## Steinsaltz on Shevuot Daf 36a

###### Steinsaltz on Shevuot 36a:1
[Steinsaltz on Shevuot 36a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:1)

**ומנין לעשות אלה שאין עמה שבועה כאלה שיש עמה שבועה, ושבועה שאין עמה אלה כשבועה שיש עמה אלה? תלמוד לומר: "ושמעה קול אלה"** (ויקרא ה, א), שהצירוף "קול אלה" הוא כמיותר, ויש לפרשו כאילו נכתב: **"ושמעה אלה", "ושמעה קול".**


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:2
[Steinsaltz on Shevuot 36a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:2)

**אמר ר' אבהו: מנין לאלה שהיא שבועה? שנאמר:** "ויקח מזרע המלוכה וכו' **ויבא אתו באלה" וגו'** (יחזקאל יז, יג), **וכתיב** [ונאמר] בצדקיהו : **"וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים"** (דברי הימים ב לו, יג). משמע ש"אלה" הנזכרת ביחזקאל — שבועה היא.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:3
[Steinsaltz on Shevuot 36a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:3)

א אגב כך מביאים בנושאים דומים. **תנא** [שנה החכם]: **"ארור"** — **בו** יש לשון **נידוי, בו** יש לשון **קללה, בו** לשון **שבועה.**


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:4
[Steinsaltz on Shevuot 36a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:4)

ומפרטים: **בו נידוי** — **דכתיב** [שנאמר] בשירת דבורה: **"אורו מרוז אמר מלאך ה' ארו ארור ישביה"** (שופטים ה, כג), **ואמר עולא: בארבע מאה שיפורי שמתיה** [בתקיעה של ארבע מאות שופרות נידה, החרים אותו] **ברק ל**עיר **מרוז,** כדרך שעושים בנידוי, הרי שארור הוא נידוי.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:5
[Steinsaltz on Shevuot 36a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:5)

**בו קללה** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ואלה יעמדו על הקללה"** (דברים כז, יג), **וכתיב** [ונאמר]: **"ארור האיש אשר יעשה פסל" וגו'** (דברים כז, טו).


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:6
[Steinsaltz on Shevuot 36a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:6)

**בו שבועה** — **דכתיב** [שנאמר]: **"וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה'** אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו" (יהושע ו, כו). ושואלים: **ודלמא תרתי עבד להו** [ושמא שני דברים יחד עשה להם] יהושע, **אשבעינהו ולייטינהו** [השביע אותם וקילל אותם]!


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:7
[Steinsaltz on Shevuot 36a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:7)

**אלא מהכא** [מכאן] הראיה: שנאמר **"ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל** לחם עד הערב ונקמתי מאויבי" (שמואל א יד, כד), "ויואל" — מלשון אלה ושבועה, **וכתיב** [ונאמר]: **"ויהונתן לא שמע בהשביע אביו את העם"** (שמואל א יד כז), הרי ש"ארור" הוא שבועה. ושואלים: **ודלמא הכא נמי תרתי עבד להו** [ושמא גם כאן שנים דברים עשה להם] שאול, **אשבעינהו ולייטינהו** [השביע אותם וקילל אותם]!


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:8
[Steinsaltz on Shevuot 36a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:8)

ומתרצים: **מי כתיב** [האם נאמר שם] **"וארור"** בו' החיבור? אלא כתוב "ארור", משמע שהוא הפירוט של "ויואל". ומעירים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכאן], לתירוץ זה, **התם נמי** [שם גם כן] בפסוק האמור ביהושע, אפשר לתרץ כן: **לא כתיב** [נאמר] **"וארור"** אלא "ארור", משמע שהוא אותו ענין.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:9
[Steinsaltz on Shevuot 36a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:9)

ב ובדומה לזה **אמר ר' יוסי בר' חנינא: "אמן"** — **בו** לשון **שבועה, בו** לשון **קבלת דברים** והסכמה להם, **בו האמנת דברים,** שהוא מאמין ומתפלל לקיום הדברים.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:10
[Steinsaltz on Shevuot 36a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:10)

ומפרט: **בו שבועה** — **דכתיב** [שנאמר]: "והשביע הכהן את האשה... **ואמרה האשה אמן אמן"** (במדבר ה, כב),


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:11
[Steinsaltz on Shevuot 36a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:11)

ואמירת "אמן" כאן היא שבועתה של האשה עצמה. **בו קבלת דברים** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן"** (דברים כז, כו),


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:12
[Steinsaltz on Shevuot 36a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:12)

שמקבלים עליהם לקיים כל אלה. **בו האמנת דברים** — **דכתיב** [שנאמר]: **"ויאמר ירמיה [הנביא] (אל חנניהו) אמן כן יעשה ה' יקם ה' את דבריך"** (ירמיהו כח, ו). כלומר, ולוואי שכך יהיה.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:13
[Steinsaltz on Shevuot 36a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:13)

