — בשניהם! ומשיבים: הלשון **ההוא** בא ללמדנו רק שחרה אף ה' באהרן **בנזיפה בעלמא** [בלבד]. **תניא כמאן דאמר** [שנויה ברייתא כדעת מי שאומר, ר' עקיבא] ש**אף אהרן נצטרע. דכתיב** [שכן נאמר]: **"ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת"** (במדבר יב, ט-י), ועל כך **תנא** [שנה] החכם: כתוב **זה מלמד שפנה מצרעתו,** כלומר, התרפא מצרעתו, משמע שאף הוא היה מצורע קודם לכן.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:4
[Steinsaltz on Shabbat 97a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:4)

א וכיון שהוזכרה צרעת מרים מביאים את מה ש**אמר ריש לקיש: החושד בכשרים** — **לוקה בגופו, דכתיב** [שכן נאמר]: "ויען משה ויאמר **והן לא יאמינו לי** ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה'" (שמות ד, א) **וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני** [וגלוי לפני הקדוש ברוך הוא שמאמינים] הם **ישראל. אמר לו** הקדוש ברוך הוא למשה: **הן** — **מאמינים בני מאמינים, ו**אילו **אתה אין סופך להאמין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:5
[Steinsaltz on Shabbat 97a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:5)

**הן מאמינים —** כפי שמפורש בכתוב: **"ויאמן העם** וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את עניים ויקדו וישתחוו**"** (שמות ד, לא). **בני מאמינים** — שנאמר באברהם אבינו: **"והאמין בה '** ויחשבה לו צדקה**"** (בראשית טו, ו). ואילו **אתה אין סופך להאמין** בך בני ישראל, וכפי **שנאמר:** "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן **יען לא האמנתם בי** להקדישני לעיני בני ישראל" (במדבר כ, יב). **ממאי** [ממה, מנין לנו] ש**לקה** משה? **דכתיב** [שכן נאמר]: **"ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך** ויבא ידו בחיקו ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג**"** (שמות ד, ו).


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:6
[Steinsaltz on Shabbat 97a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:6)

על אותו ענין **אמר רבא, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יוסי בר' חנינא: מדה טובה ממהרת לבא ממדת פורענות.** ומנין? — ש**אילו במדת פורענות כתיב** [נאמר]: **"ויוציאה והנה ידו מצרעת כשלג"** (שמות ד, ו), **ואילו במדה טובה כתיב** [נאמר]: **"**ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו **ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו"** (שמות ד, ז), ונדייק: **מחיקו הוא** ש**שבה כבשרו,** כלומר, מיד, עוד לפני שהוציאה. כיון שהוזכר הענין מעירים בענין נס אחר שאירע שם.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:7
[Steinsaltz on Shabbat 97a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:7)

על מה שנאמר **"**וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים **ויבלע מטה אהרן את מטתם"** (שמות ז, יב), **אמר ר' אלעזר:** היה זה **נס בתוך נס,** שבלע המטה את התנינים לא בעודו בצורת תנין אלא בצורת מטה.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:8
[Steinsaltz on Shabbat 97a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:8)

ב שנינו במשנה שנחלקו ר' עקיבא וחכמים בזורק **מרשות היחיד לרשות היחיד** ורשות הרבים באמצע. שר' עקיבא מחייב כזורק מרשות לרשות, וחכמים פוטרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:9
[Steinsaltz on Shabbat 97a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:9)

**בעי** [שאל] **רבה:** האם כשזרק **למטה** (בתוך גובה) **מעשרה** טפחים מן הקרקע **פליגי** [נחלקו], **ובהא פליגי** [ובזה נחלקו], **דמר סבר** [שחכם זה, ר' עקיבא סבור] כי **אמרינן** [אומרים אנו] ש**קלוטה** באויר ועוברת דרכו הריהי **כמה** (כמו) **שהונחה,** והרי זה אם כן כאילו הונחה ממש ברשות הרבים ונחשבת כעקירה מרשות היחיד והנחה ברשות הרבים, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים סבור] כי **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] ש**קלוטה** באויר **כמה שהונחה, אבל** הזורק **למעלה מעשרה** טפחים — ל**דברי הכל פטור, ולא ילפינן** [ואין אנו לומדים] דין **זורק מ**דין **מושיט.** שאף שהמושיט מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים לדעת הכל חייב, אפילו למעלה מעשרה טפחים, מכל מקום הזורק בכגון זה פטור.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:10
[Steinsaltz on Shabbat 97a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:10)

**או דילמא** [שמא] ב**למעלה מעשרה** טפחים **פליגי** [נחלקו], **ובהא פליגי** [ובדבר זהב נחלקו], **דמר סבר** [שחכם זה, ר' עקיבא סבור]: **ילפינן** [למדים אנו] דין **זורק מ**דין **מושיט,** ולכן אף הזורק למעלה מעשרה דרך אויר רשות הרבים — חייב, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים סבור] כי **לא ילפינן** [אין אנו למדים] **זורק ממושיט, אבל למטה מעשרה** — ל**דברי הכל חייב. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **קלוטה כמה שהונחה דמיא** [נחשבת].


