## Steinsaltz on Shabbat Daf 99a

###### Steinsaltz on Shabbat 99a:1
[Steinsaltz on Shabbat 99a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/99a:1)

ודבר נוסף: **ונראין קרסין** שהיו מחברים את היריעות השונות **בלולאות ככוכבים ברקיע.**


###### Steinsaltz on Shabbat 99a:2
[Steinsaltz on Shabbat 99a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/99a:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: ה**יריעות התחתונות** של המשכן היו של **תכלת ושל ארגמן ושל תולעת שני ושל שש. ועליונות** — **של מעשה עזים,** אף שמעשה עזים נחשב זול ופשו ט. **ו**אולם **גדולה חכמה שנאמרה ב**יריעות ה**עליונות יותר ממה שנאמרה בתחתונות.** ש**אילו בתחתונות כתיב** [נאמר]: **"וכל אשה חכמת לב בידיה טוו** ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש**"** (שמות לה, כה), **ואילו** ביריעות ה**עליונות כתיב "וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים** (שמות לה, כו), ומשמעות לשון "נשא לבן" מורה על חכמה יתירה, והרי שטוויית יריעות העיזים היתה אומנות גדולה יותר מהכנת התכלת והארגמן. **ו**כעין ביאור לדבר **תניא** [שנויה ברייתא] **משום** (משמו של) **ר' נחמיה:** שמטווה זה היה **שטוף** שרחצו את השיער על גבי ה**עזים** עצמן **ו**אף **טווי מן העזים,** כלומר, בעודו מחובר בעיזים, ואומנות כזו דורשת חכמה יתירה.


###### Steinsaltz on Shabbat 99a:3
[Steinsaltz on Shabbat 99a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/99a:3)

ב **אמר רב משום** (בשם) **ר' חייא: עגלות** שנשאו את הקרשים במשכן **תחתיהן וביניהן וצידיהן** דינם כ**רשות הרבים. אמר אביי: בין עגלה לעגלה** היה רווח **כמלא ארך עגלה. וכמה** היה **ארך** כל **עגלה** — **חמש אמות.** ושואלים: **למה לי** שתהיה העגלה ארוכה חמש אמות? **בארבע ופלגא סגי** [וחצי מספיק], שבין שמניח שלוש סדרות קרשים שרוחבם אמה וחצי, או ארבע סדרות על עוביין שהוא אמה, אינו זקוק ליותר מארבע אמות וחצי! ומשיבים: **כי היכי** [כדי] ש**לא לידחקו** [יידחקו, יילחצו] ה**קרשים** זה לזה וישאר רווח מסויים ביניהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 99a:4
[Steinsaltz on Shabbat 99a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/99a:4)

**אמר רבא: צידי עגלה כמלא רחב עגלה.** כלומר, עובי הגלגל, והרווח בין הגלגל לגופה של עגלה היה כמלוא רוחב עגלה (תוספות). **וכמה רחב** ה**עגלה** — **שתי אמות ומחצה.** ושואלים: **למה לי,** מה צורך ברוחב זה לעגלה? **באמתא ופלגא סגיא** [באמה וחצי מספיק]! ומשיבים: **כי היכי** [כדי] ש**לא לידדו** [ינתרו] ה**קרשים,** שאם רוחב העגלה קטן ביותר לא יוכלו קרשים אלה לעמוד בשווי משקל.


###### Steinsaltz on Shabbat 99a:5
[Steinsaltz on Shabbat 99a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/99a:5)

ושואלים: **אלא** אות דבר **דקיימא לן** [שמוחזק בידינו] כי **דרך רשות הרבים** רוחבה **שש עשרה אמה אנן דגמרינן לה** [אנחנו שלומדים אותה] **מ**ן ה**משכן,** הרי יש להקשות: של ה**משכן חמיסרי הואי** [חמש עשרה היו], שכאשר עמדו שתי עגלות זו בצד זו, הרי רוחב העגלות עצמן והרווח שביניהן ותוספת הקרשים כל אלה אינם אלא חמש עשרה אמות ברוחב! ומשיבים: **אמתא יתירא הואי דהוה קאי** [יתירה היתה שם שהיה עומד] בה **בן לוי,** אחד מן הלויים, **דכי משתלפי** [שכאשר נשמטים] ה**קרשים הוה נקיט להו** [היה אוחז אותם] ומיישרם. ולכן היה רוחב הדרך לפחות שש עשרה אמות.


###### Steinsaltz on Shabbat 99a:6
[Steinsaltz on Shabbat 99a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/99a:6)

ג משנה **חולית הבור** שהיא האבן המקיפה את הבור ומשפתה העליונה עד תחתית הבור עומק עשרה, **ו**כן **הסלע, שהן גבוהין עשרה** טפחים **ורחבן ארבעה** טפחים, **הנוטל מהן** חפץ ומוציאו לרשות הרבים, או **הנותן על גבן** חפץ שהביאו אליהם מרשות הרבים — **חייב** משום הוצאה מרשות לרשות. היו **פחות מכן** ברוחב או בגובה — **פטור,** לפי שאין זו נחשבת רשות לעצמה.


###### Steinsaltz on Shabbat 99a:7
[Steinsaltz on Shabbat 99a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/99a:7)

ד גמרא שואלים: **למה לי למיתני** [לו לשנות] **"חולית הבור והסלע"? ליתני** [שישנה] **"הבור והסלע",** ונלמד מסלע דין גובה עשרה טפחים, ומן הבור דין עומק עשרה טפחים מרשות הרבים! אלא יש לומר כי הרי זה **מסייע ליה** [לו] **לר' יוחנן,** ש**אמר ר' יוחנן: בור וחוליתה מצטרפין לעשרה** טפחים, שאם עומק הבור עד קצה העליון של החוליה הוא עשרה טפחים — דינו כרשות היחיד, אף שחלק מעשרת הטפחים האלה הוא למעלה מן הקרקע וחלק למטה מן הקרקע. וזהו החידוש שבאה משנה זו ללמדנו על ידי שימוש הלשון "חוליית הבור". ואכן **תניא נמי הכי** [שנוייה ברייתא גם כן כך]: **בור ברשות הרבים** שהיא **עמוקה עשרה** טפחים **ורחבה ארבעה, אין ממלאין הימנה** (ממנה) מים **בשבת** לפי שהבור הוא רשות היחיד, ואסור להוציא ממנו לרשות הרבים.