## Steinsaltz on Shevuot Daf 37b

###### Steinsaltz on Shevuot 37b:1
[Steinsaltz on Shevuot 37b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:1)

**הא קיימא** [הרי עדיין עומדת] כת **שניה** שיכולה להעיד, ואין בכך כפירת ממון. ומכאן משמע שכפירת ממון שיש בו עדים כפירה היא!


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:2
[Steinsaltz on Shevuot 37b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:2)

**אמר רבינא: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון שהיתה** כת **שניה** של עדים **בשעת כפירת הראשונה קרובין** זה לזה **בנשותיהן ו**לכן היו פסולים לעדות, אבל **נשותיהן** היו אז **גוססות, מהו דתימא** [שתאמר]: **רוב גוססין למיתה** ולכן הם נחשבים כראויים להעיד, **קא משמע לן** [משמיע לנו] ש**השתא מיהת חיי נינהו ולא שכיבי** [עכשיו על כל פנים חיות הן ולא מתו], ולכן הם קרובים ואינם יכולים להעיד.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:3
[Steinsaltz on Shevuot 37b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:3)

ומנסים להביא ראיה נוספת, **תא שמע** [בוא ושמע] ברייתא : **בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון** שטוען שנגנב הפקדון ממנו, **ונשבע** על טענתו זו, **והודה** אחר כך ששיקר, **ובאו עדים** והעידו שלא נגנב ממנו, **אם עד שלא באו עדים הודה** מעצמו ששיקר — הרי הוא **משלם קרן** (הסכום שלקח) **וחומש** קנס על מה שכפר, **ואשם** לכפרת שבועת הפקדון. **אם משבאו עדים הודה** — **משלם תשלומי כפל** כגנב, **ו**משלם **אשם,** ומכאן שגם ממון שיש עליו עדים — מביא עליו קרבן!


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:4
[Steinsaltz on Shevuot 37b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:4)

ומשיבים: **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר במעשה **כ**עין זה של **רבינא,** שהיו העדים קרובים בשעת שבועה ולא היו יכולים לחייבו ממון, ולכך חייב קרבן על השבועה.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:5
[Steinsaltz on Shevuot 37b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:5)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי, תא שמע** [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו בברייתא: **חמורה ממנה שבועת הפקדון** משבועת העדות, **שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה אשם בכסף שקלים. מדקאמר** [ממה שהוא אומר] **לוקה** — **מכלל** הדברים אתה למד **דאיכא** [שיש] **עדים** בדבר שראו את הפקדון ברשותו, והתרו בו, **וקאמר** [והוא אומר]: חייב **על שגגתה אשם בכסף שקלים!**


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:6
[Steinsaltz on Shevuot 37b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:6)

**אמר להו** [להם] **רב מרדכי: בר מינה דההיא** [חוץ ממנה מברייתא זו] אין להוכיח ממנה, **דהאמר להו** [שהרי אמר להם] **רב כהנא** לחכמים בסוגיה הקודמת, **אנא תנינא לה והכי תנינא לה** [אני שניתי אותה וכך שניתי אותה]: **אחד זדונה ואחד שגגתה** של שבועת הפקדון — **אשם בכסף שקלים,** ואין מדובר שם בעדים שהתרו בו.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:7
[Steinsaltz on Shevuot 37b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:7)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: **לא, אם אמרת בנזיר טמא שכן לוקה, תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה?** ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אי דליכא** [אם שאין] **עדים, אמאי** [מדוע] הוא **לוקה? אלא פשיטא דאיכא** [פשוט הוא שמדובר במקרה שיש] **עדים, וקתני** [והוא שונה]: **תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה.** ונדייק מכאן: **מלקא** [ללקות] **הוא דלא לקי** [שאינו לוקה], **אבל קרבן מייתי** [מביא], אף שיש עדים, הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על **רבה!** ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיה חמורה] היא, ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:8
[Steinsaltz on Shevuot 37b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:8)

