## Steinsaltz on Shevuot Daf 19b

###### Steinsaltz on Shevuot 19b:1
[Steinsaltz on Shevuot 19b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:1)

**ואפילו בקמייתא** [במקרה הראשון], שעבר בשני השבילים ולא נטהר בינתיים? הרי **ממה נפשך** [רצונך], מכל צד שתרצה **טמא הוא,** שהרי באחד משני השבילים בוודאי נטמא! **אמר רבא: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **כגון שהלך ב**שביל ה**ראשון, ו**אחר כך **בשעה שהלך בשני שכח שהלך בראשון, דהויא ליה** [שהריהי לו] הידיעה שנעלמה ממנו בזמן שנכנס למקדש רק **מקצת ידיעה,** שכאשר נכנס למקדש, נעלמה ממנו רק הידיעה שהלך בשביל השני. והעלם ידיעה זו לעצמה לא היה מחייב אותו קרבן (שהרי ספק הוא אם נטמא שם).


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:2
[Steinsaltz on Shevuot 19b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:2)

**ובהא קא מיפלגי** [ובזה הם חלוקים], **תנא קמא** [התנא הראשון] בשם ר' שמעון **סבר** [סבור]: **אמרינן** [אומרים אנו] ש**מקצת ידיעה** של טומאה דינה **ככל ידיעה, ור' שמעון** בן יהודה בשם ר' שמעון **סבר** [סבור]: **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] ש**מקצת ידיעה ככל ידיעה.**


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:3
[Steinsaltz on Shevuot 19b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:3)

א שנינו בברייתא: **הלך בראשון ונכנס, הזה ושנה וטבל, חזר והלך בשני ונכנס** — **חייב, ור' שמעון פוטר.** ושואלים: **ואמאי** [ומדוע] **חייב** לשיטת התנא הראשון? הלוא **ספק ידיעה** של טומאה **הוא** שנעלם ממנו כל פעם שנכנס למקדש!


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:4
[Steinsaltz on Shevuot 19b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:4)

**אמר ר' יוחנן: כאן** בענין זה של טומאת מקדש וקדשיו **עשו ספק ידיעה כידיעה** גמורה. **וריש לקיש אמר: הא מני** [זו כשיטת מי היא]? שיטת **ר' ישמעאל היא,** ש**אמר: לא בעינן** [אין אנו צריכים] כלל **ידיעה** של טומאה **בתחלה** קודם שנכנס למקדש, ודי אם נודע לו בסוף שהיה טמא.


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:5
[Steinsaltz on Shevuot 19b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:5)

ומעירים: **ורמי** [ומשליכים, מראים סתירה] בין דברי **ר' יוחנן** על דברי **ר' יוחנן, ורמי** [וכן משליכים, מראים סתירה] בין דברי **ריש לקיש** על דברי **ריש לקיש. דתניא** [ששנויה ברייתא]: **אכל ספק חלב ונודע** לו שהיה זה ספק חלב, ושוב אכל **ספק חלב** אחר **ונודע** לו — **רבי אומר: כשם ש**אם נודע לו שאכל חלב ודאי **מביא חטאת על כל אחד ואחד** מן החלבים, אם אכל ונודע לו, וחזר ואכל ושוב נודע לו — **כך מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד,** אם לאחר כל אכילה נודע לו שאכל ספק חלב.


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:6
[Steinsaltz on Shevuot 19b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:6)

**ר' שמעון בן יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אמרו משום ר' שמעון:** למרות שנודע לו שאכל ספק חלב בין כל אכילה ואכילה **אינו מביא אלא אשם תלוי אחד, שנאמר** באשם התלוי: "והביא איל תמים... **על שגגתו אשר שגג"** (ויקרא ה, יח), לומר: **התורה ריבתה** בלשון זו **שגגות הרבה ואשם תלוי אחד,** לומר שעל שגגות הרבה מביא אשם אחד. ונחלקו ריש לקיש ור' יוחנן בהבנת דברי רבי, באיזה מקרה בדיוק אמר שמביא חטאת על כל אחד ואחד.


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:7
[Steinsaltz on Shevuot 19b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:7)

**ואמר ריש לקיש, כאן שנה רבי** ש**ידיעות ספיקות** הן **מתחלקות לחטאות** שאם ייוודע לו לאחר מכן שמה שאכל היה חלב ודאי, יצטרך להביא שתי חטאות על החלבים שאכל קודם, למרות שהידיעה שחילקה בין שני החלבים היתה ידיעת ספק.


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:8
[Steinsaltz on Shevuot 19b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:8)

**ור' יוחנן אמר:** אין רבי אומר שידיעות ספק מחלקות גם לענין חטאות, אלא רק קבע כלל: **כשם שידיעות ודאי בעלמא** [בכלל] **מתחלקות לחטאות,** במקרה שאכל חלב ונודע לו שאכל חלב ודאי, ונעלם ממנו ושוב אכל, **כך ידיעות ספק מתחלקות לאשמות** תלויים. הרי שבמחלוקת זו סבור ר' יוחנן שידיעת ספק אינה נחשבת כידיעה, וריש לקיש סבור שהיא נחשבת כידיעה. ובניגוד למה שאמרו לעיל!