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:11
[Steinsaltz on Shabbat 97a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:11)

**אמר רב יוסף: הא מילתא איבעיא ליה** [דבר זה נסתפק לו] **לרב חסדא ופשטה ניהליה** [ופתר לו] זאת **רב המנונא מהא** [ממה ששנינו בברייתא זו], ששנינו: **מרשות היחיד לרשות היחיד ועובר ברשות הרבים עצמה, ר' עקיבא מחייב וחכמים פוטרים.** ומכאן נדייק: **מדקאמר** [ממה שאמר] **"ברשות הרבים עצמה" פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] כי ב**למטה מעשרה** טפחים **פליגי** [חלוקים הם],


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:12
[Steinsaltz on Shabbat 97a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:12)

**ובמאי** [ובמה], באיזה סוג של העברה מרשות לרשות? **אילימא** [אם תאמר] **במעביר** בידיו ממש, וכי יכול אתה לומר שכאשר העביר **למטה מעשרה** — **הוא דמחייב** [שמתחייב], ואילו בשהעביר **למעלה מעשרה** — **לא מחייב** [אינו מתחייב]? **והאמר** [והרי אמר] **ר' אלעזר: המוציא** בשבת **משוי** (משא) מרשות היחיד לרשות הרבים **למעלה מעשרה** טפחים — **חייב, שכן** היה **משא בני קהת** במשכן, ומהם למדנו דין הוצאה. **אלא לאו** [האם לא] מדברת הברייתא **בזורק, ולמטה מעשרה הוא דמחייב** [שמתחייב], **למעלה מעשרה** — **לא מחייב** [אינו מתחייב], ואם כן **שמע מינה** [למד ממנה] כי **ב**שאלה האם **קלוטה** באויר דינה **כמה שהונחה פליגי** [נחלקו]. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד ממנה].


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:13
[Steinsaltz on Shabbat 97a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:13)

**ופליגא** [וחלוקה] מסקנה זו על שיטת **ר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר: מחייב היה ר' עקיבא אפילו** ב**למעלה מעשרה** טפחים. **והאי דקתני** [וזו ששנינו] באותה ברייתא **"רשות הרבים עצמה"** הרי זה **להודיעך כחן** (תוקף דעתם) **דרבנן** [של חכמים] שאפילו ברשות הרבים עצמה הריהם פוטרים, וכל שכן למעלה מעשרה טפחים שאינו עוד בתחומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:14
[Steinsaltz on Shabbat 97a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:14)

**ו**כן **פליגא** [חלוקה] מסקנה זו שאמר ר' אלעזר על דברי **רב חלקיה בר טובי,** ש**אמר רב חלקיה בר טובי: תוך שלשה** טפחים לקרקע — ל**דברי הכל חייב,** שמאחר וקבעו חכמים כלל שכל דבר שבתוך שלושה טפחים דינו כמחובר לו ("לבוד"), הרי זה אם כן כהנחה גמורה. **למעלה מעשרה** — ל**דברי הכל פטור. משלשה** טפחים **ועד עשרה** — **באנו למחלוקת ר' עקיבא ורבנן** [וחכמים].


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:15
[Steinsaltz on Shabbat 97a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:15)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] כרב חלקיה: **בתוך שלשה** — ל**דברי הכל חייב, למעלה מעשרה** — **אינו אלא משום שבות** (איסור שמדברי חכמים בהלכות שבת), שאסרו חכמים לזרוק ולהעביר חפץ מרשות היחיד השייכת לאדם אחד לרשות השייכת לאחר, בלא עירוב. **ואם היו** שתיהן **רשויות שלו** — **מותר. משלשה** טפחים **ועד עשרה** — **ר' עקיבא מחייב וחכמים פוטרין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:16
[Steinsaltz on Shabbat 97a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:16)