ג **אמר ר' אלעזר: "לאו"** יכול להיות לשון **שבועה,** וכן **"הן"** הוא לשון **שבועה.** ומעירים: **בשלמא** [נניח] **"לאו"** שהוא **שבועה, דכתיב** [שנאמר]: **"ולא יהיה עוד המים למבול"** (בראשית ט, טו), **וכתיב** [ונאמר]: **"כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי"** (ישעיהו נד, יט), והיכן נשבע? אלא שאמירת "לא יהיה" כמוה כשבועה. **אלא "הן"** שהוא **שבועה, מנא לן** [מנין לנו]? ומשיבים: **סברא הוא** בדבר, **מ**כיון ש**"לאו"** הוא **שבועה, "הן" נמי** [גם כן] **שבועה.**


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:14
[Steinsaltz on Shevuot 36a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:14)

**אמר רבא: והוא** ש**אמר "לאו" "לאו" תרי זימני** [שתי פעמים]. **והוא** ש**אמר "הן" "הן" תרי זימני** [שתי פעמים]. וכן יש להוכיח מן מקראות, **דכתיב** [שנאמר]: **"ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול"** (בראשית ט, יא) ואחר כך חזר ואמר: **"ולא יהיה עוד המים למבול"** (בראשית ט טו), **ומ**כיון ש**"לאו"** הוא **תרי זימני** [שתי פעמים], **"הן" נמי תרי זימני** [גם כן שתי פעמים].


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:15
[Steinsaltz on Shevuot 36a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:15)

ד שנינו במשנה: **המקלל** את השם **בכולן** (בכל השמות והכינויים) — **חייב, דברי ר' מאיר, וחכמים פוטרין.**


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:16
[Steinsaltz on Shevuot 36a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:16)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר **"איש [איש] כי יקלל אלהיו ונשא חטאו"** (ויקרא כד, טו), **מה תלמוד לומר** בפסוק זה? **והלא כבר נאמר: "ונקב שם ה' מות יומת"** (ויקרא כד טז)! ומסבירים: **יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד בלבד,** שם הויה, **מנין לרבות את הכינויין? תלמוד לומר: "איש איש כי יקלל אלהיו" וגו'** — **מכל מקום,** אף שלא בשם המיוחד. אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: על שם מיוחד** — חייב **במיתה** כמפורש בכתוב, **ועל הכינויין** שמקלל — חייב רק **באזהרה** (באיסור לאו), אבל אין בזה חיוב מיתה.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:17
[Steinsaltz on Shevuot 36a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:17)

ועוד שנינו במשנה: **והמקלל אביו ואמו** בכינויים — חייב, דברי ר' מאיר, וחכמים פוטרים. ושואלים: **מאן** [מי הם] ה**חכמים** הנזכרים כאן?


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:18
[Steinsaltz on Shevuot 36a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:18)

ומשיבים: שיטת **ר' מנחם בר יוסי** היא. **דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' מנחם בר יוסי אומר:** נאמר במקלל את השם **"בנקבו שם יומת"** (ויקרא כד, טז), **מה תלמוד לומר "שם"?** והרי כבר נאמר בתחילת פסוק זה "ונוקב שם ה' יומת"! **לימד** יתור זה גם **על המקלל אביו ואמו, שאינו חייב** סקילה **עד שיקללם בשם.**


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:19
[Steinsaltz on Shevuot 36a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:19)

ועוד שנינו במשנה: **והמקלל עצמו וחבירו** בכל הכינויים עובר בלא תעשה. **אמר ר' ינאי: ודברי הכל** הם, וגם חכמים הסבורים במקלל את השם ומקלל אביו ואמו שאינו חייב אלא בשם המיוחד, גם הם מודים שבזה חייב מלקות כשמקלל בכינויים. ומביאים את המקור בתורה לאיסורים אלה.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:20
[Steinsaltz on Shevuot 36a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:20)

האיסור לקלל את **עצמו** — **דכתיב** [שנאמר]: **"רק השמר לך ושמר נפשך מאד"** (דברים ד, יט), ויש להבין זאת **כ**דברי **ר' אבין אמר ר' אילעא,** ש**אמר: כל מקום שנאמר "השמר"** או **"פן"** או **"אל"** — **אינו אלא** למצוות של **לא תעשה,** ולכן הפוגע בעצמו, על ידי הקללה, עובר בלאו. **ו**מקלל **חבירו** — **דכתיב** [שנאמר]: **"לא תקלל חרש"** (ויקרא יט, יד), והוא הדין לכל אדם.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:21
[Steinsaltz on Shevuot 36a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:21)

