## Steinsaltz on Shevuot Daf 28a

###### Steinsaltz on Shevuot 28a:1
[Steinsaltz on Shevuot 28a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:1)

**אפילו** שייר מהככר **כל שהוא נמי** [גם כן] יכול הוא להישאל על שבועתו, שהרי עדיין לא עבר עליה, כיון שנשבע על כל הככר!


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:2
[Steinsaltz on Shevuot 28a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:2)

ומתרצים: **אי בעית אימא** [אם תרצה אמור] שמדובר שנשבע **"שלא אוכל", אי בעית אימא** [אם תרצה אמור] שמדובר שנשבע **"שלא אוכלנה".** ומפרטים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שנשבע **"שלא אוכל",** ולמרות שכבר עבר על האיסור כשאכל מן הככר כזית, **מיגו דמהניא ליה** [מתוך שמועילה לו, חלה] ה**שאלה** על ה**כזית בתרא** [האחרון] שהוא אסור בו בשבועה זו, **מהניא ליה** [מועילה לו, חלה] ה**שאלה נמי** [גם כן] על ה**כזית קמא** [הראשון], ומתבטל למפרע האיסור שהיה בדבר.


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:3
[Steinsaltz on Shevuot 28a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:3)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שנשבע **"שלא אוכלנה",** שאינו עובר על השבועה עד שיאכל את כולה, ולמרות זאת, **אי** [אם] **שייר** מהפת **כזית** שלם שעדיין לא אכלו — **חשיב לאיתשולי עליה** [חשוב ראוי הוא להישאל עליו], **ואי** [ואם] **לא** השאיר כזית — **לא חשיב לאיתשולי עליה** [חשוב כדי להישאל עליו]. הנחת היסוד בדברי רבא היתה שמי שנשבע שלא לאכול ואכל הכל שוב אינו יכול להישאל על השבועה.


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:4
[Steinsaltz on Shevuot 28a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:4)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: **מי שנדר שתי נזירות, ומנה** ימי נזירות **ראשונה,** שהשלים כראוי את כל ימי נזירותו הראשונה, **והפריש עליה קרבן, ואחר כך נשאל על הראשונה** — **עלתה** (נחשבת) **לו שניה בראשונה.** הרי אף שהראשונה נגמרה כולה הריהו נשאל עליה!


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:5
[Steinsaltz on Shevuot 28a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:5)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **בשלא כיפר** כלומר, שלא הביא עדיין את קרבנותיו, ולכן נשאר שיור בראשונה, ויכול להישאל עליה.


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:6
[Steinsaltz on Shevuot 28a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:6)

ומקשים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא] שיכול להישאל על נזירותו אפילו כאשר **כיפר** והקריב את קרבנותיו! ומשיבים: מדובר **בשלא גלח** עדיין את שערו, **ו**שיטת **ר' אליעזר היא,** ש**אמר: תגלחת מעכבא** [מעכבת], שכל זמן שלא גילח עדיין חל עליו דין הנזירות.


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:7
[Steinsaltz on Shevuot 28a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:7)

ומקשים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא נוספת], ולפיה גם אם נזיר זה כבר **גלח** יכול להישאל! **אמר רב אשי:** מענין **נזירות קא רמית** [אתה משליך, מקשה] לענין שבועה? אין הדברים דומים, כי **מי גרם ל**נזירות ה**שניה שלא תחול** עד עכשיו? נזירות **ראשונה, ו**אם כן רק עכשיו, לאחר שנשאל **אינה** קיימת עוד, הרי שעד עכשיו היא קיימת ומשום כך יכול להישאל. מה שאין כן בשבועה, משעה שאכל את הככר שוב אין השבועה קיימת כלל.


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:8
[Steinsaltz on Shevuot 28a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:8)

**אמימר אמר,** בניגוד לדברי רבא: הנשבע שלא לאכול ככר, **אפילו אכלה כולה נשאל עליה,** כי **אי** [אם] אכלה **בשוגג** — הרי עדיין הוא **מחוסר קרבן** שצריך להביא קרבן על שגגתו ולא הביא, **אי** [אם] **במזיד** אכלה — **מחוסר מלקות. אבל** אם **כפתוהו** כבר **על העמוד** להלקותו, אף שעדיין לא הלקוהו — **לא** יכול עוד להישאל, **כ**דברי **שמואל,** ש**אמר שמואל:** אדם שנידון למלקות, אם **כפתוהו על העמוד** להלקותו, **ורץ** וברח **מבית דין** — **פטור** מן המלקות, משום שאנו אומרים שהכפיתה היא כתחילת נתינת המלקות.


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:9
[Steinsaltz on Shevuot 28a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:9)

ודוחים: **ולא היא,** אין הדבר דומה, **התם** [שם] מדובר במי ש**רץ** וברח, ושוב אינו עומד ללקות, **הכא** [כאן] **לא רץ,** ולפיכך עונש המלקות עדיין מוטל עליו.


###### Steinsaltz on Shevuot 28a:10
[Steinsaltz on Shevuot 28a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/28a:10)

א **אמר רבא:** אם נשבע באופן כזה **"שבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו"** שהתנה שרק אם יאכל את ככר התנאי, יחול איסור שבועה על האחרת, **ואכל את הראשונה** את הככר של התנאי **בשוגג, ו**את **השניה** שנאסרה עליו בגלל אכילת הראשונה אכל **במזיד** — **פטור,** שבזמן שצריכה השבועה לחול (בשעת אכילת התנאי) לא היה מודע לדבר, ואמרנו (לעיל שבועות כז,א) שאם אין ליבו שלם בשבועה לא חלה השבועה. אבל אם אכל את ה**ראשונה במזיד** שידע שאם יאכל אותה ייאסר באחרת, **ו**את ה**שניה** אכל **בשוגג** — הרי הוא **חייב** קרבן, ככל אדם שעבר על שבועתו בשגגה. אם אכל את **שתיהן בשוגג** — **פטור,** שהרי את התנאי אכל בשוגג, ואם כן לא חלה השבועה.