## Steinsaltz on Shevuot Daf 23a

###### Steinsaltz on Shevuot 23a:1
[Steinsaltz on Shevuot 23a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:1)

**ותירוש חמרא** [יין] **הוא, וכתיב** [ונאמר] **"ואכלת",** משמע ששתיה היא בכלל אכילה.


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:2
[Steinsaltz on Shevuot 23a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:2)

ומקשים: **ודלמא** [ושמא] מדובר באכילה ולא בשתיה של יין, והוא **על ידי אניגרון** (תבשיל ירקות ויין), ש**אמר רבה בר שמואל:** **אניגרון** הנזכר בברייתא הוא **מיא דסילקי** [מים של סלק] כלומר, סלק מבושל, ואילו **אכסיגרון** — **מיא דכולהו סילקי** [מים של כל מיני דברים שלוקים], ואם כן, אין זו שתיה אלא אכילה!


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:3
[Steinsaltz on Shevuot 23a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:3)

**אלא אמר רב אחא בר יעקב: מהכא** [מכאן] יש ראיה, שנאמר: **"ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר...** ואכלת שם" (דברים יד, כו), והרי **"יין"** האמור בכתוב הרי **חמרא** [יין] **הוא, וכתיב** [ונאמר] על כך **"ואכלת"** (דברים יד, כו).


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:4
[Steinsaltz on Shevuot 23a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:4)

ומקשים: **ודלמא הכא נמי** [ושמא כאן גם כן] מדובר באכילת יין **על ידי אניגרון!**


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:5
[Steinsaltz on Shevuot 23a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:5)

ודוחים: **"שכר" כתיב** [נאמר] בפסוק זה, ללמדנו: **מידי** [דבר] ש**משכר,** ויין בתערובת של אניגרון אינו משכר.


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:6
[Steinsaltz on Shevuot 23a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:6)

ומקשים: **ודלמא** [ושמא] "שכר" האמור כאן אין כוונתו ליין, אלא ל**דבילה קעילית** שמרוב המתיקות שבה היא משכרת, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: כהן ש**אכל דבילה קעילית** או **שתה דבש וחלב, ונכנס למקדש ועבד** עבודה — הרי זה **חייב** משום שתוי יין!


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:7
[Steinsaltz on Shevuot 23a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:7)

**אלא** יש לומר כך: **גמר** [למד] **"שכר" "שכר"** בגזירה שווה **מנזיר,** שנאמר בו "מיין ושכר יזיר" (במדבר ו, ג), **מה להלן** בנזיר "שכר" הכתוב בו כוונתו **יין, אף כאן יין.**


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:8
[Steinsaltz on Shevuot 23a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:8)

א **אמר רבא: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] במשנתנו, כדברי שמואל, ששתיה היא בכלל אכילה, ששנינו שהאומר **"שבועה שלא אוכל", ואכל ושתה** — **אינו חייב אלא אחת. אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] ש**שתיה בכלל אכילה,** משום כך **איצטריך ליה** [הוצרך לו] **לתנא לאשמועינן** [להשמיע לנו] ש**אינו חייב** על אכילה ושתיה **אלא אחת,** שאף ששתיה היא אכילה, אין אלו שתי אכילות נפרדות. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] ש**שתיה לאו** [אינה] **בכלל אכילה,** מדוע צריך לומר שאם נשבע שלא יאכל שאינו עובר על שתיה? הרי כיוצא בזה, מי שאמר **"שבועה שלא אוכל" ואכל ועשה מלאכה, מי איצטריך לאשמועינן** [האם הוא צריך להשמיע לנו] ש**אינו חייב אלא אחת?** מובן שהוא כן, שהרי עשיית מלאכה אינה בכלל שבועתו!


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:9
[Steinsaltz on Shevuot 23a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:9)

**אמר ליה** [לו] **אביי: אלא מאי** [מה] אתה רוצה לומר, שהתנא סבור ש**שתיה בכלל אכילה? אימא סיפא** [אמור את סופה המשכה] של המשנה: **"שבועה שלא אוכל ושלא אשתה", ואכל ושתה** — **חייב שתים.** ואילו לשיטתך, **כיון** ש**אמר "שלא אוכל"** הרי כבר **איתסר ליה** [נאסר לו] גם **בשתיה,** ואם כן, **כי** [כאשר] חזר ו**אמר "שלא אשתה" אמאי** [מדוע] **חייב? אילו אמר "שלא אשתה" תרי זימני** [שתי פעמים], **מי מיחייב תרתי** [האם הוא מתחייב שתים]?


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:10
[Steinsaltz on Shevuot 23a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:10)

**אמר ליה** [לו] תחילה: **התם** [שם] מדובר במי ש**אמר** רבא **"שלא אשתה" והדר** [וחזר] ו**אמר "שלא אוכל",** ש**שתיה** אמנם **בכלל אכילה איתא** [ישנה], אבל **אכילה בכלל שתיה ליתא** [איננה], ומאחר שהשבועה השניה מוסיפה על הראשונה, חלה גם השבועה השניה.


