## Steinsaltz on Shevuot Daf 32b

###### Steinsaltz on Shevuot 32b:1
[Steinsaltz on Shevuot 32b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:1)

**ומחלוקת בעדי סוטה** — מדובר כאן **בעדי סתירה,** שהם מעידים שהאשה נסתרה עם אחר. **מר סבר** [חכם זה, ר' אלעזר בר' שמעון, סבור]: **דבר הגורם לממון כממון דמי** [נחשב], **וחייב** כלומר, חייבים עדים אלה על שבועת העדות, שהרי אם היו מעידים היו יכולים להביא אותה להפסיד כתובתה, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור]: **לאו כממון דמי** [אינו נחשב כממון], **ופטור.**


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:2
[Steinsaltz on Shevuot 32b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:2)

א ועוד נאמר לעיל, **הכל מודים בשכנגדו חשוד על השבועה, הכל מודים בעד אחד דר' אבא.**


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:3
[Steinsaltz on Shevuot 32b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:3)

ודנים: **הכל מודים בשכנגדו חשוד על השבועה. דחשיד מאן** [מיהו החשוד]? **אילימא דחשיד** [אם תאמר שהחשוד] הוא ה**לוה** שכופר בחוב, **דאמר ליה** [שאומר לו] ה**מלוה** לעד: **אי אתית אסהדת לי, הוה משתבענא ושקילנא** [אם היית בא ומעיד לי לטובתי, הייתי נשבע ונוטל] שהרי כנגדי חשוד על השבועה. מדוע יש לחייבו? **ולימא ליה** [ושיאמר לו] העד: **מי יימר דמשתבעת** [מי יאמר שהיית נשבע], ואין זה אלא גורם דגורם!


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:4
[Steinsaltz on Shevuot 32b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:4)

**אלא** צריך לומר **כגון ששניהן** הלווה והמלוה **חשודין,** ש**אמר מר** [החכם]: מכיון ששניהם חשודים **חזרה** חובת **שבועה למחויב לה** כלומר ללווה, **ומתוך שאינו יכול לישבע** שהרי הוא חשוד על השבועה — **משלם** הכל, ונמצא שהעד האחד היה מחייב את הלווה בממון.


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:5
[Steinsaltz on Shevuot 32b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:5)

ומה שאמר אביי **הכל מודים בעד אחד דר' אבא,** מה עניינו? **דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה** [שאדם אחד חטף חתיכת כסף מחבירו], **אתא לקמיה** [בא הנגזל לפני] **ר' אמי. הוה יתיב** [היה יושב] **ר' אבא קמיה** [לפניו], לפני ר' אמי. **אזל אייתי חד סהדא דמיחטף חטפה מיניה** [הלך התובע והביא עד אחד שהעיד שחטף את חתיכת הכסף ממנו]. **אמר ליה** [לו] השני: **אין** [כן], **חטפי, ודידי חטפי** [חטפתי, ואולם שלי חטפתי] כי חתיכת הכסף שלי היא.


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:6
[Steinsaltz on Shevuot 32b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:6)

**אמר ר' אמי: היכי לדייני דייני להאי דינא** [איך ידונו הדיינים בדין הזה]? אם תאמר **לישלם** [שישלם] זה שחטף — **ליכא תרי סהדי** [אין שני עדים שראו שחטף]! **ליפטריה** [לפטור אותו לגמרי] — **הא איכא חד סהדא דמחטף חטף** [הרי יש עד אחד שהוא חטף]! **לישתבע** [שישבע] שלא חטף — **כיון דאמר** [שהוא אומר]: **אין, חטפי, ודידי חטפי,** [כן, חטפתי, ושלי חטפתי], **הוה ליה** [הרי הוא] **כגזלן,** שאינו יכול להישבע! **אמר ליה** [לו] **ר' אבא:** אם כן, **הוה ליה** [הרי הוא] **מחויב שבועה ואינו יכול לישבע, וכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע** — **משלם,** והעד האחד במקרה כגון זה, אם כופר בשבועה — חייב.


