## Steinsaltz on Shevuot Daf 23b

###### Steinsaltz on Shevuot 23b:1
[Steinsaltz on Shevuot 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:1)

ומקשים: **ודלמא** [ושמא] בלשון זו היה אוסר **על ידי תערובת,** שאסר על עצמו רק פת שיש בה כל המינים האלה יחד ולכן השתמש בלשון "פת" לכל אחד ואחד!


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:2
[Steinsaltz on Shevuot 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:2)

ודוחים: אם רק משום כך, **אימא** [היה לו לומר] **"וכן של שעורים וכן של כוסמין",** ואז היה ברור שכוונתו לכל אחד מהמינים לעצמו. ואילו מה שמחלק בדבריו ואומר **"פת" "פת"** לפני כל מין **למה לי? שמע מיניה** [למד מכאן] שהתכוון בדבריו **לחלק** ביניהם, שתחול שבועה נפרדת על כל אחד מן המינים הללו.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:3
[Steinsaltz on Shevuot 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:3)

א שנינו במשנה שהאומר **"שבועה שלא אשתה", ושתה משקין הרבה** — **אינו חייב אלא אחת** אבל אם פירש: "שלא אשתה יין ושמן ודבש" — חייב על כל מין ומין לעצמו. ומקשים: **בשלמא התם** [נניח שם] בענין הנשבע שלא יאכל פת חיטים ופת שעורים וכו', ש**אמרת** והסברת ש**מייתרא ליה** [מיותרת לו] החזרה על המלים **"פת" "פת",** וכוונתו היתה **לחיובא** [לחיוב] על כל אחת ואחת, **אלא הכא** [כאן] אין זה ייתור לשון, שכן **מאי הוה למימר** [מה היה לו לומר]? **דלמא למיפטר נפשיה ממשקין אחריני קאתי** [שמא לפטור עצמו ממשקים אחרים בא], לומר שרק מאלו הדברים אסר עצמו בשתיה, ולא התכוון לשבועה לגבי כל פרט!


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:4
[Steinsaltz on Shevuot 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:4)

**אמר רב פפא: הכא** [כאן] **ב**מקרה שהיו כל המינים הללו **מונחין לפניו עסקינן** [עוסקים אנו], **שהיה לו לומר** בפשטות **"שבועה שלא אשתה אלו",** וכיון שחזר ופירש "יין ושמן ודבש", משמע שעל כל אחד ואחד נשבע בנפרד. ושואלים: **ודלמא** [ושמא] אם היה אומר רק "אלו" היינו מפרשים כך את שבועתו: רק **אלו** המונחים לפני עתה **הוא דלא שתינא** [שאין אני שותה], אבל יין ושמן ודבש **אחריני** [אחרים] **שתינא** [שותה אני]!


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:5
[Steinsaltz on Shevuot 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:5)

ומשיבים: **אלא,** ש**אמר "שבועה דלא שתינא** [שאין אני שותה] **כגון אלו".** ומקשים: **דלמא** [שמא] היינו מפרשים את דבריו לענין הכמות: **כגון** **אלו** הוא **דלא שתינא** [שאין אני שותה], אבל **בציר מהכי, וטפי מהכי שתינא** [פחות מזה, ויותר מזה אני שותה]!


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:6
[Steinsaltz on Shevuot 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:6)

ומשיבים: **אלא, כגון** ש**אמר "שבועה שלא אשתה ממין אלו".** ושוב מקשים: **ודלמא** [ושמא] אם היה אומר "ממין אלו", היינו אומרים שכך נשבע: **מין אלו הוא דלא שתינא** [שאיני שותה], **הא אינהו גופייהו שתינא** [הרי אותם עצמם אני שותה]!