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:11
[Steinsaltz on Shevuot 23a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:11)

ומקשים: לשיטה זו יש לדייק: **אבל אמר שבועה "שלא אוכל ושלא אשתה" ואכל ושתה מאי** [מה] יהא דינו — **אינו חייב אלא אחת** (לפי שהשבועה השניה אינה חלה, שהרי שתיה כבר נכללה באכילה). **אי הכי, אדתני רישא** [אם כך, עד שהוא שונה בראשה של המשנה]: **"שבועה שלא אוכל", ואכל ושתה** — **אינו חייב אלא אחת, ליתני** [שישנה] הלכה זו שיש בה חידוש גדול יותר: **"שבועה שלא אוכל ושלא אשתה"** — **אינו חייב אלא אחת, ו**יש ללמוד כי **כל שכן** אם נשבע **"שלא אוכל" לחודיה** [לחוד] שחייב רק אחת!


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:12
[Steinsaltz on Shevuot 23a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:12)

**אלא** יש לחזור מדרך פירוש זו ולהסביר בדרך אחרת. **לעולם** יש להשאיר את המשנה **כדקתני** [כמו ששנה], "שלא אוכל ושלא אשתה", שחייב שתים. **ו**אף על פי ששתיה בכלל אכילה **שאני הכא** [שונה כאן] הדין, כי **כיון** ש**אמר "שלא אוכל" והדר** [וחזר] ו**אמר** שבועה אחרת **"שלא אשתה", גלי אדעתיה** [גילה דעתו] **דהך** [שאותה] **אכילה** ש**אמר** קודם בשבועתו — **אכילה גרידתא** [בלבד] **היא,** ואין שתיה בכללה.


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:13
[Steinsaltz on Shevuot 23a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:13)

**אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] כדברי שמואל, ששתיה בכלל אכילה, שכך שנינו בה: האומר **"שבועה שלא אוכל", ואכל אוכלין שאין ראוין לאכילה, ושתה משקין שאין ראוין לשתיה** — **פטור.** ואפשר לדייק מכאן: **הא** [הרי] אם היו המשקים **ראוין** לשתיה — **חייב, ואמאי** [ומדוע]? **הא** [הרי] רק **"שבועה שלא אוכל" קאמר** [אמר]! אלא ודאי ששתיה בכלל אכילה.


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:14
[Steinsaltz on Shevuot 23a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:14)

ודוחים: מכאן אין ראיה גמורה, **דלמא** [שמא] מדובר ש**אמר תרתי** [שתים]: **"שבועה שלא אוכל", "שבועה שלא אשתה",** ולא פירט את הדבר במשנה, משום שעיקר חידושה הוא שדבר שאינו ראוי אינו בכלל אכילה ושתיה.


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:15
[Steinsaltz on Shevuot 23a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:15)

ב שנינו במשנה: האומר **"שבועה שלא אוכל", ואכל פת חטין** ומינים אחרים חייב רק אחת, אבל אם פירש ואמר: "שבועה שלא אוכל פת חיטין ופת שעורין" וכו' — חייב על כל מין ומין שאוכל, שנחשב כאילו נשבע על כל מין לעצמו. על הלכה זו תוהים: **ודלמא למיפטר נפשיה מאחרנייתא קאתי** [ושמא לפטור עצמו מדברים אחרים בא] כלומר, שמה שפירט את כל הדברים שלא יאכל, לא התכוון להחיל שבועה מיוחדת על כל מין ומין, אלא רק להגדיר אלו מינים אסר על עצמו!


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:16
[Steinsaltz on Shevuot 23a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:16)

ומשיבים: אם לכך נתכוון, **הוה ליה למימר** [היה לו לומר] **"חטין ושעורין וכוסמין"** ולא להזכיר פת חיטין ופת שעורין וכו'. ודוחים: מכאן אין ראיה, **ודלמא** [ושמא] הוצרך לומר "פת" כדי להדגיש שהוא אוסר על עצמו רק פת מכל אותם מינים, ולא אסר על עצמו **לכוס** (לכסוס) אותם כשהם חיים!


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:17
[Steinsaltz on Shevuot 23a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:17)

ומשיבים: אם רק לשם כך, לא היה צריך לפרט "פת" על כל אחד מן המינים, **דהוה ליה למימר** [שהיה לו לומר] רק **"פת חטין ושעורין וכוסמין",** והיינו יודעים שכוונתו לפת ולא לכסיסת גרעינים. ומקשים: **ודלמא** [ושמא] אם היה אומר כך, היינו מסבירים כי כוונתו לאסור על עצמו **פת חטין לאכול, שעורין וכוסמין לכוס,** ולכן הוצרך לפרט!


###### Steinsaltz on Shevuot 23a:18
[Steinsaltz on Shevuot 23a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23a:18)

ומשיבים: **דהוה ליה למימר** [שהיה לו לומר] **"פת חטין ושל שעורין ושל כוסמין",** שאז מובן שאוסר עצמו דווקא בפת של מינים אלה. ואם כן מה שפירט "פת" בכל אחד מהם מחייבו על כל אחד ואחד.