## Steinsaltz on Shevuot Daf 21b

###### Steinsaltz on Shevuot 21b:1
[Steinsaltz on Shevuot 21b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:1)

ומקשים: **אימא סיפא** [אמור את סופה] של משנה זו, המשנה הבאה אחריה: הנשבע שבועת שוא, כגון שנשבע שאבן היא זהב, ועוד, **זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור.** ונדייק: הלשון **"זו היא" למעוטי מאי** [למעט את מה]? **לאו למעוטי** [האם לא בא הדבר למעט] את **"אכלתי" ו"לא אכלתי",** שאף היא מעין שבועת שוא, **דלא לקי** [שאינו לוקה] כלל!


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:2
[Steinsaltz on Shevuot 21b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:2)

ודוחים: **לא,** אין מדובר לענין מלקות. אלא: **זו היא** ש**על שגגתה פטור מקרבן, אבל "אכלתי" ו"לא אכלתי"** — **על שגגתה חייב קרבן; ו**שיטת **ר' עקיבא היא,** ש**מחייב** על שבועה **לשעבר כלהבא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:3
[Steinsaltz on Shevuot 21b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:3)

וחוזרים ומקשים: **הא** [הרי] **אמרת** ופירשת קודם כי **רישא** [תחילתה] של משנה זו כשיטת **ר' ישמעאל היא;** וכי **רישא** [תחילתה] כשיטת **ר' ישמעאל וסיפא** [וסופה] כ**ר' עקיבא?** אלא יש לפרש כי **כולה** שיטת **ר' עקיבא** היא, **ורישא לאו למעוטי** [ותחילתה לא באה למעט] (כמו שפירשנו קודם) **"אכלתי" ו"לא אכלתי" מקרבן, אלא למעוטי** [למעט] מי שנשבע **"אוכל" ולא אכל ממלקות, אבל** ב**קרבן מיחייב** [מתחייב] גם על כך.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:4
[Steinsaltz on Shevuot 21b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:4)

ושואלים: **ומאי שנא** [ובמה שונה]? מדוע אתה מפרש את המשנה דווקא באופן זה? ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר] הדבר, שכאשר הוא **קאי** [עומד, עוסק] **ב**שבועה **להבא ממעט** שבועה אחרת **להבא,** אבל אם **קאי** [עומד] **ב**שבועה **להבא ממעט** שבועה **לשעבר?** ואם כן מסתבר לומר שהכל כשיטת ר' עקיבא וכמו שהסברנו, ש"זו היא" שברישא ממעט "לא אוכל" ממלקות, ובסיפא שנשבע על העבר ממעט "אכלתי" ו"לא אכלתי", לחייב על כך קרבן.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:5
[Steinsaltz on Shevuot 21b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:5)

א שנינו במשנה: **"שבועה שלא אוכל", ואכל כל שהוא** — **חייב,** כדברי ר' עקיבא. **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **ר' עקיבא בכל התורה כולה כ**דעת **ר' שמעון סבירא ליה** [סבור הוא] ש**מחייב** על אכילת כל האיסורים גם **ב**שיעור **משהו, דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' שמעון אומר:** על אכילת **כל** שיעור **שהוא** מאיסורי אכילה הרי הוא נידון **למכות, ולא אמרו** שיעור **כזית אלא לענין** חיוב **קרבן,** שאם הוא איסור אכילה שחייבים עליו קרבן אינו מביא קרבן אלא כשאכל כזית.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:6
[Steinsaltz on Shevuot 21b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:6)

**ו**באמת **בדין הוא** (ראוי היה) **דבעי איפלוגי בעלמא** [שהיו צריכים חכמים ור' עקיבא לחלוק בכלל], בכל איסורי תורה. **והאי דקא מיפלגי הכא** [וזה שהם חלוקים כאן] דווקא בענין שבועה, הרי זה **להודיעך כוחן דרבנן** [של חכמים], **דאף על גב דאיכא למימר** [שאף על פי שיש מקום לומר]: **הואיל ו**אם היה **מפרש** בשבועתו שהוא אוסר על עצמו במשהו היה **חייב** על כך, לכן הנשבע **סתם נמי** [גם כן] יהיה **חייב** אם אכל משהו, **קא משמע לן דפטרי** [משמיע לנו שבכל זאת הם פוטרים].


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:7
[Steinsaltz on Shevuot 21b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:7)

זו היא אפשרות אחת, ויש צד אחר: **או דלמא בעלמא כרבנן סבירא ליה** [או שמא בכלל כדעת חכמים סבור הוא ר' עקיבא], שבכל איסורי תורה השיעור הוא כזית, **והכא היינו טעמא** [וכאן זהו הטעם], **הואיל ו**אם היה **מפרש** שאוסר על עצמו כלשהו, היה **חייב** — אם נשבע **סתם נמי** [גם כן] **חייב?**


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:8
[Steinsaltz on Shevuot 21b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:8)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ש**אמרו לו לר' עקיבא: היכן מצינו** (מצאנו) **באוכל כל שהוא חייב, שזה חייב? ואם איתא** [אכן] ר' עקיבא סבור שכל האיסורים במשהו, **לימא להו** [שיאמר להם]: **אנא** [אני] **בכל התורה כולה כ**דעת **ר' שמעון סבירא לי** [סבור אני], שחייב בכלל על כל שהוא!


