## Steinsaltz on Shabbat Daf 97b

###### Steinsaltz on Shabbat 97b:1
[Steinsaltz on Shabbat 97b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:1)

**למימרא** [האם נאמר] ש**מחייב רבי** על **תולדה במקום אב** מלאכה? שהרי הכנסה והוצאה הם אב מלאכה ותולדתה!


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:2
[Steinsaltz on Shabbat 97b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:2)

**והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **רבי אומר,** מצות שבת נאמרה במלים "אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם" (שמות לה, א), ומביטוי זה יכולים אנו ללמוד כמה הלכות, שכן די היה לומר "דבר" וכשאומר **"דברים"** — הרי שנים (שמיעוט רבים — שנים), וכשאומר **"הדברים"** מרבה על ידי תוספת ה־ה' הנוספת — שלישי, והמלה "אלה" שבכתוב **"אלה הדברים"** עולה בגימטריא שלושים ושש, הרי יחד **אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני.** וכיון שרבי סבור שיש מספר קבוע של אבות מלאכות, בודאי יחייב רק על האבות ולא על התולדות!


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:3
[Steinsaltz on Shabbat 97b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:3)

**אמר ליה** [לו] **רב יוסף: מר אהא מתני לה, וקשיא ליה** [אדוני על זה שונה אותה, את דברי רב יהודה, וקשה לו] אם כן מדברי **רבי** על דברי **רבי,** ואולם **אנן** [אנחנו] על דברי **ר' יהודה מתנינן** [שונים אנו] אותה **ו**לכן **לא קשיא לן** [קשה לנו].


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:4
[Steinsaltz on Shabbat 97b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:4)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: זרק חפץ **מרשות היחיד לרשות הרבים ועבר ארבע אמות ברשות הרבים** — **ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:5
[Steinsaltz on Shabbat 97b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:5)

ועל כך **אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה ר' יהודה שתים; אחת משום הוצאה** מרשות היחיד לרשות הרבים **ואחת משום העברה** ארבע אמות ברשות הרבים, ואילו חכמים פוטרים בהעברה. ובעל כורחנו עלינו לפרש כך: **דאי סלקא דעתך חדא** [שאם יעלה על **דעתך** לומר שאחת] **הוא** ש**מחייב** ר' יהודה, אם כן **מכלל** הדברים אתה למד **דרבנן פטרי** [שחכמים פוטרים] **לגמרי,** וכיצד יתכן הדבר? **הא אפיק לה** [הרי הוציא אותה, את החפץ] **מרשות היחיד לרשות הרבים.** את ההוכחה הזאת דוחים: **ממאי** [ממה] מסיק אתה מסקנה זו? **דילמא** [שמא] **לעולם אימא** [אומר] **לך** כי **ר' יהודה חדא** [אחת] **הוא** ש**מחייב, ורבנן פטרי** [וחכמים פוטרים] **לגמרי, והיכי משכחת ליה** [וכיצד מוצא אתה אפשרות כעין זו?] — **כגון** ש**אמר עד דנפקא לה** [שתצא] **לרשות הרבים** רצוני ש**תנוח** מיד.


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:6
[Steinsaltz on Shabbat 97b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:6)

**ובהא קמיפלגי** [ובזה נחלקו] ש**ר' יהודה סבר** [סבור] כי **אמרינן** [אומרים אנו] ומקבלים את הכלל **קלוטה** באויר **כמה** (כמו) **שהונחה** ממש, **ו**ממילא **איתעבידא ליה** [נעשתה לו] **מחשבתו,** שכיון שנקלט החפץ באויר רשות הרבים הרי זה כמונח ברשות זו עצמה. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: כי **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] **קלוטה כמה שהונחה, ו**ממילא **לא איתעבידא ליה** [נעשתה לו] **מחשבתו,** ופטור על מלאכה זו! **אבל** על **תולדה במקום אב לא מחייב ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:7
[Steinsaltz on Shabbat 97b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:7)

את ההסבר הזה דוחים: **לא סלקא דעתך** [יכול לעלות על דעתך] לומר כך, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ר' יהודה מוסיף** למנין המלאכות **אף** את **השובט** (מותח את חוט הערב) **והמדקדק** (המשווה ומיישר את חוטי האריג). **אמרו לו** חכמים: **שובט הרי הוא בכלל** מלאכת **מיסך, מדקדק הרי הוא בכלל** מלאכת **אורג.** ומעתה, **מאי לאו דעבדינהו לתרווייהו בהדי הדדי** [האם לא מדובר באופן שעשה את שתיהן, שובט ומיסך, יחד], **ושמע מינה** [ולמד ממנה] כי **מחייב היה ר' יהודה** על **תולדה במקום אב!**


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:8
[Steinsaltz on Shabbat 97b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:8)

את ההוכחה הזאת דוחים: **ממאי** [ממה, מנייין] סמך לדבריך אלה? **דילמא** [שמא] **לעולם** מדובר באופן **דעבדה להא לחודה, והא לחודה** [שעשתה את זו לחוד, לעצמה, ואת זו לחוד] **ור' יהודה** על **תולדה במקום אב לא מחייב, ובהא קמיפלגי** [ובעקרון זה נחלקו] ר' יהודה וחכמים: ש**ר' יהודה סבר** [סבור] כי **הני** [אלה] השובט והמדקדק **אבות** נוספים **נינהו** [הם], **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] כי **הני** [אלה] **תולדות נינהו** [הם].


