## Steinsaltz on Shevuot Daf 30b

###### Steinsaltz on Shevuot 30b:1
[Steinsaltz on Shevuot 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:1)

**אי נמי** [או גם כן] יש טעם להודיע שהוא תלמיד חכם, **ל**ענין **שודא דדייני** [השלכת הדיינים] שפעמים אין בידם לפסוק על פי ראיות אלא לפי ראות עיניהם, והודיע לו רב יוסף שאדם זה ראוי שיחליטו לטובתו.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:2
[Steinsaltz on Shevuot 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:2)

א **אמר עולא: מחלוקת** חכמים ור' יהודה אם חייבים לעמוד או לא, היא דווקא **בבעלי דינין, אבל בעדים** — **דברי הכל** עדותם צריכה להיות **בעמידה, דכתיב** [שנאמר]: **"ועמדו שני האנשים"** (דברים יט, יז). **אמר רב הונא: מחלוקת** זו אם צריכים בעלי הדין לעמוד, היא דווקא **בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין** — **דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה, דכתיב** [שנאמר]: **"וישב משה לשפט את העם ויעמד העם"** (שמות יח, יג).


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:3
[Steinsaltz on Shevuot 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:3)

**לישנא אחרינא** [לשון אחרת] בדברי רב הונא: **מחלוקת** — **בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין** — **דברי הכל** יהיו **דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה, דהא** [שהרי] **עדים כגמר דין דמו** [נחשבים], שעדותם היא סיום הענין והכרעתו מבחינתם, **וכתיב בהו** [ונאמר בהם]: **"ועמדו שני האנשים".**


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:4
[Steinsaltz on Shevuot 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:4)

מסופר, **דביתהו** [אשתו] של **רב הונא הוה** [היה] **לה דינא קמיה** [דין לפני] **רב נחמן, אמר: היכי נעביד** [כיצד נעשה] בענין זה? **אי איקום מקמה** [אם אעמוד לפניה] משום כבודה כאשת תלמיד חכם, על ידי כך **מסתתמן טענתיה דבעל דינא** [יסתתמו טענותיו של בעל הדין] שאין הכל יודעים שצריך לחלוק לה כבוד משום שהיא אשת חכם, ויחשוב הצד השני שרב נחמן מעדיף אותה משום מה. ומן הצד האחר, אם **לא איקום מקמה** [אעמוד לפניה], הרי אמרו ש**אשת חבר הרי היא כחבר,** וכבוד התורה הוא! **אמר ליה** [לו] רב נחמן **לשמעיה** [לשמשו]: **צא ואפרח** [והפרח] **עלי בר אווזא** [ברווז] **ושדי עלוואי, ואיקום** [וזרוק אותו לעברי, ואעמוד], כביכול בגלל הברווז, שאז אקיים את מצות העמידה, אבל לא ייראה הדבר כך.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:5
[Steinsaltz on Shevuot 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:5)

ושואלים: ומה מועילה עצה זו? **והאמר מר** [והרי אמר החכם, רב הונא]: **מחלוקת** ר' יהודה וחכמים היא **בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין** — **דברי הכל דיינים בישיבה ובעלי דינין בעמידה!** ומשיבים: ניתן לקיים דבר זה באופן **דיתיב כמאן דשרי מסאניה** [שהדיין יושב כמי שמתיר את מנעלו] שאין זו ישיבה גמורה אלא מעין חצי עמידה, **ואמר** [ואומר] את דינו: **איש פלוני אתה זכאי, איש פלוני אתה חייב.**


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:6
[Steinsaltz on Shevuot 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:6)

ב **אמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן** [תלמיד חכם] **ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי** [שיש להם דין זה עם זה], **מותבינן ליה לצורבא מרבנן** [מושיבים אנו אותו את התלמיד חכם], **ולעם הארץ נמי אמרינן ליה: "תיב"** [גם כן אומרים אנו לו: "שב"], **ואי קאי** [ואם הוא עומד], מחמת כבוד או בושה, **לית לן** [אין לנו] **בה** ואין אנו צריכים להקפיד על כך.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:7
[Steinsaltz on Shevuot 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:7)

מסופר, **רב בר שרביא הוה ליה דינא קמיה** [היה לו דין לפני] **רב פפא, אותביה ואותיב נמי לבעל דיניה** [הושיבו והושיב גם כן את בעל דינו], **אתא שליחא דבי דינא בטש ביה ואוקמיה** [בא שליח בית הדין בעט בו והקימו] את **עם הארץ,** שהוא יושב במקום גדולים, **ולא אמר ליה** [לו] **רב פפא: "תיב"** [שב]. ושואלים: **היכי עביד הכי** [כיצד עשה כך] רב פפא? **והא** [והרי] בכך **מסתתמן טענתיה** [מסתתמות טענותיו] של אותו האיש כשרואה שמעדיפים את בעל דינו! ומשיבים: במקרה זה **אמר רב פפא** לעצמו, **מימר אמר** [אומר הוא אותו בעל דין בליבו]: **איהו הא אותבן** [הוא הדיין הרי הושיב אותי], **שליחא** [השליח] **הוא** זה **דלא מפייס מינאי** [שאינו מרוצה ממני] ומציק לי, ואין הוא סבור שהדבר נוגע לדיין.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:8
[Steinsaltz on Shevuot 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:8)

**ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן** [תלמיד חכם] **ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי** [שיש להם דין זה עם זה], **לא ליקדום צורבא מרבנן וליתיב** [שלא יקדים התלמיד חכם וישב לפני הדיין ללמוד], **משום דמיחזי כמאן דסדר ליה לדיניה** [שנראה הדבר כמי שמסדר את דינו, טענותיו, לפניו] ואסור הדבר. **ולא אמרן** [אמרנו] דבר זה **אלא** בתלמיד **דלא קביע ליה עידניה** [שלא קבוע לו זמנו] לבוא ללמוד לפני חכם זה באותה שעה, **אבל** כאשר **קביע ליה עידניה לית לן בה** [קבוע לו זמנו אין לנו בה], לפי שאז **מימר אמר** [אומר הצד השני]: **בעידניה טריד** [בזמנו, בלימודו הוא עסוק] ולכן הוא יושב לפניו.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:9
[Steinsaltz on Shevuot 30b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:9)

ג **ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא** [תלמיד חכם היודע בעדות לאדם מסויים], **וזילא ביה מילתא למיזל לבי דיינא דזוטר מיניה לאסהודי קמיה** [ומזולזל בו הדבר ללכת לבית דין של דיין קטן ממנו להעיד לפניו], **לא ליזיל** [שלא ילך]. **אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] ראיה לדבר שמפני כבודו של חכם יכול הוא להימנע ממצוה, ששנינו: **מצא** אדם **שק או קופה** בדרך, **ואין דרכו ליטול** לטלטל דברים כאלה — **הרי זה לא יטול** כדי להשיבו לבעליו. משמע שמפני כבוד תלמיד חכם מבטלים מצות השבת אבידה שמן התורה.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:10
[Steinsaltz on Shevuot 30b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:10)

ומעירים: **הני מילי בממונא** [דברים אלה אמורים בעדות ובשאר עניינים של ממון], **אבל באיסורא** [בדבר איסור] אין חוששים לכבוד החכם, שהכלל הוא: **"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' "**(משלי כא, ל), לומר: **כל מקום שיש בו חלול ה'** — **אין חולקין כבוד לרב,** וצריך החכם למחול על כבודו כדי שלא ייגרם על ידי כך איסור, שהוא חילול השם.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:11
[Steinsaltz on Shevuot 30b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:11)

מסופר, **רב יימר הוה ידע ליה סהדותא** [היה יודע לו עדות] **למר זוטרא, אתא לקמיה** [בא לפני] **אמימר, אותבינהו לכולהו** [הושיב את כולם] את כל העדים, מפני כבודו של רב יימר. **אמר ליה** [לו] **רב אשי לאמימר, והאמר** [והרי אמר] **עולא: מחלוקת** — **בבעלי דינין, אבל בעדים** — **דברי הכל** שמעידים **בעמידה! אמר ליה** [לו]: **האי** [זו] מצות **עשה** שיעמדו העדים, **והאי** [וזו] מצות **עשה** על כבוד התורה להושיב את רב יימר, **עשה** של **כבוד תורה עדיף,** ולכן אני מושיב אותו, וכדי שלא לעוות את הדין, אני צריך להושיב את כולם.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:13
[Steinsaltz on Shevuot 30b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:13)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין לדיין שלא יעשה סניגרון** (סניגור) **לדבריו?** כלומר, שלא יצדיק את הדברים המוטעים שאמר בכל מיני תואנות? **תלמוד לומר: "מדבר שקר תרחק"** (שמות כג, ז). **ומנין לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו? תלמוד לומר: "מדבר שקר תרחק",** וכשיושב תלמיד כזה לפניו יכול לגרום לדיין לטעות.


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:14
[Steinsaltz on Shevuot 30b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:14)

ועוד, **מנין לדיין שיודע לחבירו** הדיין שיושב עמו בדין **שהוא גזלן** ופסול לדין, **וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן** ופסול לעדות, **מנין שלא יצטרף עמו? תלמוד לומר: "מדבר שקר תרחק".**


###### Steinsaltz on Shevuot 30b:15
[Steinsaltz on Shevuot 30b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/30b:15)

**מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה,** שהוא מרגיש שדברי העדים הם שקר, אף שאינו יכול להוכיח זאת בחקירה ודרישה, **שלא יאמר: הואיל והעדים מעידין** את הדין, ואין אני יכול להוכיח את שקרם, **אחתכנו** כפי העדות, **ויהא**