ג שנינו ש**אמר מר** [החכם] בברייתא שהוזכרה ש**אם היו** שתי **רשויות** היחיד **שלו** — **מותר. לימא תהוי תיובתיה** [האם נאמר שתהיה זו קושיה חמורה] על שיטת **רב, דאיתמר** [שנאמר] שהיתה מחלוקת אמוראים בבעיה זו: **שני בתים** אפילו הם שייכים לאדם אחד והיו **בשני צדי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר** בשם **רב: אסור לזרוק** בשבת חפץ **מזה לזה. ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה.** ודוחים: **ולאו מי אוקימנא** [והאם לא העמדנו, הסברנו] כבר את ההלכה **ההיא** של רב ב**כגון דמידלי חד ומתתי חד, דזימנין נפל, ואתי לאתויי** [שמוגבה אחד הבתים ונמוך אחד, שכיון שאינו זורק למישרין לפעמים יפול החפץ לרשות הרבים, ויבוא להביאו] משם, ויעבור על איסור שמדברי תורה.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:17
[Steinsaltz on Shabbat 97a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:17)

ד **אמר ליה** [לו] **רב חסדא לרב המנונא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר **רב המנונא לרב חסדא: מנא הא מילתא דאמור רבנן** [מנין דבר זה שאמרו חכמים] ככלל: **כל פחות משלושה** טפחים — **כלבוד** (צמוד) **דמי** [נחשב]? **אמר ליה** [לו]: **לפי שאי אפשר לה לרשות הרבים שתילקט** [תוחלק, תיושר] **במלקט וברהיטני,** כיון שאי אפשר שרשות הרבים תהא חלקה לחלוטין, ויש להביא בחשבון שבתוך המציאות קיימים הבדלי גובה קטנים ברשות הרבים.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:18
[Steinsaltz on Shabbat 97a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:18)

והקשה לו: **אי הכי** [אם כך] שזהו הטעם, אם כן **שלשה** טפחים **נמי** [גם כן] מדוע אינם נחשבים כלבוד אלא רק פחות משלושה? **ותו, הא דתנן** [ועוד, הלכה זו ששנינו במשנה] בדיני סוכה: **המשלשל דפנות** של סוכה **מלמעלה למטה, אם הן גבוהין מן הארץ** למטה **שלשה טפחים** — **פסולה,** שנחשבת הסוכה כחסרת דפנות, ומכאן נסיק: **הא** [הרי] שאם שלשל את הדפנות **פחות משלשה** טפחים לקרקע — **כשרה,** וכאן הלא אין מקום לנימוק שאין אפשרות להחליק את קרקע רשות הרבים.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:19
[Steinsaltz on Shabbat 97a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:19)

ודחה: **התם היינו טעמא** [שם זהו הטעם] שחלל שהוא גדול משלושה טפחים אינו נחשב כמחיצה משום שמחיצה כזאת אינה משמשת עוד לתפקידה, **משום דהויא לה** [שהרי היא] **מחיצה שהגדיים בוקעין** (עוברים) **בה.** ורק בפחות משלושה טפחים שוב אינם יכולים לעבור. ועוד הקשה לו קושיה אחרת: **תינח** [נניח] להסבר זה כשהרווח של שלושה טפחים הוא **למטה** כלפי הקרקע, שאפשר לומר שביותר מזה שוב אינו מחיצה, אבל דין פחות משלושה טפחים האמור בכמה הלכות כאשר החלל הוא **למעלה,** וכגון באופן שהסכך מרוחק מן הדפנות, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר] להסברתו? **אלא** יש לסכם כי הלכה זו ש**כל פחות משלשה כלבוד דמי** [נחשב] — **הלכתא גמירי לה** [כהלכה למשה מסיני היא נלמדת].


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:20
[Steinsaltz on Shabbat 97a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:20)

ה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא מקרה הנידון לאיסור בדומה לזה המובא במשנה: הזורק חפץ **מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע** — **רבי מחייב** משום הוצאה לרשות היחיד, **וחכמים פוטרין.** ועל כך שנינו כי **רב ושמואל דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם]: **לא חייב רבי אלא ברשות היחיד מקורה** בגג הנמצאת בין שתי רשויות הרבים, שבמקרה כזה **אמרינן** [אומרים אנו] כי **ביתא כמאן דמליא דמי** [הבית נחשב כממולא] וחפץ העובר בתוך בית נחשב אם כן כאילו נח על גבי דבר ממשי, **אבל** ברשות היחיד **שאינו מקורה** הוא **לא** חייב אפילו לדעת רבי. ובנושא זה **אמר רב חנא** שכך **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: מחייב היה רבי** במקרה זה **שתים,** שתי חטאות: **אחת משום הוצאה** מרשות היחיד לרשות הרבים (השניה), **ואחת משום הכנסה,** כשנכנס החפץ בתחילה לרשות היחיד.


###### Steinsaltz on Shabbat 97a:21
[Steinsaltz on Shabbat 97a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97a:21)

ומסופר כי **יתיב** [יושב היה] **רב חנא וקא קשיא ליה** [והיה מתקשה בדבר זה]: