## Steinsaltz on Shevuot Daf 26a

###### Steinsaltz on Shevuot 26a:1
[Steinsaltz on Shevuot 26a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:1)

**חדא מינייהו** [אחת מן האמרות הללו] לא אביי, אלא תלמידו **רב פפא** הוא ש**אמרה.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:2
[Steinsaltz on Shevuot 26a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:2)

א שנינו במשנה ש**ר' ישמעאל אומר: אינו חייב אלא על העתיד לבא.** ובענין זה מביאים, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר בשבועת ביטוי "נפש כי תשבע לבטא בשפתים **להרע או להיטיב"** (ויקרא ה, ד), **אין לי** שחייב **אלא** על **דברים שיש בהן הרעה והטבה,** על דברים **שאין בהן הרעה והטבה, מנין** שגם עליהם מתחייב? **תלמוד לומר** מתחילה: **"או נפש כי תשבע לבטא בשפתים"** (ויקרא ה, ד), לרבות גם דברים אחרים.


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:3
[Steinsaltz on Shevuot 26a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:3)

**אין לי אלא** שנשבע **להבא** (לעתיד לבוא), שנשבע **לשעבר מנין? תלמוד לומר: "לכל אשר יבטא האדם בשבעה"** (ויקרא ה, ד), אלו **דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר:** נאמר **"להרע או להיטיב"** — הרי זה דווקא **להבא,** כמשמעותו.


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:4
[Steinsaltz on Shevuot 26a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:4)

**אמר לו ר' עקיבא: אם כן,** אם אתה מדייק כלשון הכתוב הזה, **אין לי אלא דברים שיש בהן הטבה והרעה, דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין? אמר לו: מרבוי הכתוב** כמו שראינו. **אמר לו: אם ריבה הכתוב לכך** לדברים שאינם הרעה והטבה, **ריבה הכתוב לכך** גם לדברים שהם לשעבר.


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:5
[Steinsaltz on Shevuot 26a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:5)

ושואלים: **שפיר קא אמר ליה** [יפה אמר לו] **ר' עקיבא לר' ישמעאל,** וכיצד יתרץ ר' ישמעאל קושי זה?


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:6
[Steinsaltz on Shevuot 26a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:6)

**אמר ר' יוחנן: ר' ישמעאל ששימש** כתלמיד **את ר' נחוניא בן הקנה, שהיה דורש את כל התורה כולה ב**שיטת הלימוד של **כלל ופרט, איהו נמי** [הוא גם כן] **דורש ב**שיטת **כלל ופרט,** ואילו **ר' עקיבא ששימש את נחום איש גם זו, שהיה דורש את כל התורה כולה ב**שיטת **ריבה ומיעט, איהו נמי** [הוא גם כן] **דורש ריבה ומיעט.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:7
[Steinsaltz on Shevuot 26a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:7)

**מאי** [מהו] כיצד מצאנו את **ר' עקיבא דדריש ריבויי ומיעוטי** [שהוא דורש ריבויים ומיעוטים] במקרא זה? **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **"או נפש כי תשבע"** (ויקרא ה, ד) — הרי זה **ריבה** כל מיני שבועות, **"להרע או להיטיב"** (ויקרא ה, ד) — **מיעט, "לכל אשר יבטא האדם"** (ויקרא ה, ד) — **חזר וריבה,** הרי **ריבה ומיעט וריבה,** ולפי שיטה זו **ריבה הכל,**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:8
[Steinsaltz on Shevuot 26a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:8)

**מאי** [מה] **ריבה? ריבה** את **כל מילי** [הדברים] שנשבעים עליהם, **ומאי** [ומה] **מיעט** בכל זאת, כיון שמיעט הכתוב "להרע או להיטיב"? **מיעט דבר מצוה,** שאין שבועה חלה עליו לקיימו או לבטלו.


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:9
[Steinsaltz on Shevuot 26a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:9)

**ו**אילו **ר' ישמעאל דריש** [דורש] אותו מקרא ב**כלל ופרט,** ובאופן זה: **"או נפש כי תשבע לבטא בשפתים"** — הרי זה **כלל, "להרע או להיטיב"** — הרי זה **פרט, "לכל אשר יבטא האדם"** — **חזר וכלל,** הרי זה **כלל ופרט וכלל,** ולפי דרך זו **אי** (אין) **אתה דן אלא כעין הפרט: מה הפרט מפורש** הוא **להבא. אף כל להבא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:10
[Steinsaltz on Shevuot 26a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:10)

**אהני כללא לאתויי** [הועיל הכלל להביא, להוסיף] **אפילו דברים שאין בהן הרעה והטבה** שנשבע עליהם **להבא, אהני פרטא למעוטי** [הואיל הפרט למעט] **אפילו דברים שיש בהן הרעה והטבה** אם נשבע עליהם **לשעבר.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:11
[Steinsaltz on Shevuot 26a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:11)

ושואלים: **איפוך אנא** [אהפוך אני] ואומר שהכלל בא לרבות לשעבר, והפרט בא למעט דברים שאין בהם הרעה והטבה, כמו ששאל ר' עקיבא!


