## Steinsaltz on Shevuot Daf 32a

###### Steinsaltz on Shevuot 32a:1
[Steinsaltz on Shevuot 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:1)

**עד שישמעו מפי התובע!**


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:2
[Steinsaltz on Shevuot 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:2)

ומשיבים: **רץ אחריהן איצטריכא ליה** [הוצרך לו] לומר, שכן **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר]: **כיון** ש**רץ אחריהן כמאן דאמר להו דמי** [כמי שאומר להם להעיד נחשב הדבר], **קא משמע לן** [משמיע לנו] שמואל שאף שמובנת כוונתו — אין חייבים עד שיאמר להם בפירוש.


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:3
[Steinsaltz on Shevuot 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:3)

ומקשים: **והא נמי תנינא** [והרי גם זו שנינו במשנתנו]: **שבועת העדות כיצד? אמר לעדים בואו והעידוני, שבועה כו'.** ונדייק מכאן: **אמר** — **אין** [כן], **לא אמר** — **לא!**


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:4
[Steinsaltz on Shevuot 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:4)

ודוחים: מכאן אי אפשר להוכיח, שאפשר לומר כי **"אמר" לאו דוקא** [איננו מדוקדק], והוא הדין כשלא אמר.


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:5
[Steinsaltz on Shevuot 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:5)

**דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כך], אלא שהלשון מדוייקת, **גבי** [אצל] **פקדון דקתני** [ששנה] שם: **שבועת הפקדון כיצד? אמר לו: "תן לי פקדון שיש לי בידך", הכי נמי** [כך גם כן] תאמר שאם **אמר** — **אין** [כן], **לא אמר** — **לא? הא** [הרי] **"וכחש בעמיתו"** (ויקרא ה, כא) **כל דהו** [שהוא] משמע, בכל אופן שהוא מכחש!


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:6
[Steinsaltz on Shevuot 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:6)

**אלא** חייב אתה לומר ש**"אמר"** לגבי שבועת הפקדון **לאו דוקא** [אינו מדוייק], **הכא נמי לאו דוקא** [כאן גם כן, בשבועת העדות, אינו מדוייק].


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:7
[Steinsaltz on Shevuot 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:7)

את ההוכחה הזו דוחים: **האי מאי** [דבר זה מהו]? **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] ש**"אמר" דהכא דוקא** [של כאן הוא מדוייק], **תנא התם אטו הכא** [שנה שם בפקדון "אמר" משום כאן], שהמשניות מדברות באותו סגנון, אף על פי ששם אין זו לשון מחוייבת. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] כי **לא** הביטוי **"אמר" דהתם דוקא** [של שם הוא מדוייק] **ולא "אמר" דהכא דוקא** [של כאן מדוייק], אם כן, **"אמר" "אמר" למה לי למיתנייה** [לו לשנותו]?


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:8
[Steinsaltz on Shevuot 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:8)

ודוחים: **דלמא אורחא דמילתא קא משמע לן** [שמא הדרך הרגילה משמיע לנו], שבדרך כלל התובע אומר, אבל אין זה אומר שבלי זה לא יתחייב העד. וכיון שאין הדבר מוכח מן המשנה, היה חידוש בדברי שמואל.


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:9
[Steinsaltz on Shevuot 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:9)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **שמואל** לגבי שבועת העדות: **ראוהו** העדים **שבא** התובע **אחריהן, אמרו לו: "מה אתה בא אחרינו? שבועה שאין אנו יודעין לך עדות"** — **פטורין, ואם** היה זה **בפקדון** — שהתובע רץ אחריהם והם מעצמם הכחישו — **חייבים,** כפי שאמרנו, שעל שבועת פקדון חייבים בכל דרך.


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:10
[Steinsaltz on Shevuot 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:10)

א שנינו במשנה: **השביע עליהן חמשה פעמים** חוץ לבית דין והודו בבית דין — פטורים. ואם כפרו בבית דין — חייבים על כל שבועה **כו'.**


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:11
[Steinsaltz on Shevuot 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:11)

ושואלים: **מנלן** [מנין לנו] שעל ה**כפירה בבית דין** דווקא **הוא דמחייבי** [שהם מתחייבים], ועל הכפירה מ**חוץ לבית דין לא מחייבי** [אינם מתחייבים]?


