## Steinsaltz on Shabbat Daf 98b

###### Steinsaltz on Shabbat 98b:1
[Steinsaltz on Shabbat 98b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:1)

**אמר שמואל:** הכוונה היא **ביתדות ,** שלפני שהיו מניחים את הקרשים על העגלה היו מניחים עליה את יתדות המשכן. וכיון שיתידות אלה צרות ביותר הרי הריווח שביניהן גדול משיעור שלושה טפחים, ולכן תחת העגלות הריהו כרשות הרבים (גאונים).


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:2
[Steinsaltz on Shabbat 98b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: ה**קרשים** שבמשכן **מלמטן** היה **עוביין אמה ומלמעלן** היו **כלין** (מצטמצמים, צרים) **והולכין עד כאצבע, שנאמר:** "ויהיו תואמים מלמטה ויחדיו **יהיו תמים על ראשו** אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצועות יהיו" (שמות כו, כד), **ולהלן הוא אומר** במי הירדן כשעברוהו ישראל: **"**והיורדים על ים הערבה ים המלח **תמו נכרתו"** (יהושע ג, טז), נמצא ש"תם" משמעו — נגמר, כלה. אף כאן יש לפרש כי הקרשים צרים והולכים עד שכמעט כלו בסופם, אלו **דברי ר' יהודה. ר' נחמיה אומר: כשם שמלמטן עוביין אמה, כך מלמעלן עוביין אמה, שנאמר: "יחדיו".**


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:3
[Steinsaltz on Shabbat 98b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:3)

ושואלים: **והכתיב** [והרי נאמר] **"תמים"!** ומשיבים: ר' נחמיה מפרש כי הביטוי **ההוא** בא להורות **דליתו שלמין** [שיביאו קרשים שלמים] **ולא ליתו דניסרא** [יביאו נסרים] ויחברום. ושואלים: **ואידך נמי, הכתיב** [והשני ר' יהודה, גם כן, הרי נאמר] **"יחדיו "!** ומשיבים: לדעתו **הביטוי ההוא** בא להורות ש**לא לישלחופינהו מהדדי** [ימשכם זה מזה], אלא שיהיו עומדים מכוונים זה בצד זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:4
[Steinsaltz on Shabbat 98b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:4)

ושואלים שוב: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] כי **כשם שמלמטן עוביין** היה **אמה, כך מלמעלן עוביין אמה. היינו דכתיב** [זהו שנאמר] **"ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים. ושני קרשים תעשה למקצעת** המשכן בירכתים**"** (שמות כו, כב–כג), והכוונה היא **דאתי פותיא דהני, ממלי ליה לסומכא דהני** [שבא רוחבן של אלה, וממלא את עוביין היתר של אלה]. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] כי **מלמטן עוביין אמה,** ו**מלמעלן כלין והולכין עד כאצבע,** הרי **האי עייל והאי נפיק** [זה נכנס וזה יוצא], שבאופן כזה יבלוט חלקו של קרש מחוץ למשכן! ומתרצים: **דשפי להו כי טורין** [שהיה חותך אותם שיהיו מחודדים משלשה קצוות כמו הרים] ולא היו בולטים החוצה.


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:5
[Steinsaltz on Shabbat 98b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:5)

ב ואגב הזכרת המחלוקת בקרשי המשכן מביאים עוד פסוקים ופירושם לפי שתי השיטות. נאמר: **"והבריח התיכן בתוך הקרשים** מבריח מן הקצה אל הקצה**"** (שמות כו, כח). ועל כך **תנא** [שנה] החכם: **בנס היה עומד** הבריח התיכון, שנתפרש פסוק זה שהבריח התיכון היה אחד בכל אורך ורוחב המשכן ובודאי בנס היה מתקפל בתוך הקרשים בשלושה צדדים.


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:6
[Steinsaltz on Shabbat 98b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:6)

ועוד לעניננו: **"ואת המשכן תעשה עשר יריעת... ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה** ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות**"** (שמות א, ב). **שדי אורכייהו לפותיא** [זרוק, שים את אורכם לרוחב] ה**משכן, כמה הויא** [הוא] — **עשרין ותמני** [עשרים ושמונה] אמות. **דל** [הורד] מהם **עשר לאיגרא** [של רוחב גג המשכן] — **פשא להו** [נשארו להן] **תשע** אמות **יתירות להאי גיסא** [לצד זה] **ותשע להאי גיסא** [לצד זה]. **ל**דעת **ר' יהודה** שאין הקרשים רחבים מלמעלה, **מיגליא** [מגולה] היתה ה**אמה** של ה**אדנים,** שהרי גובה הקרשים עשר אמות, ואמה הסמוכה לקרקע היתה מכוסה באדנים. ואילו לשיטת **ר' נחמיה** שיש להוסיף לרוחב המשכן גם את רוחבם של הקרשים מלמעלה **מיגליא** [מגולה היתה] אף **אמה** של גוף ה**קרשים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:7
[Steinsaltz on Shabbat 98b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:7)