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:12
[Steinsaltz on Shevuot 26a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:12)

**אמר ר' יצחק:** יש להכניס בכלל את מה שהוא **דומיא** [בדומה] **להרע או להיטיב,** והוא **מי שאיסורו** (שהאיסור שיש בכך) הוא **משום "בל יחל דברו"** (במדבר ל, ג), שמחלל ומפר את השבועה שנשבע, **יצאתה** (יצאה) **זו** שבועה על מה שהיה בעבר **שאין איסורו משום "בל יחל דברו",** שהרי אינו מחלל שבועה, **אלא** שהוא עובר **משום "בל תשקרו"** (ראה ויקרא יט, יא).


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:13
[Steinsaltz on Shevuot 26a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:13)

**רב יצחק בר אבין אמר** הסבר אחר לדבר, **אמר קרא** [המקרא]: **"או נפש כי תשבע לבטא בשפתים"** (ויקרא ה, ד), **מי שהשבועה קודמת ל**מעשה ה**ביטוי, ולא שהביטוי קודמת לשבועה, יצא זה** שנשבע **"אכלתי" ו"לא אכלתי"** — **שהמעשה קודם לשבועה.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:14
[Steinsaltz on Shevuot 26a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:14)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר שם "לכל אשר יבטא האדם בשבועה ונעלם ממנו" (ויקרא ה, ד), ומן המלים "**האדם בשבועה**" יש ללמוד שהאדם הנשבע מתחייב בקרבן דווקא אם היה בשלימות דעתו ורצונו — **פרט לאנוס,** שאינו עובר על השבועה מרצונו אלא מחמת אונס כלשהו. ומה שנאמר **"ונעלם"** — **פרט ל**מי שעושה זאת ב**מזיד** שאינו מתכפר בקרבן.


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:15
[Steinsaltz on Shevuot 26a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:15)

**"ממנו"** — הכוונה היא **שנתעלמה** (נשכחה) **ממנו שבועה,** שעבר על שבועתו לפי ששכח שנשבע. **יכול** שמדובר גם במי **שנתעלמה ממנו חפץ,** שעבר על שבועתו משום שטעה וחשב שהוא דבר אחר שלא נשבע עליו? **תלמוד לומר: "בשבועה ונעלם", על העלם שבועה הוא חייב, ואינו חייב על העלם חפץ.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:16
[Steinsaltz on Shevuot 26a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:16)

את הברייתא הזו מבארים לפרטיה: **אמר מר** [החכם]: **"האדם בשבועה"** — **פרט לאנוס.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק הוא] אנוס? כלומר, מה הוא הנחשב אונס לענין שבועה?


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:17
[Steinsaltz on Shevuot 26a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:17)

ואומרים: **כ**דרך ש**רב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמי** [כאשר היו קמים לאחר לימודם מלפני] **רב,** והיו מדברים ביניהם על מה שלמדו, והתווכחו מה בדיוק אמר רב, **מר אמר** [חכם זה היה אומר]: **שבועתא דהכי** [שבועה שכך] **אמר רב, ומר אמר** [וחכם זה היה אומר]: **שבועתא דהכי** [שבועה שכך] **אמר רב. כי אתו לקמיה** [כאשר היו באים לפני] **רב, אמר כחד מינייהו** [היה אומר כדברי אחד מהם]. **אמר ליה אידך** [לו האחר] לרב: **ואנא בשיקרא אישתבעי** [ואני בשקר נשבעתי]?


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:18
[Steinsaltz on Shevuot 26a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:18)

**אמר ליה** [לו] רב: אין זה נקרא שקר, כי **לבך אנסך,** כי בשעת שבועה היית בטוח שאתה אומר אמת, ואין זה בכלל שבועת שקר.


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:19
[Steinsaltz on Shevuot 26a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:19)

ג ועוד שנינו בברייתא: **"ונעלם ממנו"** — **שנתעלם ממנו שבועה, יכול שנתעלם ממנו חפץ? תלמוד לומר: "בשבועה ונעלם ממנו", על העלם שבועה הוא חייב, ואינו חייב על העלם חפץ.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:20
[Steinsaltz on Shevuot 26a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:20)

**מחכו עליה במערבא** [היו צוחקים על כך בארץ ישראל]: **בשלמא** [נניח] העלם **שבועה משכחת לה** [מוצא אתה אותה] **בלא** העלם **חפץ,** כיצד? **כגון** ש**אמר: "שבועה שלא אוכל פת חטין",** **וכסבור "שאוכל** פת חטין" **קאמר** [אמר] בשבועתו, **דשבועתיה אינשי** [ששבועתו נשכחה] כלומר, שכח מה בדיוק נשבע, אבל **חפצא דכיר** [את החפץ זכור] שנשבע על פת חיטין. **אלא** העלם **חפץ בלא** העלם **שבועה היכי דמי** [כיצד יכול להיות]?