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:9
[Steinsaltz on Shabbat 97b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:9)

**תדע** שכן הוא, **דקתני** [ששנינו] בלשון **"ר' יהודה מוסיף",** ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] כי כוונת ר' יהודה שאלו הם **אבות,** אם כן **מאי** [מה המשמעות] של הביטוי **"מוסיף"** — **מוסיף אבות. אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] כי הכוונה ל**תולדות** — **מאי** [מה משמעות] הביטוי **"מוסיף"? איתמר נמי** [נאמר גם כן] כי **רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם]: **לא חייב ר' יהודה אלא אחת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:10
[Steinsaltz on Shabbat 97b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:10)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא** [ולפי מה שעלה על דעתינו מתחילה] כי **מחייב היה ר' יהודה שתים** הרי יש להקשות כיצד יתכן שנתכוון גם להוצאה מרשות היחיד וגם להעברה ברשות הרבים? שכן **אי להכא קבעי לה** [אם לכאן להוציא לרשות הרבים בלבד רצה אותה] — **להכא** [לכאן] שתעבור ארבע אמות לרשות הרבים **לא קבעי לה** [רצה אותה]. וכן, **אי להכא קבעי לה** [אם לכאן, להעברה ברשות הרבים, רצה אותה] — **להכא** [לכאן] להוצאה מרשות היחיד **לא קבעי לה** [רצה אותה]. **אמר ליה** [לו] רב אשי לרבינא: יש ליישב ולומר כי מדובר כאן **באומר "כל מקום שתרצה** — **תנוח",** שגילה דעתו מתחילה שהוא מרוצה בכל מלאכה שתיעשה על ידי החפץ שזרק.


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:11
[Steinsaltz on Shabbat 97b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:11)

א כיון שדובר בעניין זריקה של חפץ בשבת בין רשויות שונות ובתוך רשות אחת, מביאים כאן כמה דברים בענין כוונה בזריקה. ואומרים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] כי אם **נתכוון לזרוק** למרחק **שמנה** אמות ברשות הרבים, **וזרק** בפועל רק **ארבע** — חייב, ש**הרי** זה דומה למקרה ש**כתב "שם" מ"שמעון",** שלא השלים כל כתיבת המלה אבל רשם במקומה מלה קטנה אחרת, שהרי עשה מלאכה בשיעור המינימלי. אלא יש לשאול: אם **נתכוון לזרוק ארבע וזרק שמנה** — **מהו** הדין בכגון זה? וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **הא אפיק ליה** [הרי מכל מקום הוציא אותו, את החפץ], **או דילמא** [שמא]: **היכא דבעי, הא** [במקום שרצה הזורק שינוח החפץ, הרי] בסופו של דבר **הוא לא נח.** על כך אומרים: **ולאו היינו** [והאם **אין זה]** בדיוק מה ש**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי,** וכפי שהוזכר מקודם, **ואמר ליה** [לו] רב אשי כתשובה כי מדובר **באומר "כל מקום שתרצה תנוח",** ורק באופן זה מתחייב אם זרק יותר או פחות מן השיעור שהתכוון לו.


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:12
[Steinsaltz on Shabbat 97b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:12)

ולהיפך, לנקודה הראשונה שלכאורה היתה מובנת מאליה, היא הצריכה בירור, **ודקאמרת** [ומה שאמרת] **הרי כתב "שם" מ"שמעון", מי דמי** [האם זה דומה]? הלא **התם** [שם] כל **כמה** ש**לא כתיב** [כתב] את האותיות **"שם"** (כלומר, "שמ") — **לא מכתיב ליה** [תיכתב לו] המלה **"שמעון",** ואולם **הכא** [כאן] בזריקת שמונה **כאשר ברצונו היה לזרוק ארבע בלבד, וכי כל כמה דלא זריק** [שאינו זורק] **ארבע** אמות — **לא מיזדרקי ליה תמני** [ייזרקו לו שמונה]?! שהרי לזריקת שמונה אמות אין צורך בשתי זריקות בודדות של ארבע אמות כל אחת, ושאלה זו עדיין צריכה פתרון.


###### Steinsaltz on Shabbat 97b:13
[Steinsaltz on Shabbat 97b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/97b:13)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הזורק** בשבת חפץ **מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע,** בין אותן שתי רשות הרבים, אם בסך הכל זרק **ארבע אמות** ברשות הרבים משני עברי רשות היחיד — **חייב** משום העברת ארבע אמות ברשות הרבים