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:12
[Steinsaltz on Shevuot 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:12)

**אמר אביי, אמר קרא** [הכתוב] בענין זה: **"אם לא יגיד ונשא עונו"** (ויקרא ה א), לומר: **לא אמרתי לך אלא במקום שאילו מגיד זה** העד, היה **מתחייב זה ממון** כלומר, בבית דין. אבל לא במקום שההגדה אין לה ערך.


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:13
[Steinsaltz on Shevuot 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:13)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי: אי הכי** [אם כך], **אימא** [אמור] שדווקא אם ה**שבועה גופא** [עצמה] היתה **בבית דין** — **אין** [כן] חייב, **ושלא בבית דין** — **לא!**


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:14
[Steinsaltz on Shevuot 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:14)

ודחה אביי, **לא סלקא דעתך** [לא יעלה על דעתך] לומר כך, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: נאמר "והיה כי יאשם **לאחת** מאלה" (ויקרא ה, ה) — **לחייב** קרבן **על כל אחת ואחת** כשעבר יותר מפעם אחת על העבירות בפרשת קרבן עולה ויורד. **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] שצריך להישבע **בבית דין, מי מחייב** [האם חייב הוא] **על כל אחת ואחת? והתנן** [והרי שנינו במשנתנו]: **השביע עליהן חמשה פעמים בפני בית דין וכפרו** — **אין חייבין אלא אחת, אמר ר' שמעון: מה טעם? הואיל ואינם יכולין לחזור ולהודות** אחרי שכפרו! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תשמע מכאן] ש**שבועה** היא גם **חוץ לבית דין,** ובמקרה זה מתחייב על כל אחת ואחת, אבל **כפירה** שמתחייב עליה היא **בבית דין** דווקא.


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:15
[Steinsaltz on Shevuot 32a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:15)

ב שנינו במשנה: **כפרו שניהן כאחת** — **חייבין.** ושואלים: **הא** [הרי] **אי אפשר לצמצם,** אי אפשר שיקרו שני דברים ממש בבת אחת, ואם כן בהכרח קדם אחד לחבירו!


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:16
[Steinsaltz on Shevuot 32a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:16)

**אמר רב חסדא: הא מני** [זו כשיטת מי היא]? כשיטת **ר' יוסי הגלילי היא,** ש**אמר** בכלל ש**אפשר לצמצם,** וייתכן שיקרו שני דברים בבת אחת.


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:17
[Steinsaltz on Shevuot 32a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:17)

**ר' יוחנן אמר: אפילו תימא** [תאמר] שהוא כשיטת **רבנן** [חכמים] החולקים עליו, יש לומר שמדובר **כגון שכפרו שניהן בתוך כדי דיבור, ותוך כדי דיבור כדיבור דמי** [נחשב],


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:18
[Steinsaltz on Shevuot 32a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:18)

שאף שאינו ממש בבת אחת, הרי הוא נחשב כבת אחת. **אמר ליה** [לו] **רב אחא מדיפתי לרבינא: מכדי** [הרי] **תוך כדי דיבור כמה הוי** [הוא] שיעורו? **כדי שאילת תלמיד לרב** (שאומר שלוש מלים "שלום עליך רבי"), **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **כדי שאילת הרב לתלמיד,** שאומר שתי מלים "שלום עליך". על כל פנים, **עד דאמרי** [שהם אומרים] שניהם **"שבועה שאין אנו יודעין לך עדות" טובא הוי** [הרבה הוא] יותר מכדי שלוש מלים, וכיצד ייתכן שיכפרו שניהם תוך כדי אמירת שלוש מלים? **אמר ליה** [לו]: הכוונה היא ש**כל אחד ואחד** צריך להתחיל עדותו **תוך דיבורו של חבירו.**


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:19
[Steinsaltz on Shevuot 32a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:19)

ג שנינו במשנה: כפרו **בזה אחר זה** — **הראשון חייב והשני פטור** כי השני נשאר רק עד אחד, והואיל ואינו יכול לחייב בעדותו — פטור משום שבועת העדות. ומעירים: **מתניתין דלא כי האי תנא** [משנתנו שלא כשיטת תנא זה], **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **משביע עד אחד** — **פטור** מקרבן על שבועת העדות, **ור' אלעזר בר' שמעון מחייב.** ולדעת ר' אלעזר בר' שמעון, במקרה של משנתנו, צריך היה השני להיות חייב.