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:7
[Steinsaltz on Shevuot 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:7)

ומשיבים: **אימא** [אמור] שהיה יכול לומר **"שלא אשתה אלו ומינייהו"** [ומיניהם], והיה אוסר על עצמו מינים אלה. וכיון שפירש כל מין לעצמו, משמע שהתכוון להחיל שבועה על כל אחד ואחד.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:8
[Steinsaltz on Shevuot 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:8)

**רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא אמר: במסרהב** (מפציר) **בו חבירו** לשתות אתו **עסקינן** [עוסקים אנו], והוא נשבע שלא ישתה על מנת לדחות מעליו הפצרה זו. וכגון ש**אמר לו** החבר: **"בוא ושתה עמי יין ושמן ודבש",** ש**היה לו לומר** רק: **"שבועה שלא אשתה עמך",** ומה שהזכיר **"יין ושמן ודבש" למה לי?** הרי זה בא לומר שכוונתו **לחייב על כל אחת ואחת.**


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:9
[Steinsaltz on Shevuot 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:9)

ב **תנן התם** [שנינו במשנה שם] בענין שבועת הפקדון שאם בא אדם לחבירו ואמר לו: **"תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך",** ואמר הנתבע: **"שבועה שאין לך בידי כלום",** ונמצא שהוא משקר וכל אלה הופקדו אצלו — על כולם **אינו חייב** קרבן אשם **אלא** משום שבועה **אחת,** אבל אם אמר הנתבע: **"שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין"** — **חייב על כל אחת ואחת,** אם היה משקר בה.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:10
[Steinsaltz on Shevuot 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:10)

**ואמר ר' יוחנן: אפילו פרוטה מכולם מצטרפת.** שאם היה חייב לו אפילו שווה פרוטה המצטרף מכל המינים הללו יחד, שאין בכל אחד מהם שווה פרוטה — הרי זה חייב.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:11
[Steinsaltz on Shevuot 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:11)

ובהלכה זו **פליגי** [נחלקו] **בה רב אחא ורבינא,** במי שאמר "שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין", **חד** [אחד מהם] **אמר: אפרטי** [על הפרטים] שהזכיר — **מיחייב** [חייב אשם], **אכללי** [על הכלל] שאמר "שבועה שאין לך בידי" — **לא מיחייב** [חייב]. ודברי ר' יוחנן ש"אפילו פרוטה מכולם מצטרפת" מתייחסים רק לחלק הראשון של המשנה, שאמר "שאין לך בידי כלום". **וחד** [ואחד מהם] **אמר: אכללי נמי מיחייב** [על הכלל גם כן חייב], שמה שאמר "אין לך בידי" היא כשבועה כללית, שאינו חייב דבר. ולפיכך דברי ר' יוחנן מתייחסים גם לחלק זה של המשנה, שאם חייב שווה פרוטה ממין אחד — חייב על שבועה זו, ואם מצטרפת פרוטה מכל המינים — חייב על כך גם משום השבועה הכללית. וכאמור, דברים אלו נאמרו לענין שבועת הפקדון.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:12
[Steinsaltz on Shevuot 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:12)

ויש לשאול: **הכא** [כאן] בשבועת ביטוי, אם נשבע לאסור עצמו דברים שונים בשבועה אחת כבמשנתנו, **מאי** [מה] הדין? האם יש חיוב גם על השבועה הכללית (ש"אינו אוכל" ו"שאינו שותה") או רק על כל פרט ופרט לעצמו?


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:13
[Steinsaltz on Shevuot 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:13)

**אמר רבא: הכי השתא** [כך אתה משווה]?! האם ניתן להשוות את הדינים? **התם מיחייב אכללא ומיחייב אפרטא** [שם, בשבועת הפקדון, חייב על הכלל וחייב על הפרט], וטעמו של דבר, **דהא אי משתבע והדר משתבע** — **מיחייב תרתי** [שהרי אם היה נשבע על דבר אחד שאינו ברשותו, וחוזר ונשבע — היה חייב שתים], שהרי הוא שוב חוזר וכופר ממון בשבועה. **הכא** [כאן], כשאוסר דבר על עצמו בשבועה, **אי סלקא דעתך איתא בכללא** [אם עולה על דעתך שיש בכלל עצמו] חיוב שבועה, שבכגון זה כשאמר "איני אוכל" כבר אסר עצמו באיסור כללי על הפרטים, אם כן **אפרטי אמאי מיחייב** [על הפרטים מדוע הוא חייב]? הלוא **מושבע ועומד הוא** כבר עליהם, ואין שבועה חלה על שבועה! אם כן, ברור שחיובו הוא רק על הפרטים, והשבועה הראשונה אינה נחשבת כשבועה לעצמה.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:14
[Steinsaltz on Shevuot 23b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:14)