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:9
[Steinsaltz on Shevuot 19b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:9)

ומוסיפים: **בשלמא** [נניח] מדברי **ר' יוחנן** על דברי **ר' יוחנן לא קשיא** [אינו קשה], אפשר להסביר שר' יוחנן דייק בדבריו ואמר כי **כאן** בהלכה זו של טומאת מקדש וקדשיו דווקא **עשו** ספק ידיעה כידיעה, **ולא בכל התורה כולה עשו,** ויש טעם להבדלה זו, כי **הכא** [כאן] בטומאת המקדש **הוא** ש**לא כתיבא** [כתובה] **ידיעה בהדיא** [במפורש], אלא **מ**מה שנאמר **"ונעלם" הוא דקא אתי** [שבא] שצריך שתהיה לו ידיעה שנעלמה, ואם כן די גם בידיעה שאינה גמורה. **ו**אולם, **לא בכל התורה כולה עשו** ספק ידיעה כידיעה — משום **דכתיב** [שנאמר]: **"או הודע אליו** חטאתו" (ויקרא ד כח), לומר ש**ידיעה מעלייתא בעינן** [מעולה אנו צריכים].


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:10
[Steinsaltz on Shevuot 19b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:10)

**אלא ל**דעת **ריש לקיש, אדמוקים ליה** [עד שהוא מעמיד את ההלכה הזו] של שני שבילים, **כר' ישמעאל** שאינו מצריך ידיעה בתחילה, **נוקמה** [יעמיד אותה] **כרבי** שהוא סבור שידיעות ספק נחשבות כידיעות! ומשיבים: ריש לקיש **הא קא משמע לן** [דבר זה עצמו משמיע לנו], ש**ר' ישמעאל לא בעי** [אינו צריך] **ידיעה בתחלה** לענין טומאת מקדש וקדשיו.


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:11
[Steinsaltz on Shevuot 19b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:11)

ותוהים: **פשיטא דלא בעי** [פשוט שאינו צריך], **מדלא מייתרי ליה קראי** [מכיון שאין הכתובים מיותרים לו לשיטתו], שר' עקיבא למד מייתור זה שצריך ידיעה גם בתחילה, ואילו לדעתו **"ונעלם"** (ויקרא ה, ד) בא לומר ענין אחר — **דמיחייב** [שחייב] **על העלם מקדש!** ודוחים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **כי לית ליה מקראי** [כאשר אין לו הלכה זו הרי זה מן המקרא] שאינו דורש כן את הכתובים, **אבל מגמרא אית ליה** [מן המסורת יש לו] הלכה זו, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] ריש לקיש שלדעת ר' ישמעאל אין צורך בידיעה בתחילה.


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:13
[Steinsaltz on Shevuot 19b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:13)

א משנה **שבועות** ביטוי שמביא עליהן קרבן עולה ויורד, ששנינו שהן **שתים שהן ארבע,** מה הן? אמר **"שבועה שאוכל" ו**"שבועה **שלא אוכל",** "שבועה **שאכלתי", ו**"שבועה **שלא אכלתי".**


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:14
[Steinsaltz on Shevuot 19b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:14)

אם נשבע **"שבועה שלא אוכל" ואכל כל שהוא** (אפילו פחות כזית, שהוא שיעור אכילה בכל מקום) — **חייב, דברי ר' עקיבא. אמרו לו לר' עקיבא: היכן מצינו** (מצאנו) דוגמא לכך **באוכל כל שהוא שהוא חייב,** שאתה אומר **שזה חייב? אמר להם ר' עקיבא: וכי היכן מצינו ב**מי ש**מדבר ומביא קרבן** על כך, **שזה מדבר** כלומר, מוציא שבועה מפיו **ומביא קרבן?** ואם כן על הפרת שבועתו הוא מתחייב, ולא על האכילה.


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:15
[Steinsaltz on Shevuot 19b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:15)

ב גמרא תחילה באים לברר את לשון המשנה: **למימרא** [האם לומר] שלשון **"שאוכל", דאכילנא משמע** [שאוכל משמעו]? **ורמינהי** [ומקשים ומשליכים, מראים סתירה על כך] ממה ששנינו במשנה במסכת נדרים, שאם אמר אדם: **"שבועה לא אוכל לך"** (אצלך, או משלך), או: **"שבועה שאוכל לך",** או: **"לא שבועה שלא אוכל לך"** — בכל שבועות אלה **אסור** באכילה. הרי שהשבועה "שאוכל" משמעה — שלא אוכל!


###### Steinsaltz on Shevuot 19b:16
[Steinsaltz on Shevuot 19b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/19b:16)

**אמר אביי: לעולם** "שאוכל" **דאכילנא משמע** [שאוכל משמעו], אלא **לא קשיא** [אינו קשה], כי יש הבדל בין שני אופנים של שבועה כזו: **כאן** במסכת נדרים, מדובר **ב**מי שהיו **מסרבין** (מפצירים) **בו לאכול,** וכשהוא אומר "שבועה שאוכל לך" כוונתו שהוא מסרב, שאינו רוצה. **כאן** במשנתנו, מדובר **בשאין**