א ובאותו ענין **ר' יוחנן אמר: הכופר בממון שיש עליו עדים** — **חייב** (שלא כשיטת רבה), אבל הכופר בממון שיש עליו **שטר** — **פטור. אמר רב פפא: מאי טעמיה** [מה טעמו] של **ר' יוחנן? עדים עבידי דמייתי** [עשויים שימותו], וגם אם יש עדים יתכן שלא ישלם על פיהם, ונמצא שהוא כופר ממון בשבועה זו. **שטר** — **הא מנח** [הרי הוא מונח], ונמצא שלעולם אינו נפטר ממון בכפירתו.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:9
[Steinsaltz on Shevuot 37b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:9)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרב פפא:** טעם זה אינו נכון, שהרי **שטרא נמי עביד דמרכס** [שטר גם כן עשוי שיאבד]! **אלא** **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: היינו טעמיה** [זהו טעמו] של **ר' יוחנן, משום דהוה** [שהריהו] **שטר שעבוד קרקעות,** ששטר יש בו סעיף אחריות ושעבוד על הקרקע של החייב, ועל ידו משתעבדת הקרקע, **ואין מביאין קרבן** של שבועת הפקדון **על כפירת שעבוד קרקעות,** לפי שאין נשבעים על הקרקע.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:10
[Steinsaltz on Shevuot 37b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:10)

**איתמר** [נאמר] שחלקו אמוראים בשאלה הבאה: **משביע עדי קרקע** שיעידו שקרקע זו שלו היא, ונשבעו שאינם יודעים לו עדות — **פליגי** [נחלקו] בענין זה **ר' יוחנן ור' אלעזר, חד** [אחד מהם] **אמר: חייב** העד בקרבן משום שבועת העדות, **וחד** [ואחד מהם] **אמר: פטור.** ומעירים: **תסתיים** [תוגדר] ש**ר' יוחנן** הוא ש**אמר פטור,** מדוע? **מ**מה ש**אמר ר' יוחנן** בענייננו: **הכופר בממון שיש עליו עדים** — **חייב** משום שבועת הפקדון, בממון שיש עליו **שטר** — **פטור, ו**הוא **כ**דברי **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע,** שהטעם הוא משום שטר שעבוד קרקעות, ואין מביאים קרבן על כפירת שעבוד קרקעות. ומסכמים: אכן, **תסתיים** [תוגדר] שכך הדבר.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:11
[Steinsaltz on Shevuot 37b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:11)

**אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה לר' אבהו: לימא** [האם נאמר] ש**ר' יוחנן ור' אלעזר בפלוגתא** [במחלוקתם] של התנאים **ר' אליעזר ורבנן** [וחכמים] **קא מיפלגי** [הם חלוקים]? **דתנן** [ששנינו במשנה]: **הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר** — **חייב להעמיד לו שדה** אחר, שהרי עתה פחת ערכה הרבה, ועליו מוטל להשיב לנגזל את הגזילה שגזל, **דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: אומר לו "הרי שלך לפניך",** שיכול להחזיר את השדה כמו שהיא, למרות שעכשיו נתמעט ערכה, משום שלדעתם הקרקע אינה נחשבת גזולה, כדי שתחול עליה חובת ההשבה, אלא הריהי כמצויה ברשות בעליה.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:12
[Steinsaltz on Shevuot 37b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:12)

**ואמרינן** [ואומרים היינו]: **במאי קמיפלגי** [במה חלוקים הם]? בדרך שבה דורשים את פרשת שבועת הפקדון, שבה מצויה גם חובת ההשבה של הגזילה לבעליה, **ר' אליעזר דריש רבויי ומיעוטי** [דורש בדרך ריבויים ומיעוטים], **ורבנן דרשי כללי ופרטי** [וחכמים דורשים בדרך כללים ופרטים]. וכיצד?