**שדי פותייהו לאורכא** [זרוק, שים, את רוחבן של היריעות לאורך] ה**משכן,** ומעתה **כמה הויא** [יהיו] — **ארבעין** [ארבעים]. **דל תלתין לאיגרא** [הורד שלשים אמות של אורך גג המשכן] — **פשא להו** [נשארו להן] **עשר** אמות, ש**ל**דעת **ר' יהודה** שהקרשים למעלה לא היה להם רוחב כלל, היתה היריעה נופלת על צידו המערבי של המשכן ו**מכסיא** [ומכוסה] ה**אמה** של ה**אדנים** ו**ל**שיטת **ר' נחמיה מיגליא** [מגולה] היתה ה**אמה** של ה**אדנים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:8
[Steinsaltz on Shabbat 98b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:8)

ועוד, נאמר: **"ועשית יריעת עזים לאהל** על המשכן עשתי עשרה יריעות תעשה אותם **ארך היריעה האחת שלשים באמה** ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעות" (שמות א, ז–ח). **שדי אורכייהו לפותיא** [זרוק, הנח את אורכן לרוחב] ה**משכן, כמה הויא** [יהיה] — **תלתין** [שלושים], **דל** [הורד] **עשר לאיגרא** [לרוחב הגג], ואם כן **פשא להו** [נשארו להם] **עשר להאי גיסא** [לצד זה] **ועשר להאי גיסא** [לצד זה]. **ל**שיטת **ר' יהודה** שלא היה רוחב לקרשים מלמעלה **מיכסיא** [מכוסה] היתה **אמה** של ה**אדנים,** ו**ל**שיטת **ר' נחמיה מיגליא** [מגולה] היתה **אמה** של **אדנים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:9
[Steinsaltz on Shabbat 98b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:9)

ואכן, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: נאמר **"והאמה מזה והאמה מזה בעדף** באורך יריעות האוהל יהיה סרוח על צידי המשכן מזה ומזה לכסותו**"** (שמות א, יג) — עודף זה האמור בפסוק בא **לכסות אמה של אדנים,** אלו **דברי ר' יהודה. ר' נחמיה אומר: לכסות אמה של קרשים.** ועוד: **שדי פותייהו לאורכיה** [הנח את רוחבם **לאורכו]** של ה**משכן** — **כמה הויא** [יהיה] — **ארבעין** [ארבעים] **וארבע. דל תלתין לאיגרא** [הורד שלושים עבור הגג], **פשא להו ארבע סרי** [נשארו להם ארבע עשרה]. **דל תרתי לכפלא** [הורד שתים של הכפל], **דכתיב** [שכן נאמר]: **"וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל"** (שמות א, ט), **פשא להו תרתי סרי** [נשארו להן שתים עשרה].


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:10
[Steinsaltz on Shabbat 98b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:10)

**בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **ר' יהודה** שלא היה רוחב לקרשים מלמעלה ועובי הקרשים למעלה לא מיעט מרוחב היריעות, הרי שיריעה זו היתה מכסה את כל קיר המשכן, וחלקה היה מגיע לארץ, ואם כן **היינו דכתיב** [זהו שנאמר]: "וסרח העודף ביריעות האוהל **חצי היריעה העדפת תסרח** על אחורי המשכן" (שמות א, יב). **אלא ל**שיטת **ר' נחמיה** שיש להוסיף לרוחב המשכן גם את רוחבם של הקרשים מלמעלה **מאי** [מה] אם כן פירושו של **"תסרח "?** ומשיבים: הכוונה היא ש**תסרח מחברותיה,** שהרי אף לשיטתו ארוכה יריעה זו בשתי אמות (חצי יריעה) יותר משאר היריעות המכסות את המשכן. וכעין זה **תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: למה משכן דומה** — **לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה** (שובל בגדה) **מהלכין אחריה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 98b:11
[Steinsaltz on Shabbat 98b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/98b:11)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים] על מלאכת המשכן: **חרוצים** בחריצים שונים **היו** ה**קרשים** בתחתיתם **וחלולים היו האדנים,** והעמידו את הקרשים בתוך האדנים,