ה שנינו במשנה: **"יכך ה' אלהים", וכן "יככה אלהים"** — **זו היא אלה הכתובה בתורה.** מסופר **יתיב** [יושב היה] **רב כהנא קמיה** [לפני] **רב יהודה, ויתיב וקאמר הא מתניתין כדתנן** [ויושב היה ואומר את המשנה הזו כמו שהיא שנויה], בדיוק בלשון הזו. **אמר ליה** [לו] רב יהודה: **כנה** כלומר, אל תאמר לשון זו, אלא אמור אותם בכינוי ("יכהו ה' ") שלא תישמע כמקלל את רבך.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:22
[Steinsaltz on Shevuot 36a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:22)

ומביאים עוד מעשה דומה, **יתיב ההוא מרבנן קמיה** [יושב היה אחד מהחכמים לפני] **רב כהנא, ויתיב וקאמר** [ויושב היה ואומר] פסוק זה בתוך לימודו: **"גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה"** (תהלים נב, ז), **אמר ליה** [לו]: **כנה.** אל תאמר כלשון הכתוב בלשון נוכח, אלא בגוף שלישי, נסתר.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:23
[Steinsaltz on Shevuot 36a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:23)

ושואלים: **תרתי** [פעמיים] **למה לי** לספר אותו ענין עצמו? ומשיבים: נחוץ זה המקרה השני, כי **מהו דתימא** [שתאמר]: **הני מילי מתניתין** [דברים אלה אמורים במשנה] שהעיקר בה הוא התוכן, ולא צירוף המילים, ולכן יכול לשנות את הלשון, **אבל בקראי אימא לא מכנינן** [במקראות אמור שאין מכנים], אלא אומרים אותם ככתבם, לכן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שגם כשהוא קורא מקרא יכול לכנות.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:24
[Steinsaltz on Shevuot 36a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:24)

ו שנינו במשנה: האומר **"אל יכך, ויברכך, וייטיב לך** אם תבוא ותעיד" — **ר' מאיר מחייב** משום שבועת העדות, שהרי זה כאומר "יכך אם לא תבוא ותעיד", **וחכמים פוטרין.**


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:25
[Steinsaltz on Shevuot 36a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:25)

ותוהים: **והא לית ליה** [והרי אין לו] **לר' מאיר** את השיטה הזו של **מכלל לאו אתה שומע הן,** והוא מצריך לפרש בהסכם גם את צד החיוב וגם את צד השלילה! ואומרים: **איפוך** [הפוך] את השיטות, ואמור שכאן חכמים הם המחייבים ור' מאיר פוטר.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:26
[Steinsaltz on Shevuot 36a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:26)

מסופר, **כי אתא** [כאשר בא] **ר' יצחק** מארץ ישראל **תנא כדתנן** [שנה כמו ששנינו במשנתנו]. **אמר רב יוסף: השתא דאנן תנן הכי** [עכשיו שאנו שונים כך] כנוסח זה, **וכי אתא** [וכאשר בא] **ר' יצחק תני הכי** [שנה גם כן כך], **שמע מינה דוקא תנן** [מכאן אתה למד שבדיוק שנינו]. שכך הנוסחה האמיתית במשנה, שר' מאיר הוא המחייב.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:27
[Steinsaltz on Shevuot 36a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:27)

ומתקשים: **אלא קשיא** [קשה], שהרי ר' מאיר אינו סובר שמכלל לאו אתה שומע הן! ומשיבים: **כי לית ליה** [כאשר אין לו] מכלל לאו אתה שומע הן, הרי זה **ב**ענייני **ממונא** [ממונות], **אבל ב**ענייני **איסורא** [איסור] והיתר — **אית ליה** [יש לו], ואדם מתחייב אף באופן זה.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:28
[Steinsaltz on Shevuot 36a:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:28)

ומקשים: **הרי סוטה דאיסורא** [שאיסור] **הוא,** ושם נאמר רק מה יעשה לאשה אם לא חטאה, ולא נאמר צד השלילה.


###### Steinsaltz on Shevuot 36a:29
[Steinsaltz on Shevuot 36a:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/36a:29)

והקשינו על כך על שיטת ר' מאיר, **ואמר ר' תנחום בר חכינאי** כדי לתרץ את הדברים: **"הנקי" כתיב** [כתוב] (במדבר ה, יט), שאנו דורשים אותו כאילו נאמר "חנקי". ויש לדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום **דכתיב** [שכתוב] **"הנקי",** מובן הדבר לשיטת ר' מאיר, **הא לאו הכי** [הרי בלא זה] **מכלל לאו אתה שומע הן לא אמרינן** [אומרים אנו], ואף שמדובר באיסור!