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:20
[Steinsaltz on Shevuot 32a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:20)

ומציעים: **לימא בהא קמיפלגי** [האם לומר שבנושא זה הם חלוקים], **דמר סבר** [שחכם זה, תנא קמא, סבור]: **עד אחד כי אתא** [כאשר הוא בא] להעיד — **לשבועה** בלבד **הוא דקא אתא** [שהוא בא], לחייב את הצד האחר שישבע, ואין יכולים לחייב ממון בעדותו, **ומר סבר** [וחכם זה, ר' אלעזר בר' שמעון, סבור]: **עד אחד כי אתא** [כאשר הוא בא] להעיד **לממונא קא אתא** [להוציא ממון הוא בא], ומשום כך נחלקו האם הכפירה של עד אחד נחשבת כפירה בדבר שבממון או לא?


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:21
[Steinsaltz on Shevuot 32a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:21)

ודוחים: **ותיסברא** [וכי סבור אתה שכך הוא]? **האמר** [הרי אמר] **אביי: הכל מודים בעד סוטה** שחייב משום שבועת העדות, **והכל מודים בעדי סוטה, ומחלוקת בעדי סוטה.** ועוד: **הכל מודים בעד אחד, והכל מודים בעד שכנגדו חשוד על השבועה.** וכפי שיוסבר להלן, הכל מודים שאין עד אחד מחייב ממון!


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:22
[Steinsaltz on Shevuot 32a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:22)

**אלא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] **עד אחד כי אתי** [כאשר הוא בא] להעיד, **לשבועה קא אתי** [הוא בא]. **והכא בהא קמיפלגי** [וכאן בזה הם חלוקים], **מר סבר** [חכם זה, ר' אלעזר בר' שמעון, סבור]: **דבר הגורם לממון כממון דמי** [נחשב], ואף שאין העדות של עד אחד מחייבת ממון, פעמים שאינו רוצה להישבע על פי אותו עד וחייב לשלם, ונמצא שעדות זו גורמת לממון, **ומר סבר** [וחכם זה סבור]: **לאו כממון דמי** [אינו נחשב כממון].


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:23
[Steinsaltz on Shevuot 32a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:23)

ד **גופא** [לגופה] של האימרה שהזכרנו קודם, **אמר אביי: הכל מודים בעד סוטה, והכל מודים בעדי סוטה, ומחלוקת בעדי סוטה. הכל מודים בעד אחד, והכל מודים בעד שכנגדו חשוד על השבועה.**


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:24
[Steinsaltz on Shevuot 32a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:24)

ומבארים: **הכל מודים בעד סוטה** — **שחייב** אם נשבע שאינו יודע עדות, ומדובר **בעד טומאה,** שהבעל קינא לה תחילה בפני עדים, שאמר לה שלא תיסתר עם פלוני, והעידו עדים שנסתרה עם אותו איש, ועד אחד מעיד שהאשה אכן נטמאה, **דרחמנא הימניה** [שהתורה האמינה לו], **דכתיב** [שנאמר] בסוטה שהיא נבדקת במים המרים במקרה ש**"ועד אין בה"** (במדבר ה, יד) שנטמאה, ומשמע: **כל** עד **שיש בה** אוסרה, ובעלה מגרשה בלא כתובה. ונמצא שעד טומאה הוא ממש עד ממון (על כסף הכתובה).


###### Steinsaltz on Shevuot 32a:25
[Steinsaltz on Shevuot 32a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32a:25)

**והכל מודים בעדי סוטה**— **שפטור** משום שבועת העדות, ומדובר פה **בעדי קינוי,** שהם מעידים שהבעל קינא לאשתו, **דהוה** [שהריהו] רק **גורם** של **גורם,** שהיא צריכה גם עדי סתירה, ורק לאחר מכן אם יבוא עד טומאה, או שתשתה את המים ויתברר שזנתה — תפסיד את כתובתה. ונמצא שעדי קינוי הם רק גורם של הגורם להוצאה של ממון, ולכן אינם מחייבים כשהבעל משביע אותם.