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:7
[Steinsaltz on Shevuot 32b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:7)

ב **אמר רב פפא** כעין דברי אביי: **הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב** משום שבועת העדות, אם כפר ונשבע, **והכל מודים בעד מיתה שהוא פטור.**


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:8
[Steinsaltz on Shevuot 32b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:8)

ומבארים: **הכל מודים בעד מיתה שהוא פטור** — ש**אמר לה לדידה** [לאשה עצמה] שבעלה מת **ולא אמר להו** [להם] **לבית דין,** ועכשיו הוא כופר בעדותו, ומדוע פטור? **דתנן** [ששנינו במשנה]: **האשה שאמרה "מת בעלי"** — הרי זה **תנשא** על סמך עדות עצמה, וכן אם אמרה **"מת בעלי"** — **תתיבם** על סמך עדות עצמה. ונמצא שעד זה לא גרם לה להפסיד ממון כתובתה, שהרי היא יכולה בעצמה לבוא לבית דין ולהעיד על פיו על מות בעלה.


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:9
[Steinsaltz on Shevuot 32b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:9)

**הכל מודים בעד מיתה שהוא חייב** — מתי? ש**לא אמר לדידה** [לה עצמה] **ולא אמר להו** [להם] **לבית דין,** שנמצא שהיא מפסידה את כתובתה בגלל כפירתו.


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:10
[Steinsaltz on Shevuot 32b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:10)

ושואלים: **שמע מינה** [האם נלמד מכאן] שלדעת רב פפא **משביע עדי קרקע חייב** משום שבועת העדות? שהרי הכתובה נגבית מן הקרקעות של הבעל, והרי בנושא זה נחלקו חכמים (להלן שבועות לז,א)! ודוחים: לא, מכאן אין להוכיח, **דלמא** [שמא] דיבר רב פפא במקרה **דתפישא מטלטלי** [שתופסת מיטלטלים] של הבעל כדי לגבות מהם כתובתה, ואין זה עד קרקע.


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:11
[Steinsaltz on Shevuot 32b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:11)

ג שנינו במשנה: **כפר אחד והודה אחד** הכופר חייב. ותוהים: מדוע צריך היה לשנות גם דין זה במשנה? **השתא** [עכשיו, הרי] במקרה הקודם, שכפרו **בזה אחר זה, דתרוייהו קא כפרי** [ששניהם כופרים], **אמרת הראשון חייב והשני פטור,** אם **כפר אחד והודה אחד מיבעיא** [נצרכה] לומר שהכופר חייב?


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:12
[Steinsaltz on Shevuot 32b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:12)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **כגון שכפרו שניהן, וחזר אחד מהן והודה בתוך כדי דיבור, והא קא משמע לן** [ודבר זה משמיע לנו], ש**תוך כדי דיבור כדיבור דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:13
[Steinsaltz on Shevuot 32b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:13)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **רב חסדא דמוקי לה לההוא** [שמעמיד אותו, את הדין הקודם במשנה] כשכפרו שניהם כאחד שחייבים, **כר' יוסי הגלילי** שאומר שאפשר לצמצם, כי יש חידוש בשני הדינים, **רישא** [בהתחלה] היה החידוש בענין זה ש**אפשר לצמצם, וסיפא איצטריך לאשמועינן** [והסוף, המקרה שלנו, הוצרך להשמיענו] ש**תוך כדי דיבור כדיבור דמי** [נחשב]. **אלא ל**דעת **ר' יוחנן** שמפרש שגם **רישא** [בתחילה] מדובר ב**תוך כדי דיבור,** וגם **סיפא** [בסוף] **תוך כדי דיבור,** אם כן **תרתי** [שתי] הלכות באותו ענין **למה לי?**


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:14
[Steinsaltz on Shevuot 32b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:14)

ומשיבים: צריך היה להוסיף גם דין זה, **מהו דתימא** [שתאמר]: **הני מילי** [דברים אלה] שתוך כדי דיבור נחשב לדיבור אחד אמורים כשיש **כפירה וכפירה** של השניים, **אבל כפירה והודאה אימא** [אמור] ש**לא,** ואינו יכול להודות עוד לאחר שכפר, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שתוך כדי דיבור נחשב כדיבור אחד לכל ענין, בין לצרף עדות ובין לחזור בו.


###### Steinsaltz on Shevuot 32b:15
[Steinsaltz on Shevuot 32b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/32b:15)

ד שנינו במשנה: **היו שתי כיתי עדים, כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השניה** — שתיהן חייבות. ושואלים: **בשלמא** [נניח] **שניה תתחייב** משום ש**כפרה לה ראשונה,** ולכן תביעת הממון תלויה בכת השניה, וכיון שכפרה מפסיד ממונו. **אלא** כת **ראשונה אמאי** [מדוע] היא מתחייבת?