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:21
[Steinsaltz on Shevuot 26a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:21)

אם נאמר **כגון** ש**אמר "שבועה שלא אוכל פת חטין" וכסבור "של שעורים" קאמר** [אמר], **דשבועתיה דכיר ליה** [ששבועתו זכורה לו], **חפצא אינשי** [והחפץ נשכח], והרי **כיון דחפצא אינשי ליה** [שהחפץ שכוח לו] **היינו** [הרי זו] **העלם שבועה,** שהרי מה ששכח היה מפרטי השבועה!


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:22
[Steinsaltz on Shevuot 26a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:22)

**אלא אמר ר' אלעזר: דא ודא** [זו וזו] **אחת היא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:23
[Steinsaltz on Shevuot 26a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:23)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב יוסף: אלמא** [מכאן אתה מסיק] ש**חפץ בלא שבועה לא משכחת לה** [אין אתה מוצא]? **והא משכחת לה** [והרי אתה יכול למצוא אותה], **כגון** ש**אמר "שבועה שלא אוכל פת חטין", והושיט ידו לסל ליטול פת שעורין, ועלתה בידו** פת **של חטין, וכסבור** שפת **שעורים היא ואכלה, דשבועתיה דכיר ליה** [ששבועתו זכורה לו], **חפצא הוא דלא ידע ליה** [והחפץ הוא שאינו ידוע לו]!


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:24
[Steinsaltz on Shevuot 26a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:24)

**אמר ליה** [לו] **אביי: כלום מחייבת ליה** [אין אתה מחייב אותו] **קרבן** שעבר על שבועתו **אלא אמאי דתפיס בידיה** [על מה שהוא תופס בידו ואוכל], והרי **העלם שבועה הוא,** שהוא סבור שלא נשבע על כך!


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:25
[Steinsaltz on Shevuot 26a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:25)

**לישנא אחרינא** [לשון אחרת], **אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: סוף סוף קרבן דקא מייתי עלה דהאי פת מיהת** [שהוא מביא על הפת הזו מכל מקום] על **העלם שבועה הוא** ששכח שנשבע על פת זו, ואין הדבר תלוי בהעלם החפץ!


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:26
[Steinsaltz on Shevuot 26a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:26)

**ורב יוסף אמר לך** [היה אומר לך] בתשובה לכך: **כיון דכי ידע ליה** [שאם היה יודע] שפת של **חטין הוא פריש מיניה** [היה פורש ממנה], הרי שאת השבועה עדיין הוא זוכר, ולא נעלמה ממנו, אלא ש**העלם חפץ הוא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:27
[Steinsaltz on Shevuot 26a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:27)

**בעא מיניה** [שאל אותו] **רבא מרב נחמן: העלם זה וזה בידו** (ששכח גם את השבועה וגם את החפץ), **מהו? אמר ליה** [לו]: **הרי העלם שבועה בידו, וחייב.** אמר לו: **אדרבה** [גדולה מזו, להיפך], אני יכול לומר **הרי העלם חפץ בידו, ופטור!**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:28
[Steinsaltz on Shevuot 26a:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:28)

**אמר רב אשי: חזינן** [רואים אנו], **אי** [אם] **מחמת שבועה קא פריש** [הוא פורש] מן הדבר, כאשר אומרים לו: הרי נשבעת — **הרי** נמצא ש**העלם שבועה בידו, וחייב. אי** [אם] **מחמת חפץ קא פריש** [הוא פורש] כשמזכירים לו שמה שנמצא בידו הוא חפץ מסויים — **הרי העלם חפץ בידו, ופטור.**


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:29
[Steinsaltz on Shevuot 26a:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:29)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי:** באופן זה אין להוכיח כלל איזה העלם בידו, כי בהכרח הוא חייב להיזכר הכל, **כלום פריש** [אין הוא פורש] **משבועה אלא משום חפץ** שנזכר שנשבע עליו, וכן **כלום** לא **פריש** [פורש] הוא **מחפץ אלא משום שבועה!** כשאומרים לו שהוא חפץ מסוים ופורש ממנו, הלוא עושה זאת רק משום שנזכר שנשבע שלא לאכול ממנו! **אלא לא שנא** [אין שונה] אין הבדל בין זה לזה.


###### Steinsaltz on Shevuot 26a:30
[Steinsaltz on Shevuot 26a:30](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/26a:30)

ד **בעא מיניה** [שאל אותו] **רבא מרב נחמן:**