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:13
[Steinsaltz on Shevuot 37b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:13)

**ר' אליעזר דריש רבויי ומיעוטי** [דורש ריבויים ומיעוטים]: נאמר שם: **"וכחש בעמיתו"** (ויקרא ה, כא) — הרי זה **ריבה** הכחשה בכל דבר, **"בפקדון או בתשומת יד"** — **מיעט,** לומר שמדובר רק בדברים מסויימים, **"או מכל אשר ישבע"** (ויקרא ה, כד) — **חזר וריבה,**


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:14
[Steinsaltz on Shevuot 37b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:14)

אם כן נמצא שיש פה **ריבה ומיעט וריבה,** ולפי כללי מדרש ההלכה במקרה כזה **ריבה הכל, מאי** [מהו] **ריבה? ריבה כל מילי** [דבר], **ומאי** [ומה] בכל זאת **מיעט? מיעט** דבר אחד: **שטרות.**


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:15
[Steinsaltz on Shevuot 37b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:15)

**ו**אילו **רבנן דרשי כללי ופרטי** [חכמים דורשים בדרך כללים ופרטים]: **"וכחש בעמיתו"** — הרי זה **כלל, "בפקדון או בתשומת יד או בגזל"** — **פרט, "או מכל אשר ישבע עליו"** — **חזר וכלל,** אם כן, הרי זה **כלל ופרט וכלל,** ובמקרה זה **אי** (אין) **אתה דן אלא כעין הפרט:**


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:16
[Steinsaltz on Shevuot 37b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:16)

**מה הפרט מפורש, דבר המטלטל וגופו ממון** — **אף כל דבר המטלטל וגופו ממון, יצאו קרקעות** — **שאין** הם דבר ה**מטלטל, יצאו עבדים** — **שהוקשו** (הושוו במקרא) **לקרקעות, יצאו שטרות** — **שאף על פי ש**הם **מטלטלין אין גופן ממון,** אלא הם רק ראיה לממון.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:17
[Steinsaltz on Shevuot 37b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:17)

ואם כן, האם נאמר: **מאן דמחייב** [מי שמחייב] עדי קרקע משום שבועת העדות, כלומר ר' אלעזר, הוא סבור **כ**דברי **ר' אליעזר,** שקרקע נכללת בכלל השבת גזילה ושבועת הפקדון, וממילא גם בשבועת העדות שנלמדת ממנה, **ומאן דפטר** [ומי שפוטר], כלומר ר' יוחנן, סבור **כרבנן** [כחכמים], שמוציאים קרקעות מכלל זה?


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:18
[Steinsaltz on Shevuot 37b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:18)

**אמר ליה** [לו] ר' אבהו לר' ירמיה: **לא, מאן דמחייב** [מי שמחייב] אכן סבור **כר' אליעזר, ומאן דפטר** [ומי שפוטר] **אמר לך** [יכול לומר לך]: **בהא** [בדבר זה] בענין שבועה **אפילו ר' אליעזר מודה** שאין מביא קרבן, **דרחמנא אמר** [שהתורה אמרה] **"מכל** אשר ישבע עליו לשקר" (ויקרא ה, כד), ומשמעות הדברים היא — חלק **ולא הכל,** ולפיכך ממעט קרקעות מחיוב זה, שהרי אינם דומים לפרטים שבתורה.


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:19
[Steinsaltz on Shevuot 37b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:19)

**אמר רב פפא משמיה** [משמו] של **רבא: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] שאין דין שבועת הפקדון בכפירת שעבוד קרקעות, **דקתני** [ששנה] בה: **"גנבת את שורי", והוא אומר: "לא גנבתי",** אמר לו: **"משביעך אני", ואמר: "אמן"** — **חייב, ואילו "גנבת את עבדי" לא קתני** [שנה], **מאי טעמא** [מה הטעם] מדוע לא שנה אותו? **לאו** [האם לא] **משום** ש**עבד איתקש** [הוקש] **לקרקעות, ואין מביאין קרבן על כפירת שעבוד קרקעות?**


###### Steinsaltz on Shevuot 37b:20
[Steinsaltz on Shevuot 37b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shevuot/r/37b:20)

**אמר רב פפי משמיה** [משמו] של **רבא** בדחייה: **אימא סיפא** [אמור את סופה של המשנה], **זה הכלל: כל המשלם על פי עצמו** — **חייב, ושאינו משלם על פי עצמו** — **פטור.** ונברר: **"זה הכלל" לאתויי מאי** [להביא את מה]? מה החידוש שנוסף על ידי הכללה זו? **לאו לאתויי** [האם לא להביא] הלכה נוספת, בטוען **"גנבת את עבדי"?**