ג שנינו במשנה שמי שאמר **"שבועה שלא אוכל",** ואכל אוכלים ומשקים שאינם ראויים לאכילה או לשתיה — פטור, ואולם אם אכל נבילות ואיסורי אכילה אחרים — הרי זה חייב. ושואלים: **הא גופא קשיא** [זו המשנה עצמה קשה] מתוכה, שכן **אמרת** בתחילה: **"שבועה שלא אוכל", ואכל אוכלין שאין ראוין לאכילה, ושתה משקין שאין ראוין לשתיה** — **פטור,** שאין אלו בכלל אכילה. **והדר תני** [וחזר ושנה]: **"שבועה שלא אוכל", ואכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים** — **חייב.** ויש לשאול: **מאי שנא רישא** [במה שונה ההתחלה] שאתה אומר ש**פטור, ומאי שנא סיפא** [ובמה שונה הסוף] ש**חייב?** הלא גם נבילות ושקצים אינם ראויים לאכילה!


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:15
[Steinsaltz on Shevuot 23b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:15)

ומשיבים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה]: **רישא** [בהתחלה] מדובר שאמר **סתם** שלא יאכל, ומסתבר שלא כלל בדבריו דברים שאין אנשים אוכלים. **וסיפא** [וסופה] **במפרש,** שנשבע במפורש שלא יאכל נבילות וכו', ובכל זאת אכלם.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:16
[Steinsaltz on Shevuot 23b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:16)

ושואלים: **מפרש נמי גופיה תיקשי** [גם כן הוא עצמו יקשה], **אמאי** [מדוע] יהיה חייב על כך? הלוא **מושבע מהר סיני הוא** שלא יאכלם, ואין שבועה חלה על שבועה!


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:17
[Steinsaltz on Shevuot 23b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:17)

בתירוץ קושי זה שווים הם **רב ושמואל ור' יוחנן דאמרי** [שאומרים] שמדובר כאן **בכולל** בשבועתו **דברים המותרין עם דברים האסורין,** שהרי נשבע באופן כללי שלא יאכל, וכיון שחלה השבועה על דברים המותרים באכילה, אגב כך היא חלה גם על האסורים באכילה.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:18
[Steinsaltz on Shevuot 23b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:18)

**וריש לקיש אמר: אי** (אין) **אתה מוצא** הסבר לנאמר במשנה שחייב על שבועה שלא יאכל איסור, **אלא אי** [או] **במפרש** שנשבע שלא יאכל **חצי שיעור** מן הדברים האסורים, **ואליבא דרבנן** [ועל פי שיטת חכמים] שבסתם שבועה פטור על חצי שיעור, **אי** [או] כשנשבע **סתם** שלא יאכלם **אליבא** [על פי שיטת] **ר' עקיבא,** ש**אמר: אדם אוסר עצמו בכל שהוא,** ובאופן זה חלה השבועה, שהרי על חצי שיעור אינו מושבע מהר סיני.


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:19
[Steinsaltz on Shevuot 23b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:19)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] מובן מדוע **ר' יוחנן לא אמר כריש לקיש,** משום **דמוקים לה למתניתין** [שהוא מעמיד אותה את משנתנו] **כדברי הכל,** לפי הסברו, **אלא ריש לקיש מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כ**דברי **ר' יוחנן?**


###### Steinsaltz on Shevuot 23b:20
[Steinsaltz on Shevuot 23b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/23b:20)

ומשיבים: **אמר לך** [יכול היה לומר לך]: **כי אמרינן** [כאשר אומרים אנו] שיש **איסור כולל**