## Steinsaltz on Shevuot Daf 20b

###### Steinsaltz on Shevuot 20b:1
[Steinsaltz on Shevuot 20b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:1)

**אלא לרבא קשיא** [קשה], שהרי מכאן עולה שיש התפסה בנדר!


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:2
[Steinsaltz on Shevuot 20b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:2)

ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך רבא** בתשובה לשאלה זו, **תריץ ואימא הכי** [תרץ ואמור כך]: **איזהו איסר** (איסור) **נדר האמור בתורה? האומר: "הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו",** או: **"כיום שנהרג בו פלוני", ואמר שמואל: והוא שנדור ובא מאותו היום.**


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:3
[Steinsaltz on Shevuot 20b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:3)

**מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **אמר קרא** [הכתוב]: **"איש כי ידר נדר לה' "**(במדבר ל, ג), בלשון כפולה, לומר — **עד שידור** כלומר, יתפיס את נדרו **בדבר הנדור,** דבר שנאסר בנדר.


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:4
[Steinsaltz on Shevuot 20b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:4)

שנינו בברייתא: **"כיום שמת בו אביו".** ושואלים: הואיל ולדברי שמואל מדובר כשהיה נדור מאותו יום, **פשיטא** [פשוט] הדבר, הרי כן הוא הדין בכל יום שהיה נדור בו, ומדוע הוזכר יום שמת בו אביו? ומשיבים: **"כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם" איצטריך ליה** [הוצרך לו לומר], כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **כיון דכי** [שאם] **לא נדר** שלא יאכל בשר וישתה יין באותו יום **נמי** [גם כן] היה **אסור,** שהרי הוא יום של תענית (צום גדליה), **כי** [כאשר] **נדר** מאכילה ושתיה באותו יום **נמי לא הויא עליה** גם כן לא חל עליו] **איסור** נדר, **והאי** [וזה] שהוא נודר עכשיו "כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם" **לאו מיתפיס** [לא התפסה] **בנדר הוא** אלא באיסור, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שאם הוסיף ונדר באותו יום — הרי זה נחשב כיום שנדר בו, ויכול להתפיס בנדר זה נדר אחר.


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:5
[Steinsaltz on Shevuot 20b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:5)

ומעירים: **ואף ר' יוחנן סבר לה להא** [סבור כזו שאמר] **רבא,** ש"איסר" אינו התפסה בשבועה. **דכי אתא** [שכאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' יוחנן: "מבטא לא אוכל לך",** או **"איסר לא אוכל לך"** — הרי זו **שבועה,** כשם שאמר רבא.


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:6
[Steinsaltz on Shevuot 20b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:6)

א **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי אמר** בשם **ר' יוחנן:** אם נשבע להבא **"אוכל" ו**כן **"לא אוכל"** ולא קיים את דבריו — הרי זו שבועת **שקר, ואזהרתיה מהכא** [ואזהרתו, איסור הלאו שיש בזה הוא מכאן]: שנאמר **"לא תשבעו בשמי לשקר"** (ויקרא יט, יב). אבל אם נשבע **"אכלתי" ו"לא אכלתי"** והוא לא עשה כן, ושיקר בשבועתו — הרי זו שבועת **שוא, ואזהרתיה מהכא** [ואזהרתו מכאן]: **"לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"** (שמות כ, ז).


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:7
[Steinsaltz on Shevuot 20b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:7)

**קונמות** כלומר, נדרים (שאמר "קונם עלי דבר פלוני", שהוא לשון של נדר) שעבר עליהם — **עובר ב**מה שנאמר **"לא יחל דברו"** (במדבר ל, ג).


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:8
[Steinsaltz on Shevuot 20b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:8)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **"שוא" ו"שקר"** שנאסרו בתורה **אחד הן. מאי לאו** [האם לא] **מ**מה ש**"שוא"** כוונתו שבועה המתייחסת **לשעבר, אף "שקר" נמי** [גם כן] שבועה **לשעבר? אלמא** [מכאן] יוצא ש**"אכלתי" ו"לא אכלתי"** שבועת **שקר הוא,** שלא כדברי יוחנן, שאמר ששקר הוא דווקא שבועה לעתיד!


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:9
[Steinsaltz on Shevuot 20b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:9)

ומשיבים: **מידי איריא** [כלום יש קשר] בין הדברים? אפשר לומר כי **הא כדאיתא והא כדאיתא** [זה כמו שהוא וזה כמו שהוא] כלומר, שבועת שוא ושבועת שקר הם דברים שונים, זה לעבר וזה לעתיד, **ומאי** [ומהו] **"דבר אחד הן"?** הכוונה ש**בדיבור אחד נאמרו** במתן תורה, **כדתניא** [כמו ששנויה ברייתא]: **"זכור** את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ז) **ו"שמור** את יום השבת לקדשו" (דברים ה, יב) **בדיבור אחד נאמרו,** והרי זה **מה שאין יכול הפה לדבר** שני דברים כאחד, **ומה שאין האוזן יכול לשמוע** בבת אחת.


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:10
[Steinsaltz on Shevuot 20b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:10)

ומקשים: **בשלמא התם** [נניח שם] "זכור" ו"שמור" **בדיבור אחד נאמרו,** כדי ללמדנו דבר הלכה, כמו שאמר **רב אדא בר אהבה,** ש**אמר רב אדא בר אהבה: נשים חייבות בקידוש היום** של שבת מ**דבר תורה,** למרות שהוא מצות עשה שהזמן גרמה, ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"זכור" ו"שמור",** ושני הדברים הריהם כדיבור אחד, ולכן **כל** מי **שישנו** (שנכלל) **בשמירה** כלומר, שמוזהר על שמירת השבת ואסור לחללה, **ישנו** גם **ב**מצוה של **זכירה** של השבת, מצות עשה שבה. **והני נשי** [ונשים אלו] **הואיל ואיתנהו** [וישנן] **בשמירה** שהן חייבות לשמור את השבת במצוות לא תעשה שיש בה, **איתנהו נמי** [ישנן גם כן] **ב**מצות **זכירה,** בקידוש. **אלא הכא למאי הלכתא מיבעי ליה** [כאן לאיזו הלכה נצרך לו] שייאמרו בדיבור אחד?


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:11
[Steinsaltz on Shevuot 20b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:11)

**אלא** יש להסביר ש"שווא ושקר אחד הן", כוונתו: **כשם שלוקה על שוא, כך לוקה נמי** [גם כן] **על שקר.**


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:12
[Steinsaltz on Shevuot 20b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:12)

ותוהים: **כלפי לייא** [לאן] אתה הולך? להיפך צריך לומר, שהרי פשוט יותר לומר שילקה על שבועת שקר, שיש בה מעשה (כגון שנשבע "שלא אוכל" ואכל) מאשר על שבועת שווא שאין בה אלא דיבור! **אלא אימא** [אמור] כך: **כשם שלוקה על שקר, כך לוקה נמי** [גם כן] **על שוא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 20b:13
[Steinsaltz on Shevuot 20b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/20b:13)

ואומרים: **פשיטא** [פשוט הוא], ומה חידוש יש בדבר? **האי** [זה] **לאו והאי** [וזה] **לאו** ומדוע יש מקום להניח כי על זה ילקה ועל זה לא ילקה? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] בענין זה **כדאמר ליה** [כמו שאמר לו] **רב פפא לאביי:** שמה שנאמר "לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא" (שמות כ, ז) אולי כוונתו — **לא ינקה כלל,** שאין לו תקנה, ואין עונש שיכול לכפר את חטאו,