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:9
[Steinsaltz on Shevuot 21b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:9)

ומשיבים: מכאן אין הוכחה, שאפשר לומר כי **לדבריהם** ולשיטתם **דרבנן קאמר להו** [של חכמים אמר להם]. וכך יש להבין את דבריו: **לדידי** [לשיטתי] **בכל התורה כולה כר' שמעון סבירא לי** [סבור אני], ואין דין זה יוצא מן הכלל. אבל גם **לדידכו** [לשיטתכם] שאתם אומרים שחייבים בכל מקום רק בכזית — **אודו** [הודו] **לי מיהא** [על כל פנים] בענין שבועה, **הואיל ומפרש חייב, סתם נמי** [גם כן] **חייב. ואמרו ליה רבנן** [לו חכמים]: **לא.** ואם כן, אין להוכיח מכאן.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:10
[Steinsaltz on Shevuot 21b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:10)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנה במסכת נזיר, **ר' עקיבא אומר: נזיר ששרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף** מן היין והלחם יחד ל**כזית** — **חייב. ואי סלקא דעתך בעלמא** [ואם עולה על דעתך שבכלל] **כר' שמעון סבירא ליה** [סבור הוא], אם כן **למה לי לצרף?** על שתיית יין כל שהוא יתחייב!


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:11
[Steinsaltz on Shevuot 21b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:11)

**ועוד תנן** [שנינו במשנה להלן], אמר: **"שבועה שלא אוכל", ואכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים** — הרי זה **חייב, ור' שמעון פוטר. והוינן** [והיינו מתעסקים, מתקשים] **בה: אמאי** [מדוע] **חייב** על השבועה? הלוא **מושבע** ועומד **מהר סיני הוא,** שלא יאכל איסורים, ואין שבועה חלה על שבועה! ובתשובה לכך, **רב ושמואל ור' יוחנן דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: כאן הרי מדובר **בכולל דברים המותרין עם דברים האסורין** כלומר, כאשר אמר "שבועה שלא אוכל", יש בכלל זה גם דברים מותרים שחלה עליהם שבועה, ומתוך כך גם הדברים האסורים באכילה חל עליהם איסור שבועה.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:12
[Steinsaltz on Shevuot 21b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:12)

**ו**אילו **ריש לקיש אמר: אי** (אין) **אתה מוצא** דבר זה, שיתחייב על אכילת איסור משום השבועה, **אלא אי** [או] **במפרש** שהוא אוסר על עצמו בשבועה **חצי שיעור** (פחות מכזית) שעליו אינו מושבע מהר סיני, **ואליבא דרבנן** [ולפי שיטת חכמים], שבנשבע בסתם נאסר רק בשיעור כזית, **אי** [או] אף בנשבע **בסתם ואליבא** [ועל פי שיטת] **ר' עקיבא,** ש**אמר: אדם אוסר עצמו** בשבועה **בכל שהוא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:13
[Steinsaltz on Shevuot 21b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:13)

ומעתה, לענייננו: **ואי סלקא דעתך בעלמא** [ואם עולה על דעתך שבכלל] ר' עקיבא **כר' שמעון סבירא ליה** [סבור הוא], אם כן כיצד אמר כך ריש לקיש? הרי לשיטת ר' שמעון **כל שהוא נמי** [גם כן] **מושבע ועומד מהר סיני הוא,** ומדוע תחול השבועה? **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] על שיטת ר' עקיבא ש**בעלמא כרבנן סבירא ליה** [בכלל, בכל התורה כולה, כדברי חכמים סבור הוא] שכל האיסורים בכזית, ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:14
[Steinsaltz on Shevuot 21b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:14)

ב שנינו במשנה, **אמרו לו לר' עקיבא: היכן מצינו** באוכל כל שהוא שהוא חייב? ותוהים: **ולא** מצאנו דבר כזה? **והרי נמלה,** האוכל אותה חייב, למרות שאין בה כזית! ומשיבים: **בריה שאני** [שונה], שכיון שהיא בריה שלימה — חשובה היא לעצמה.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:15
[Steinsaltz on Shevuot 21b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:15)

ומקשים: **והרי** אוכל **הקדש** חייב על אכילתו אפילו אין בו שיעור כזית! ומשיבים: **הא בעינן** [הרי צריכים אנו] שיהיה ההקדש שנהנה ממנו **שוה פרוטה** ולא פחות, ואם כן אף הוא יש לו שיעור ואינו נאסר בכל שהוא.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:16
[Steinsaltz on Shevuot 21b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:16)

ומקשים: **והרי מפרש** בשבועתו, כגון הנשבע שלא יאכל כל שהוא, אף לדעת חכמים הוא חייב! ומשיבים: **מפרש נמי** [גם כן] **כבריה דמי** [נחשב], שלגבי אדם זה, השיעור הקטן הוא בעיניו דבר חשוב לעצמו.


###### Steinsaltz on Shevuot 21b:17
[Steinsaltz on Shevuot 21b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/21b:17)

ומקשים: **והרי עפר** שאם נשבע שלא יאכל עפר ואכל, בוודאי אין צריך לזה שיעור כזית שהרי אינו בר־אכילה, ומתחייב הוא על כך! **אלא**